תפריט
–
אתמול היינו שתיים
גם הגבול לא היה שמים.
אתמול היינו יחד
היום הכל נגמר.
אתמול הייתה אהבה בלב
היום רק הגעגוע צורב.
אתמול היה רצון אמיתי
היה לי ברור שאת זה איתי.
היום הכל הפך לזכרונות
נשארה רק מלחמה בין הקירות.
הכאב בא ושוטף את הכל
בכלל לא מבדיל בין רע לטוב.
וכשהסערה שככה. והשמיים התבהרו
נותרתי אני והפצעים שנשארו.
על החלל שנשאר בלב
אף אחד לא יודע ומכיר.
אבל אצלי הוא מכאיב וחוזר
ודואג את עצמו להזכיר.
כי מה שנלקח
אין מי שיחזיר
ולכל קניה
תמיד יש מחיר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
33 תגובות
ואווו.ואוו.ואוו.
אין לי מילם!!
מהממתתת!!??
וואוווווו
ואיפה האהבה לאן היא נעלמה??
היא הלכה ממני. רחוק.
מנסה למלא באהבה לעצמי. מממ לא ממש צולח.
אבאלהה
Human את כותבת מושלםםם!!!
ואווו. זו המילה!
את כותבת מהמםם!
כואב?
הכתיבה שלך פשוט מטלטלת… אני מרגישה אותך בכל מילה.
וואו ענק. וזה כואבבב, נכון?
נכון. כמה כואב- רק מי שעברה תדע להגיד.
בעצם. אפילו לא היא. זה כאב שאי אפשר לתאר.
אוהבת אותך יפוש.
באמת אי אפשר לתאר, זה ענק מדי…
גמני אוהבת.
איה. הסוף.
Human..
?❤️
איהה צבוט לייי…
כמה יופי וכאב בפוסט אחד…
הומן…
איה, איה כואבבב
הכתיבה שלך פשוט… אין לי מילים
למה את דומה לי ככה?
מה קורה פה.
מקווה שהזמן יירפא את הרגשות הלא טובים שנשארו.
תהיי חזקה, מחזיקה אצבעות.
מממ דומה? יכול להיות.
הלוואי. בינתיים הזמן לא ריפא כלום.
(ווידוי קטנטן. כתבתי לפני שנה וחצי…
הפוסט היחיד הישן שהעליתי.)
לא נשלח לי התגובה..
אין לך שום מגע עם הבן אדם? כלום? לא פוגשת לא רואה וכו'?
וואו שנה וחצי זה הרבה מאוד.
וסתם ראיתי למטה שכתבת למישהי שאולי תחזרי לפוסטים של פעם.. למה? לא מרגישה שזה גורם לך להשאר בעבר? שואלת כי מעניין אותי.
מממ .סיפור קצת ארוך. לא ממש שייך לכאן…
אה. כתבתי לה את זה כי השיר הזה ספציפית ישן. והיא אמרה שהוא יפה. אז אמרתי בצחוק שאולי אני יעלה עוד דברים ישנים….
ו…. גם בלי לחזור אליהם. אני חוזרת לפעם….
הבנתי..
זה לא לחזור לגמרי לפעם, זה לתקן את הקרעים ולחזור אליהם כדי שיהיו סגורים יותר..
וואו.
השורה האחרונה בסוף הרגה אותי.
את טובה טובה טובה.
היא גם הרגה אותי.
כל כך הרבה פעמים כל ה"מבוגרים" אמרו לי את זה.
ותודה רחלי נשמה.
אני בלי מילים.
בלי בלי בלי בלי.
את זה אומרת מי שלא יודעת לכתוב עלאק…
וואו. כואב לי.
❤️
Human…
?
את הגעגעוים אפשר להפוך לזיכרונות טובים שנותנים כח להמשיך
ואת הפצעים אפשר לרפא באהבות חדשות וקשרים חדשים.
פשוט אוהבת את הכתיבה שלך
את חכמה. מאד. אני אוהבת את החשיבה שלך.
הלוואי שאני אצליח. בינתיים קשה…
געגועים***
Human, את לא נורמלית.
זה היה- וואוו. אחד הפוסטים שלך!!
הכתיבה שלך משגעת אותי. את פשוט מוכשרת, והמילים נוגעות וחודרות ישר ללב.
מממ. אם זה אחד הפוסטים. אולי כדאי לי להעלות דברים ישנים. או בעצם לחזור לפעם…
(כמו שכתבתי לשטערני. כתבתי לפני הרבה זמן…)
ותודה מתוקה.❤
אולהלה זה מדהים!!!!!!
וואו וואו וואו
אחד היפיםםםםםםםםםםםםם
איזה כואב
וואו, מבינה אותך כל כך
איכשהו אני מוצאת את עצמי
מהנהנת עם כל מילה.
אולי את חברה שלי?!
לא חושבת.
את חברה שלי אני כבר לא מעניינת במיוחד,
לא בשביל פוסט כזה בכל אופן.
חייבת רק להגיד לך,
שזה יתמלא.
כן, בסוף הגעגועים ששורפים בלילה
יעברו.
בסוף הדמעות ששפכת עליה
יעצרו.
את תראי, שהכאב.
והקנאה בחברות החדשות שלה.
ילכו ממך.
בסוף.
עוד קצת סבלנות, ולהתעסק בהמון המון דברים, כדי לשכוח.
יעשו את זה בסוף.
אוהבת אותך, ובאמת מאחלת לך לעבור את זה מהר מהר מהר.
❤
מהלאל. אוף. נשמע שכואב לך?
וזה טוב לך שאת לא מעניינת אותה?
תודה. ריגשת וחיזקת אותי. באמת.
❤❤
קראתי את זה עכשיו.
יואו
עברתי את אותו דבר.
לפני שנתיים
ואני עדיין מלקקת תפצעים…..
הכתיבה שלך מה זה מהממתתתת
אני הכי מתחברת!!!!!!!!!
היום עברתי על התגית שלי. מלמעלה. לא ציפיתי….
כתבת "מלקקת תפצעים" לא יכולה לתאר לך מה זה עשה לי עכשיו בלב. תיאור מדויק עד כאב. נשמה שלי. אני כאן. מבינה אותך הכי בעולם. אם בא לך לפרוק…
וכיף לי שהתחברת. משמח אותי…