מי אני?
יש סיכוי שאני כל הזמן מרגישה שאני צריכה לתקן את העולם?
אולי אני סתם רגישה יותר מדי?
ואיך זה שתמיד אני שמה לב לדברים שקורים והאחרות מתנהגות כאילו זה לא קרה – מתעלמות???
למה אני אמורה לראות איך שמסביבי יש משהי שסובלת ואני רוצה כל כך לעזור לה אבל אני ישמע בעינה קטנונית?
למה אני כל כך מפחדת מהרגישות שלי? כשאני יכולה לעזור לכל כך הרבה אנשים במקביל?
והפחד הוא כל הזמן מגביל…
ומגיל את האדישות הקיומית שנמצאת אצל כולם הוא שאני מדמיינת וכל זה פשוט נעלם???
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
חח צחקי אני לא בטוחה עם כתבתי את זה או לא, אז בבקשה הכותבת, עם את לא אני תכתבי
את לא אני תאמיני לי
וואי…
אני מרגישה שאני כתבתי את זה זה בדיוק מה שאני מרגישה שאני עושה משהו אולי יש עוד משהו שלא עשיתי אולי עשיתי משהו לא טוב ואז… נחרב העולם כי אני פשוט רגישה ואין לזה פיתרון
–
היי!
זה הרגשה טובה!
לתקן את העולם זה משהו שתמיד צריכים עד הגאולה
אבל את צריכה להזהר בין לתקן את העולם לבין את בני אדם…
חמודה כולם שמות לב לדברים שמסביבם יש כאלה שעושות את עצמן כלא אבל זה לא חכמה ולא יפה
אז כל הכבוד שיש לך את הרגישות הזאת לשים לב ולא רק גם את הרצון לעזור בזה…
כאן בא העבודה שלנו כבני אדם להיות אנחנו בלי לחשוב מה יגידו… איך אני נראית…
תהיי את כמו שאת וזה הכי נחמד וכייף
אני בעצמי בן אדם שאהבת לעזור והגעתי לסיטואציות שצחקו עלי שאני צדקת.
ומיד לאחר מכן החלטתי לא לפגועה או לבזבז אנרגיה על זה. אני כמו שאני והמעשים שאני עושה, בין אם הם מלעזור ובין אם לא, הם ההחלטות שלי ושככה חינכו אותי עם אני ראוה מישהי בצרה עוזרת עם אני יכולה לתת ממני אני נותנת בלי לחשוב מה יגידו עלי.
ולא אומרת שזה קל אבל שווה את המאמץ!!
יאוו פשוט אניי
הבעיה בזה זה שכשאנשים כמוני שעומדים מול כל הרע בעולם, העולם שהם רוצות לתקן, עלולות לאבד את זה בדרך ולשקוע פנימה להסתגר מול כל הרע שיש…