כל קשר בין הנכתב למציאות הוא מקרי בהחלט.
פותחת את אתר שותפות.
מסתכלת על פוסטים, תגובות
וואו, מתחשק לי לכתוב פוסט.
מתחילה להקליד משהו, במילים שלי, רגע, מוחקת את המשפט האחרון, לא נשמע ממש טוב, ואם בנות יגידו שהן לא אהבו?
קדימה, פאזל, תמשיכי.
-ממש לא פאזל, עצרי.
בשביל מי את כותבת את הפוסט הזה?
אולי, יש סיכוי, קטן, קטנטן, שהפוסט הזה נכתב פשוט סתם? כלומר, לא סתם, פשוט לא בשבילך, בשביל בנות אחרות?
אולי אם היית כותבת אותו לעצמך, במחברת, בפרטי, היית מכניסה אליו דברים אחרים? כותבת שונה? פחות היה אכפת לך איך בנות יגיבו?
-שטויות, אני כותבת את הפוסט הזה כי ככה אני מרגישה.
-לא יודעת פאזל, כתוב כאן כל מיני דברים שלא היית כותבת סתם ככה.
בשביל מי את כותבת?
בשבילך? כדי לפרוק? לשחרר? לשתף?
בשביל אחרות?
כדי לראות מה יגיבו? כמה תגובות יהיו? כמה לב בנות יסמנו?
בנות, יכול להיות שזה קורה לנו לפעמים?
אולי יש לך חלום לכתוב ספר? את יודעת, חלום רחוק.
אולי כמה חברות שלך אמרו לך שהן כתבו ספרים ואת מרגישה קצת… לחץ חברתי אפילו לכתוב ספר?
(כמובן שאולי לא, ויש בנות שאני מניחה הפוסט הזה לא מאד ידבר אליהן)
אולי אפילו אין לך כל כך רעיונות אז את תמשכי את העלילה העיקר שבנות ידעו – את כותבת ספר!
(אני אציין שלי ב"ה בעניין כתיבת ספר – לא בגלל אחרות, אבל יוצא לי להתקל בדברים כאלו, ספר זה דוגמה אחת)
אולי לפעמים כשאת מדברת את מגזימה? מנפחת את הסיפור כדי לקבל תגובות יותר מתפעלות ונלהבות?
אולי לפעמים כשאת עושה מעשה טוב, באמת מהלב, אחר כך את רצה לספר לכולן שעשית אותו?
בשביל מי אנחנו כותבות? מגיבות? מתלבשות? מגזימות? עושות מצוות?
בשבילנו?
או אולי בשביל אחרים.
יכול להיות גם וגם?
הרבה דברים שאנחנו מתחילות בשביל עצמנו נגמרים בשביל אחרים וזה קצת עצוב.
על איזה שביל אנחנו פוסעות? של החיים שלי באמת או על החיים שלי כמו שאני מנסה להציג לכל השאר?
אז השאלה היא:
באיזה שביל את צועדת ובשביל מה?
בשונה מהתוכן שמדבר על לכתוב סתם פוסט, את הפוסט הזה לא כתבתי סתם.
אולי הבאתי כאן נקודה למחשבה.
כי לפעמים שאני רואה מקרים (וגם לי זה קורה) שבהם משהו שצריך להיות בשבילך הופך לבשביל מישהו אחר, כואב לי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
חח וכמובן, הפוסט שלך לא דיבר אליי?
אני פשוט לא כזאת..
אבל את באמת צודקת.
אני אוהבת את הפוסט הזה. ככה. זה יפה!
תאמת שהיו לי חיבוטים עם עצמי,והגעתי למסקנה דומה.
אפשר לכתוב שאת חכמה?
את מדהימה!
צודקת לגמרי
נכון, וכמה חבל שאנחנו בני אדם.
ברור..
לפעמים גם אני משתפת דברים רק כדי להרשים.
כמה מוזר לומר את זה אבל אנחנו בני אדם..
צודקת..
נכון! הפוסט הזה כתוב פשוט אבל כל כך מביע!!
פוסט נכון, בהחלט יש בנות כאלה
אני לא כזאת, תודה לה'
אבל לפעמים זה טוב, תחשבי שהם מחכות דברים טובים
למה לא?
וואו את כל כך צודקת
נכון.. לא כזה מדבר אלי,
אבל את צודקת וגם צודקת.
תבונה יפה וחכמה! אהבתי
את פשוט צודקת!!
ומודה, קורה לי גם לפעמים. לא דווקא על שותפות, דווקא פה אני מנסה (ודי מצליחה) להיות הכי אני בעולם (פרט למקרה של תגובה אחת שהיא לא באמת אני והתחרטתי עליה, אבל לא נורא) ובאופן כללי, אני משתדלת להיות הכי אני שבעולם ולא לעשות כי יגידו, יראו וכו'.. לא תמיד זה מצליח, אבל משתדלים..
קשה אבל שווה!
ותודה פאזל!! את מדהימה!
מה זאת אומרת בשביל מי? בשביליי
אני קוראת אדוקה של התובנות שלך?♀️
פאזל, פאזל, פאזל.
מסכימה עם כל מילה שלך.
זה בדיוק ככה!
ניסחת את זה הכי טוב שאפשר.
דרך אגב: את פאזל מורכב, נכון?
אכן.
כשאני קוראת את זה עכשיו אני חושבת שזה באמת לא הכי הצליח להביע אותי.
כתיבת פוסט רק בשביל אחרות זה קיצוני, אני מדברת יותר על תגובות או אפילו מילים בודדות שבתכלס לא בשבילנו…
ותודה רבה על כל התגובות החמודות!
מסכימה איתך בכל מילה.
את חכמה בקטע אחר, פאזל.