כ"ב שבט
זה מוזר, אבל כ"ב שבט אף פעם לא אמר לי משהו מיוחד.
הוא סיפר לי על כנס בת מלך בעבר, על יום הפטירה של הרבנית חיה מושקא וזהו.
ויותר גרוע מזה, מה אומר לי הרבנית חיה מושקא?
לא הרבה, אני קרויה על שמה, וחצי מהחברות שלי גם, היא הייתה צנועה, ענווה, ובזכותה יש לנו את הרבי וזהו.
מצד אחד, זה לא אשמתי, באמת הרבנית ברחה מהכבוד, והייתה מי שעמדה מאחורי הקלעים של כל פעילות הרבי, מה שאף אחד לא ידע.
אבל מצד שני, אחרי שהמשב"קים סיפרו קצת, התגלה צוהר למה שהתרחש בבית שברחוב פרזידנט.
לא טסתי מעולם לכ"ב שבט
ולצערי אני עדיין לא שליחה שבאה לכינוס השליחות, אבל הרבנית שייכת לכולם. לכולן ליתר דיוק.
כ"ב שבט אמור לתת לי יותר מזה, המצב טעון שיפור, ואני מחפשת קשרים קטנים שיקשרו אותי יותר לרבנית. מצאתי מלא סיפורים, ואני בטוחה שאתן מכירות אותם, והסיפורים חידדו לי כמה נקודות.
(כשאני חושבת על זה יותר, זה נורא ואיום שמושקא שכמוני מקבלת ביובש את כ"ב שבט.)
הרבנית הייתה בן אדם נדיר.
אני לא רוצה לספר בצורה כזאת גשמית על אשתו של הרבי, אבל חייבים מילים כדי לבטא רגשות.
כדי שתבינו למה בכלל אמורים להתרגש, כל אחת מכן מביאה כוס קפה (ולקורונתיות שבייננו כוס תה עם לימון) וממשיכה לקרוא.
י"ד כסלו התרפ"ט – ורשה פולין.
זה היה אחד הימים הגדולים בהיסטוריה, לפני מלחמת העולם השנייה, הרבי הריי"ץ, האדמו"ר השישי של חב"ד, מחתן את ביתו חיה מושקא, עם בנו של רבי לוי יצחק – מנחם מענדל, מי שאנחנו מכירות בתור ראש בני ישראל, הרבי.
זה היה מאורע שמח. הרבי הריי"ץ רקד, אמר מאמר לכבוד האירוע, יחידי סגולה השתתפו בחתונה המיוחדת הזאת.
וזה יותר מסתם חתונה, גם יותר מחתונה של אנשים צדיקים, ואיך שהרבי התבטא על זה בהמשך – "היום שקישר אותי עם החסידים".
י" שבט, התשי"א – ברוקלין ניו יורק
שקט שורר באולם של 770. הרבי מתחיל לומר מאמר, באתי לבני אחותי כלה.
החסידים רוקדים סעוון סעוונטי גועש, יש לנו רבי!
זה היה שמח, אחרי שנה של שכנועים והפצרות, שנה של סירוב מצד הרבי לקבל את הנשיאות. פתאום הרבי שינה את דעתו, והחליט להמשיך את העבודה של החסידות בעולם – להוריד שיכנה כאן למטה.
בעצם, זה לא קרה פתאום.
החסידים מספרים שמי השפיעה על הרבי לקבל את הנשיאות הייתה אישתו.
"לא יתכן שמסירות נפש של אבא במשך שלושים שנה תרד לטמיון"
גם הרבי כנראה חשב שלא יתכן, וחייבים להמשיך את העבודה של הרבי הריי"ץ.
ה' טבת התשמ"ז ברוקלין ניו-יורק
אפילו האבנים האדומות של סוואן סווענטי, שספגו לתוכן כל כך הרבה שמחה שמיימית וריקודים, לא ספגו כזאת שמחה אדירה.
הויכוח על הספרים – בית המשפט הפדרלי של ניו יורק החליט שהספרים היקרים, רכוש חב"ד מדורי דורות שייכים לחסידים.
שופט גוי, שם לב לאלוקות, שופט גוי הבין, שרבי זה משהו ששייך לחסידים וגם הרכוש של הרבי שייך לחסידים.
ומי עזר לשופט להבין את זה? בתו של הרבי הריי"ץ.
"האבא היה שייך לחסידים ורכושו (הספרים) שייך לחסידים"
הקשר של הרבי עם החסידים – בזכות הרבנית
קבלת הנשיאות – בזכות הרבנית
ניצחון הספרים – בזכות הרבנית
וזה לא נגמר פה.
זה הרבה יותר מעבר לשלוש אירועים משמעותיים, שבהם הרבנית נתנה לנו את הרבי.
זה כל יום וכל רגע מחדש במשך כל שנות נשיאות הרבי, וגם לפני, הרבנית ויתרה על הרבי בשבילנו.
בשביל אנשים, שלא תמיד יבינו את הקורבן הזה.
ולא, הרבנית בכלל לא חשבה שזה קורבן. אלפי סיפורים, ממחישים לנו מי הייתה הרבנית באמת. כל רגע מחדש, של ביטול עצום כלפי בעלה, כלפי היעוד שהרבי מצעיד לקראתו את החסידים והעולם כולו. היא כל כך הרבה מסרה. רגעים של כאב, שעות שינה, הכל כדי לא לגרום לרבי צער, הכל כדי שלחסידים יהיה רבי שיוכל להתוועד איתם.
ה – כ – ל.
והכי מטורף זה, שאף אחד לא ידע כלום.
במשך כל השנים האלה, היה חסיד שישב בהתוועדות וחשב שלרבי מחכה בבית אישה, שכל הבוקר העלימה ממנו את הכאב שהיה לה כדי שהרבי יוכל לצאת אל החסידים?
היא ברחה מהכבוד, הכבוד בכלל לא רדף אחריה, לא היה לו מציאות "האמיני לי שאינני זקוקה לכבוד ושכבוד אינו תופס אצלי כלל".
ענוות אמת, פשטות אצילות. הרבנית באמת לא החשיבה את עצמה ראויה לכבוד בכלל, ואנחנו מתחתית הפירמידה מסתכלים למעלה ואומרים – אם לה לא מגיע כבוד, למי כן?
היא הייתה הרבנית מליובאוויטש, האימא של כל החסידים, של כל השלוחים. בהתוועדויות של בעלה היא לא השתתפה, כדי שלא לקבל את הכבוד שמגיע לה, והוא הגיע לה בצדק.
ככה זה נכדה של רבי בת של רבי, אישה של רבי.
אני בטוחה שאתן מכירות הרבה סיפורים על הרבנית, בכל כך הרבה תחומים
צניעות, ביטול, ענווה, אופטימיות, הסתכלות על הטוב שבכל דבר, רגישות לזולת, אהבת ישראל, ומענטשיות. וכל המילים לא יספיקו לתאר מי היא באמת הייתה, וכנראה שלעולם לא נדע.
כי את האמת מי הייתה הרבנית, רק הקב"ה יודע, וזה מספיק.
אבל יש דברים שאנחנו כן יודעים, וכמו שהרבי אומר בהרבה הזדמנויות, אם שמענו את הסיפור הזה, כנראה שיש לו שייכות אלינו.
איזו שייכות?
את בוחרת.
"והעיקר הוא שכל אחד ואחד יעשה כמיטב יכולתו ללכת בעקבותיה, דבר שיגרום נחת רוח לנשמתה, תועלת מרובה לכל אלו שימשיכו את ארח חייהם בדרכה".
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
מהמם!
תודה על הפוסט היפה!
בתור אחת לא חבדניקית מאד מאד אהבתי את הרעיון לחגוג הילולה לרבנית (אני פמינסטית מעט) אבל לא ממש ידעתי באמת מי היא ומה היא עשתה.
אז תודה לך!
צמרמורת. נקודה.
פשוט זכיתי להיקרא על שמה (אומנם רק חיה אבל עדיין זה שם קדוש, שם של הרבנית).
ועוד יותר זכיתי להיוולד ביום ההולדת שלה. זה מרגש אותי, באמת.
וואו, מדהים מאגניב שנולדת ביומולדת שלה…!
וואוו איזה מיוחד!
קראתי בהתחלה והכל התאים למה שאני חושבת, עושה ויודעת.
אזז תודה!
במילה אחת וואו
בשתי מילים וואו וואו
בשלוש מילים וואו וואו וואו
נחליאלי הכתיבה שלך מטריפהה
בדרך כלל אני לא קוראת פוסטים כאלו ארוכים, אבל אני קראתי כי לא יכולתי להפסיק זה היה מעניןןן
את הבאת לי ראיה הרבה יותר גדולה על הרבנית.
תודה!!!
יפהפה, כתבת פה זווית מיוחדת!
וואו נחליאלי!
כ"ב שבט ואני כלכךך מתרגשת!!!!!
ובאמת שאני לא יודעת עליה כלום, וגם אני נקראיתי על שמה, ודי בוער לי לדעת.
וזה מטורף שאף אחד לא חשב. לא חשבו שלרבי יש אישה??? אני לא מבינה את זה..
ואם כבר משהו שמאוד מאוד התמיה אותי.
לא בתור כפירה, פשוט קצת מטריד אותי.
ראיתי שבוע שעבר מענה מאוד חריף של הרבי נגד לבישת כובע מעל הפאה, והרבנית בעצמה לבשה כובע מעל הפאה… אז…?
חושבת בקול! טוב לראות את השם שלך ?
חיה מושקא שכמוך, כן זה מוזר ומטורף, אני אישית מרגישה שקיבלתי את השם שלי מחדש היום.
יש חוברת מהממת שנשי חב"ד הוציאו על הרבנית, ממליצה לך לקרוא, נותן מלא מידע על הרבנית.
ובקשר לכובע, אני לא יודעת מה בדיוק המקורות ואיזה בדיוק כובע מדובר ומה לומר לך, אבל משהו אחד אני יודעת – המקום הזה של בין הרבי לרבנית זה מקום שאף אחד לא נכנס אליו, אני פשוט לא שואלת שאלות, כי זה נראה לי כל כך לא שייך אלינו.
אם הרבי הורה לרבים לא ללכת עם כובע מעל הפאה, אני לא אלך, גם אם הרבנית כן הלכה.
ואם הרבני כן הלכה, מי אנחנו שנתעסק בזה?
תודה! החכמת אותי מאוד! באמת באמת!
אני אנסה להשיג את החוברת הזו כי מטריד אותי כבר הרבה זמן לדעת כמה שיותר דברים על מי שנקראתי על שמה.
מה שכן מצאתי חוברת אחרת כלשהיא, וכל חלקיק מידע מרתק ומפעים.
נחליאלי גם את השם שלך כיף מאוד לראות!!
ואוו יפה יפה יפה!!!
איזה כיף שלקחת יוזמה וסיפרת לנו קצת על הרבנית 🙂
ועל איך שאת מרגישה כלפי כ"ב שבט.
תאמת אתמול חשבתי שאני החבדניקית היחידה שלא מרגישה כלום,
ועכשיו שקראתי את זה קודם כל הבנתי שאני לא היחידה, אבל תוך כדי שאני קוראת אני גם מתחילה לשנות הסתכלות, להבין להרגיש 🙂
אממ יש עוד דרך על להרגשה של החיבור באמת, אבל זאת ההתחלה
ובזכותך 😉
וואי חיברת ליום!!!
תודה❤
איזה יפה!!
תודה נחליאלי. בזכותך היום הזה לא יעבור לי 'ככה', נתת לי קצת להתבונן, באמא שלנו
תודה
פשוט תודה
זה באמתתת קשההה להרגיש את כב שבט באמתת לא אצל הרבי יואוו
והכנסת לאווירה, אז תודה ענקית לך:*
ואוו יישר כוח!!!
ממש מתאים להיום ומביא הסתכלות אחרת על הרבנית!
תודה לך עלזה!
נחליאליייי כמה זמן לא ראיתי אותך פה!!
פוסט מהמם!
תודה!!
תשמעי, זה היה מטורף!
יש לך את זה ממש את יודעת לכתוב מהממם ומהלב.
הסברת את זה בדרך הכי יפה שיכולתי להבין זה היה מדהים!
נחליאלי, מדהים!
מתגעגעת;)
מטריף חושים.
וואו, ללקק את האצבעות!!!
את כותבת פשוט מהמהם.
ואני מוסיפה שלמרות שהיא הייתה צנועה וצדיקה, היא לא וויתרה על יופי וטיפוח, אהבה להתלבש יפה, להתאפר…
וגם, הייתה אנושית ולבבית כל כך! אהבה את החיים, אהבה לפנק אנשים, לתת שוקולד לנערה בודדה, לילד, לתת יחס לכל מי שזקוק.
בקיצור, משיח דחוף ונראה אותה מקרוב ??
וואו ממש תודה על הפוסט !!!!
הוספת לי נקודות חשיבה שונות על היום הזה ועל הרבנית
ממש תודה
טנק יו!