נתחיל בבדיחה מוכרת-
כיתה של ילדים נסעו לטיול באוטבוס.
באמצע הנסיעה פנה ילד אחד לחברו:
"יו, תסתכל איזה נוף יפה רואים מהחלון!!"
החבר הסתכל בחלון ואמר לחברו בעצב:
"חבל, כל העצים וההרים מסתירים לי את הנוף.."
***
בנות, אני מדברת עכשיו על עצמי (וזה ישאר ככה כל עוד זה אנונימי)
כשאני מסתכלת על עצמי, מה אני רואה?
הרבה הרבה נפילות, נסיונות, קשיים,
כל מיני דברים לא מוצלחים,
שבהם לא מתגאים..
מחפשת את עצמי בתוך כל הבאלגן הזה…
הלווו!! טעותתת!!
מה שאת רואה זה את!
אלו חלקים בלתי נפרדים מהאישיות שלך!
מי את בלי כל מה שעברת? מי?
זו את! זה כל היופי שלך!
כן, כן! במקומות האלו היית וקמת בסופו של דבר!
הדברים האלו חישלו אותך והפכו אותך למה שאת היום!
הם את!!
הם הנוף!!
?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
18 תגובות
לא מדויק
אני לא הנוף אבל בסדר…!
משפט יפה הסיפור ממחיש את הנמשל!!
אהבתי מחכה לעוד חיזוקים ממך!!
תודה!!
חיזקת אותי
❤️❤️❤️
צודקת ממש!
נכון זה אני
ולכל הבנות שגילו אותי זה אני?
חח סתם סתם
אני כל היום חושבת על זה פשוט, סקרנית רצח לדעת מי אתם?
לא הבנתי…את זו קו עקום מקביל?
לא היא לא, אני זו קו עקום מקביל
לא לא
מי שהבינה הייתה אמורה להבין
למה זה קצרצר?
היית כותבת בפוסט
אבל רציני ממש יפה ומחזק!
זה היה אמור להיות קצר
והתארך..
תודה נשמה תודה!!!
לייק ענקקק?
לב ענקקק 3>
כמה שזה נכון
חיזקת נשמה!!
תודה על זה.
תודה מוזרה!!
(אני כל כך אוהבת מוזרות שיאווו)
חזק ממש ממש!!!!
חיזקת אותי נורא.
וואו וואו וואו חיזקת
את ממש צודקת