אצלינו במשפחה

שבוע טוב שותפות יקרות
היום איתנו ישראלה ישראלי ו D.Y – משיבות על שאלותיכן
אז איך מרגישה אחות שאחיה/אחותה בחרו בבחירות שנראות לה שונות מכולם? לא בדיוק לפי הציפיות של ההורים והמשפחה?
בואו נראה
תודה רבה לשתיכן על השיתוף!
*רעיון חדש את מי לראיין? רוצה שנראיין אותך? שתפי אותנו ב: posts@shutafotbaderech.co.il

איך בא לידי ביטוי ה"שוני" של אחיך או אחותך? מה הרמה הרוחנית שלו/ה עכשיו?
ישראלה ישראלי: כמעט אותו דבר, מה שכן בגלל שהוא עשה את מה שהוא חלם ורצה לעשות הוא לא הידרדר ח"ו.

D.Y: יש שניים
אח אחד שירד מהדרך אפשר לומר לגמרי. אהה וכן הוא בצבא, למד תיכנות מחשבים או הנדסת מחשבים משהו בסיגנון באיזה אוניברסיטה נחשבת תואר ראשון פלוס שני (טוב הוא גאון)
ואחות שחצי בחוץ חצי בפנים לומדת במכללה לא עפ"י רוח היהדות.
אני יתמקד יותר בהתמודדות עם האח לא "משלנו"

איך את מרגישה עם זה? את מתביישת בזה? כועסת אולי?
ישראלה ישראלי: סבבה ממש! לא מתביישת בכלל, לא כועסת, בכלל לא. זאת החלטה שלו, ושלו בלבד, אז למה שאכעס?

D.Y: לגבי האח אני די רגילה, ככה אני מכירה אותו, ההפרש גילאים ביננו גדול מאד והוא פרש בגיל צעיר יחסית, או יותר נכון לומר אף פעם לא הלך בתלם. אבל לאחרונה יצא לי סוג של לקנאות בו, המצב שהוא נמצא מאד מבלבל אותי, כי מצד אחד הוא לא חרדי, הוא לא כפוף לגבולות התורה. ומצד שני נראה שטוב לו, ולי לא מידי טוב ונראה שדווקא לא בצד הקדושה יותר קל וטוב. בשונה ממה שמנסים לשכנע אותי מגיל צעיר (כמו כל נערה מתבגרת)
על אחותי אני פשוט מרחמת, לראות בנאדם כל כך לא יציב וכל כך לא בטוח בדרכו זה פשוט מעורר רחמים, וכשהמישהי הזאת זה אחותך ואת יודעת את הסיבות שהביאו לכך זה מעורר רחמים עוד יותר.

האם הם קיבלו את ההחלטה לבד או התייעצו?
D.Y: התייעץ, רק לא ברור לי עם מי:) למרות שאני בהחלט מבינה את הצעד שלו ויודעת מה קדם לצעד הזה.

האם הקשר ביניכם השתנה מאז? ואיך ההורים שלך קיבלו את זה?
ישראלה ישראלי: כן, ממש! בזמן שהוא לא היה בבית והיה בבסיס, היינו (אני ואחיות שלי) מדברות בשיחות וידיאו וכו' משהו שלא היינו עושות לפני הצבא. אימא שלי פחדה, בכל זאת זה הבן שלה ולא חסר סיפורים על חיילים ש… לא עלינו…
בסופו של דבר היא הסכימה אבל תמיד היא דאגה ודואגת לו…

D.Y: הקשר ביני לבין אחי הגדול תמיד היה ככה יש ביננו הפרש של איזה 10 שנים… ויש קשר טוב, הוא ממש חלק מהמשפחה, גם אם הוא לא בדיוק כמו שההורים שלי רצו את בנם הבכור.
ההורים שלי קיבלו את זה בצורה מדהימה!! מעריצה אותם ברמות, אני רואה ומרגישה בבית כמה קשה להם לא להעיר, לא לאפלות אותו לטובת אחים אחרים וכן להיפך, להמשיך להזמין ולקבל את האח אבל הם עושים מה שצריך ומאמנים שרק אהבה תחזיר אותו הביתה. הם עושים מה שצריך במצב הזה לא נותנים לרגש לבלבל אותם
מעריכה!!
לי לפעמים יותר קשה לא לומר מה אני באמת חושבת על אחיי

זה משפיע על הבית? במה למשל?
ישראלה ישראלי: אמממ, סעודות שבת. לפעמים יוצא שמדברים על הצבא וזה… ואז אני מרותקת חחח… אבל לא משהו רציני.

D.Y: משפיע, ברור. רק שלא בטוחה עד כמה זה רע ההשפעה של זה.
הוא חלק מהמשפחה ואנחנו הרבה ביחד. בכללי אנחנו משפחה מאד משפחתית.
אבל כן קשה (במיוחד האח) שהוא חי בעולם אחר משלנו למשל לבת מצווה שלי הוא בירך אותי בנוסף לכל שאני יעשה 5 יח"ל אנגלית ו5 יח"ל מתמטיקה (צחקנו עליו שהוא יקנה לי מתנה מחשבון מדעי ומילונית), מבחינתו זה המפתח לחיים, זה צורם במקצת במיוחד שזה די צודק. (דרך אגב הברכה שלו התקיימה)

האם הבחירה שלו/ה גורמת לך להרגיש שיש מצב שתבחרי כך בעצמך יום אחד? או שאת מסתכלת עליו / עליה וזה גורם לך להיות יותר שלמה בדרך שלך?
ישראלה ישראלי: לא. גם לא. אני עדיין נערה ולכן בלי שום קשר אליו אני עדיין לא שלמה בדרך שלי ורוצה מאוד להיות שלמה, משהו שעדיין לא הגעתי אליו…

D.Y: כן, חד משמעית!!
הגיוני לי למדי שאני יבחר כמוהם
במיוחד שאנחנו מידי דומים כולנו. ממש יצוקים מאותו חומר. אני בהחלט רואה אותי עוד כמה שנים כמוהם או שאני יהיה מספיק חזקה ויהיה כמו אחים אחרים שלי, שהולכים בתלם. (תלוי כמובן מה מחשיבים תלם)
או שאני פשוט יהיה מישהו אחר, אני פשוט יהיה D.Y כלומר, אני.
הנושא עוד בחקירה:)

יש מצבים שאת מקנאה בו/בה? חושבת להיות כמוה/כמוהו? מה מונע ממך לעשות גם צעד כזה?
ישראלה ישראלי: אולי מקנאה באומץ שלו. יצא לי לחשוב, אבל כשהתבוננתי לעומק אז הבנתי שזה הדבר שהכי לא מתאים לי בפרט ולדרך שלי בכלל. ואוווו! מה מונע? זה לא נקרא מונע אבל אני חב"דניקית…

D.Y: כן, כי בכל זאת נראה שטוב לו ולי לא טוב.
הסביבה!! והמקום הטוב בתיכון שאני נמצאת, הדברים שאני עושה ונהנית בהם ותגובת הסביבה לכל חריגה קטנה.
וגם הרתיעה מלהתחיל שוב משהו חדש.
יודעת שלעשות צעד כזה זה לאבד המון!! אבל מצד שני גם להרוויח ככה שקצת מבלבל.
ויודעת שגם אח שלי היה לפני פרח, במיקום מעולה בחברה ונהל מליון דברים. מה שנקרא "ילד פלא" גם כלפי חוץ. וגם עכשיו הוא פרח, הוא מוצלח בכל מקום שהוא נמצא כי בתכלס כישרונות לא משתנים.

קורה לך שאת מרכלת על משפחה של מישי אחרת ועל האח/ות שבצבא, אוניברסיטה ואת שוכחת שלך בעצמך יש אחד כזה ומשקשקת שמישי תזכיר לך מול כולן?
ישראלה ישראלי: ממש לא! ח"ו. בחיים לא קרא לי!

D.Y: לא כל כך רלוונטי לגבי. וזה נושא שפחות מדובר בשיחות עם חברות, בכללי לא אוהבת לרכל.

איך את מתנהגת אליו / אליה? את פתוחה איתו/ה? הו/יא משתפים אותך בחיים שלה/ו?
ישראלה ישראלי: רגיל, כמו כל אח ואחות. יאפ, פתוחה (לא בקטע של שחנשים, כן?). אהמממ יוצא לו לפעמים לשאול אותי "עם אילו תכונות ואופי נראה לך שאשתי תהיה?" אבל לא ממש, לא משתף אותי בחיים שלו כמו שאני לא משתפת אותו…

D.Y: את אח שלי אני אוהבת!! כשהוא מגיע מכינה דברים שהוא אוהב וכו' בכל זאת הוא אחי הבכור החכם והגאון שעיניי נושאות עליו להרבה דברים. בהחלט הוא משתף, לא ספצפית אותי אלא בכללי.

מפריע לך כשבנות מדברות איתך על זה, או שלהפך?
ישראלה ישראלי: בכלל לא מפריע, הרבה הרבה להפך ?

D.Y: בנות לא כל כך מודעות לזה ומי שמודעת בדרך כלל יש לה מספיק טקט כדי לא להזכיר את זה. יש לי חברות שיש להם התמודדות דומה לשלי (גם עם אח או אחות לא שלנו) ואיתם כיף לי לדבר על זה, יודעת שיבינו.

היית מציעה לאחיך את אחת מהחברות שלך? (הצעת שידוך) וחברות חסידיות? למה?
D.Y: לא, כי אני פשוט חושבת שזה לא מתאים
הייתי מציעה למשהי שעברה משהו דומה, הגיעה ממשפחה חסידית ועזבה גם את הדרך, ככה יש סיכוי שהם יחזרו ביחד.
בכל אופן שדכנית זה לא חלום חיי, בקושי מצליחה למצוא זיווגים בין הגרביים האפורות שלי עד שאני מאלצת אותם להתפשר על משהו פחות מתאים להם, אז למצוא זיווגים לאנשים?? לא נראה לי…

יש לך סיפורים מעניינים מהצבא או מהאוניברסיטה או מהמטוס(הדיילת…)???
ישראלה ישראלי: ואייי יש כמעט אינספור הבעיה היא שאני לא זוכרת את כולם.
אכתוב לכן את הסיפור הכי מעניין ?
זה היה בחברון, חבר של אח שלי (לא זוכרת את שמו) שמר על בניין מגורים בייחד עם חייל נוסף
גבר אחד מתקרב לעבר הכניסה של הבניין, ופתאום, ללא כל התרעה מראש מתנפל על החייל השני.
הם נאבקים, נלחמים, ואז ואז החייל הראשון (החבר) משחרר נצרה ויורה במחבל.
המחבל- נוטרל!, החייל- ניצל!
כמובן שחבר של אח שלי קיבל איזושהי מדלייה, אבל מבחינתי המסר הכי חשוב כאן זה לגלות תושייה. תחשבו לרגע: מה היה קורה לולא החייל לא היה יורה במחבל? ה' ישמור!
קיצור, הוא גיבור ?

D.Y: חחח אחותי לא דיילת!! חלום חייה בכלל הוא מנקת רחובות 🙂
יש המון סיפורים אבל זה כמו לשאול אם לאחותי האחרת שהיא מורה יש סיפורים מעניינים מתחום עבודתה או לאחין שלי הבחורי ישיבה, כן יש להם! במיוחד שאנחנו לא משפחה שמרבה לשתוק…

הוא בקרבי? אם כן: החזקת את הנשק שלו? מדים? כומתה? כל כמה זמן הואהיא מגיעה הביתה? – את שמחה שהואה מגיעה?
ישראלה ישראלי: יאפ, קרבי. (זאת אומרת בשירות הוא היה בקרבי אבל עכשיו הוא לומד, בזומים, וזה חונק. לראות אותו ככה לומד עם חברים שלו והמרצה לומדים אנגלית אלגברה וכימיה ??
כן, החזקתי כמה וכמה פעמים את הנשק שלו, אבל רק פעם אחת הצטלמתי. כן, גם מדים וגם כומתה (כומתה זה אחד הדברים הכי יפים על בנות, אמאלהה שלמות! וגם הכומתה שלו בצבע של בנות אזזז…)
בדרך כלל כל שבוע לסופ"ש (שמה קוראים לזה חמשוש ?) המקסימום זה פעם בשבועיים.
(היה פעם אחת שהוא לא הגיע לבית בין חודש לחודשיים, ואז הוא עשה לנו הפתעה. אני הייתי כל כך המומה שחוץ מקריאה: "אמאלה (השם שלו)" ודמעות לא יכולתי לומר כלום)

D.Y: הוא במחשבים באיזה שהוא יחידה מובחרת:_) סתם הוא לא מסכים לספר חח ("אני עובד בבניין משרדים בלב תל אביב") אפילו איפה זה אסור לו לומר לנו!! (או שהוא סתם מסתלבט)
גהצתי לו את המדים, זה מספיק?? איזה בד מזעזע!! ועזרתי לו בתפירת הדרגות (אח חשוב יש לי)
מינימום פעם בשבוע לקחת אוכל וצומי מאמא, נחמד כשהוא מגיע הוא חלק מהמשפחה, נחמד כשהוא מגיע כמו כל אחד אחר מהמשפחה שמגיע, מה שכן כשהוא מגיע אני מעדיפה לשמור על מרחק שאני מידי לא אתפתה להתעניין אצלו על דברים שאממ לא כדי לי לדעת עליהם יותר מידי (למרות שהסיכוי שהוא יסכים לדבר איתם עליהם הוא קלוש)
וחוצמזה שהוא מבין מספר אחד בפולטיקה ואותי זה לא מעניין בגרם!!!!!! אז כשהוא מגיע מתווכחים על פוליטיקה… משעמם!

משהו נוסף שתרצי לשתף בו?
ישראלה ישראלי: רציתי לענות לבנות ששאלו את השאלה הזו:
מה הבעיה לעשות צבא כשהבן אדם חסידי והכל והוא לא קיבל פטור?ואם הוא צריך לפרנס משפחה?
אז אני אסביר:
לי כעקרון יש שני אחים בצבא, אחד- קרבי, אחד- לא קרבי, משהו אחר.
האח שבקרבי הלך כי זה מה שהוא רצה וחלם לעשות,
האח השני- כדי לפרנס את משפחתו.
מבינות את ההבדל? להסביר?? (תענו בתגובות…)

D.Y: כן, האחות האכפתית שכתבה אז בתגובות יש לי משהו לומר במיוחד לך.
לא יודעת מה גורם לך להיות חצי בחוץ אבל בתכלס אני יכולה להבין אותך
יכולה לומר לך שזה עלול להיות ניסיון קשה לאחים ולאחיות שלך.
ואני יכולה לומר ש… לא! חס ושלום אני לא שונאת את אף אחד מהאחים שלי על הדרך שהם בוחרים בה. מבינה שיש ניסיונות ובטוחה שההחלטה הגיע ממקום עמוק ולא סתם.
וגם מי אני שידע מה הדרך האמתית? אולי דווקא אני הטועה? אז אני לא שונאת אף אחד, יכול להיות לי קשה עם זה שהם כל כך שונים ממני אבל אני עדיין אוהבת אותם!! ומעריכה על מליון דברים אחרים.
אם יש עוד שאלות מוזמנת לפנות בתגובות.