תפריט
נכון שאתן תימסו עם בקשה כזו? אני לא. כבר לא.
וזה לא שאני רעת לב או משהו כזה, פשוט אמא שלי באה אליי ככה פעם ביומיים, ודי, נמאס לי! נמאס לי להיות הבת הרעה שאמא שלה בוכה בחדר, מוודאת שזה מספיק בקול שהיא תשמע: "אוי, למה הבת שלי עושה לי ככה, מה עשיתי שהשם נותן לי בת כזאת?"
ומתקשרת לאבא, שידע בדיוק מה עשיתי לא בסדר. ואחר כך עוד טוענת שלי יש מידות רעות, מקולקלות.
נמאס לי כבר, שאת צורחת עלי ופוגעת בי ס ת ם, או עם סיבה שממש אבל ממש לא מצדיקה כזה דבר, ואחר כך באה אליי ואומרת לי: "אני מבקשת סליחה, לא הייתי בסדר פשוט… "(השלימי את התירוץ: הייתי רעבה מאוד\עייפה מאוד\עצבנית מאוד וכו') ואם אני צרחתי עליה חזרה, מה שבדרך כלל קורה כי יש לי מזג ממש חם, אז גם אומרת לי: "וגם את צריכה לבקש ממני סליחה.." ואני מפריחה איזו סליחה יבשה וחסרת משמעות וממשיכה לכעוס בלב, כי הסליחה שלה כבר לא שווה כלום בעיניי. כלום.
והיא עוד שואלת אותי למה אני כועסת אם היא ביקשה סליחה.
וכעבור חמש דקות…
שוב פעם, צרחות על כל הזזת יד לא בסדר!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
22 תגובות
אמהלהה כואב כואב.
אולי תנסו לתאם ציפיות?
היי,
את ממש לא היחידה ככה..
זה בדיוק הגיל.
את מתבגרת.
אמא שלך לא למדה איך מתנהגים לילדה שהופכת לה לבחורה מול העיניים, והאמת שגם את עדיין לא..
זו תקופה מבולבלת עם מלא מתחים ואני ארגיע אותך:
ככה זה אצל רובנו.
למה זה נראה שאני כתבתי את זהה???
אוףף
גם לי היה פעם ככה,
אוקי קצת פחות מוקצן,
והיום אני מעריצה של אמא שלי,
ומודה לה על כל מה שהיא עשתה ברמות,
כן גם מה שהיה נראה ממש לאא נכון
וואי תקשיבי זה לא נשמע הבעיה הרגילה
זה נשמע כאלו יש לה בעיה..
לא עוברת את מה שאת עוברת אבל..
אני יודעת שזה שורף את הלב, מרגיש סבל איום ונורא ואין לי עוד מילים לתאר את זה.
סובלת איתך.
אין מה לעשות
אוף, עצוב לי עכשיו.
אני לא יודעת מה לומר ואני לא אוהבת סתם להגיד מלל שלא קשור לכלום.
אז תדעי שאני אוהבת אותך ומאמינה שעוד תגיעו בעזרת ה' לעמק השווה. אמן.
אוף.
כואב, כואב, כואב.
אולי תנסי לדבר איתה על זה? אולי זה יעזור?
ובכל מקרה, יש לך חיבוק גדול גדול מרחוק, ממני.
איי. זה כאב לי ממש לקרוא את זה.
קודם אני מקווה שזה קצת יותר טוב עכשיו.
ואוף. אני לא חושבת שתכלס יש מה לעשות.. סוריי..
רק שתדעי שאני מבינה אותך.
אאוצ
כואב לי ממש ממש לקרוא את זה
קבלי חיבוק חזק.
ואת לא רעה בכלל, אל תחשבי את זה אפילו!
אהובה שאת❤
אוחח זה לא פייר אבלל
כלכך כואב לי בשבילך..
את לא לבד נשמה …
אייי אוףף כואב ליי.
אולי תנסי לדבר איתה עלזה? או אפילו דרך כלשהיא שהיא תראה את מה שכתבת.. אני לא ממש יודעת..סוריי
אוהבתתת
כתבת את מה שאני חושבת
אמאלהה
אני מרגישה בדיוק כמוך. מבטיחה לך, אני מזדהה בטירוף.
אוץ. בום ללב.
כאב לי ממש לקרוא..
תשמעי ילדה את חזקה. זה מה שאת! גיבורה. את תעברי את זה. ותצאי מזה מחושלת יותר. מאמינה בך!
בעז״ה את תבני את הבית שלך ותדעי איך להתנהל בו הכי נכון.
תדעי שאת לא לבד בזה.
אוהבת
אמלה.. אותו סיפור.. תתעודדי?
קשה…
אל תתמודדי עם זה לבד.
מי יכול לתמוך בך ולעזור לך?
אמאלה זה כאב.
וזה הכי מובן בעולם, כי ברגע שמבקשים סליחה ושוב חוזרים על אותו דבר אז כבר אין אמון.
תקשיבי לי שניה,
אני שולחת לך עכשיו מלא מלא כוח וחיבוק, ולב.
עכשיו תנסי שניה לחשוב לך בשקט בראש, יש אולי מישו שיכול לעזור לך בזה?
את לא לבד.
אני איתך, ואני באמת מחכה לך.
אוהוהו, פשיי, מצב מסובך לפני! (הליכה זהירה)
דבר ראשון, מזג חם זה מעולה, באמת, הכי כיף. אבל (תודי שחיכית למילה הזו) זה קצת מוקש, אני די בטוחה שאם תקציבי לעצמך חמש דקות בתחילת מריבה שבהן את לא מגיבה זה ממש יכול למנוע מלא סיבוכים אחר כך.
קשה, אני יודעת, אפשר לנסות.
כדאי שתתפללי, תבקשי מה' שיעזור לך, שיתן לך כוחות, זה כל כך קשה, במיוחד שזה מול הורים, בקשי עזרה מה'.
תציבי לעצמך משאלות: "אני רותה שסבתא תהיה בריאה" ותקדישי כמה דקות שתיקה (לאט לאט) לזכות זה.
אולי יעזור.
ואווו
איזה הזדהותתתת אמאא
ואני אוהבת אותה. היא אמא מהממתתת
אבל היא פשוט מתהפכת בשנייה ואני לא יכולה ככההה
רגע אחד היא האמא המושלמת, רגע אחר היא כבר עמוקק בתוך הצרחות ודואגת לספר לכולםםםם על הבת הרעה והמזעזעת והלא עוזרת בבית שלה.
ולא שאני מתגאה או משהו, אבל ב"ה אני נחשבת ילדה טובה וחסידית וחמודה ונעימה ונעצור פה, אבל הצרחות האלה שלה, וזה שהנושא דיבור רק סביב זה כל הזמן כמעטט זה מוריד לי את כללל הדימוי, ואני כבר בטוחה שאני אפס מאופס, ילדה רעה מזעזעת עצלנית וכלומניקית. ואז היא מתפלאת למה אין לי בטחון עצמי בגרם. שתתפלא.
ושנייה אחר כך אנחנו יושבות ביחד בסלון ומרגישות הכי טוב שיש בשיחה פתוחה ונעימה ברמות.
יש לנו פיצול אישיות?
מזדהה.
אני בדיוק אבל בדיוק ככה!!!
את מהממת שאת ממשיכה לסבול את זה ושורדת….
שולחת לך את כל הערכה בעולם?