אז למה באמת?

לפרק הקודם

סופשבוע טוב:)

מי פה מחכה למשיח? מי לא?!

בגאולה יקרו כמובן הרבה מאוד דברים מעניינים.
על אחד מהם מדבר האדמו"ר הזקן במאמר היחיד של פרשת שמיני.
לעתיד לבוא, כך כתוב, יעשה הקב"ה כעין משחק לצדיקים.
הלוויתן הגדול שהקב"ה ברא בששת ימי בראשית ושור הבר יעמדו במין זירת קרב גדולה, ויילחמו אחד בשני. כן כן, ממש כמו הקרבות שהרומאים והיוונים עשו פעם בתיאטראות!
שור הבר יכה את הלוויתן בקרניו ויקרע אותו. הלוויתן יכה את השור הסנפיריו וישחט אותו.
ואז ברגע המכריע, הקב"ה יבוא ויעשה 'שולם'. הוא יסיים את השחיטה של שור הבר ואת הקריעה של הלוויתן ויגיש לכולנו צלחות;)
נשמע טעים. אה?

אבל אנחנו יודעות שבטח הסיפור הזה לא תמים כמו שהוא נראה. אם אדמו"ר הזקן מביא אותו – חייבים להסתתר בו עניינים רוחניים נעלים ודברים כאלה, נכון?
אז מסתבר שצדקנו;) המשחק הזה אמנם יקרה באופן גשמי, אבל הוא סמל חשוב שמלמד אותנו על עבודת ה' שלנו.

קודם כל צריך להבין ששור הבר והלוויתן הם בעצם שני סוגי צדיקים.
הצדיקים מבחינת הלוויתן נקראים נוני ימא – דגי ים [חשבתן פעם למה קוראים לאבא של יהושע נון? יש מדרש שאומר שפעם הוא נפל לים וניצל על ידי דג, ומאז קראו לו נון – דג בארמית].
עבודת הצדיקים הדגים היא בסתר ובלי רעשים. כמו הדגים שמסתתרים ונעלמים מתחת המים השקטים והחלקים ואף אחד לא רואה מה הם עושים שם.
כמו רשב"י לדוגמא (שעוד כמה שבועות נחגוג את ההילולא שלו). רשב"י היה שלוש עשרה שנה במערה, נסתר מכולם. הוא אכל רק חרובים (ובשבת תמרים) ושתה רק מי מעיין.