תפריט
למה?! למה?! למה?!
לאחרונה היו לי המון שאלות
(חח כל כך מאפיין את גיל ההתבגרות.
פעם הכל היה פשוט, עכשיו צצות להן מלא שאלות שלא התעמקת בהן יותר מדי
עד שגיל ההתבגרות בא וזהו! נגמרה התמימות הזאת!)
אז הנה אחת השאלות שלי:
מגיל קטן לימדו אותי שאני בת מלך. בתו של הקב״ה, מלך מלכי המלכים, בעל העולם כולו!
ועם כל הכבוד, זה לא תמיד נראה שאני באמת הנסיכה שלו… לנסיכה לא חסר כלום, נסיכה היא מכובדת, חשובה, כולם מכבדים אותה!
ואנחנו, היהודים, הבנים של הקב״ה, לא כבודים בכלל! נראה לי אנחנו העם שהכי סבל, שהכי התנכלו לו, שהכי שנאו אותו! שספג הכי הרבה אבידות מכולם!
ולמה? למה אנחנו כל הזמן צריכים לבכות ולהתפלל לקב״ה שישמור עלינו, ויתן לנו רק שפע וברכה! זה לא אמור להיות ״מובן מאליו?״ כאילו, אם אנחנו הנסיכים, אז למה תמיד יש מישהו ששולט בנו? זה לא היה אמור להיות הפוך?
תקופת הרומאים, האינקוויזיציה, הקוזקים, הנאצים, הק.ג.ב – בקיצור לא חסרו לנו אויבים ששלטו בנו וכל הזמן התנכלו לנו וניסו לעשות סוף להמשכיות העם שלנו!
למה היו פוגרומים? עלילות דם? למה? למה? למה? אם אנחנו כל כך מיוחדים וחשובים – אז מן הראוי שגם התנהגו אלינו ככה, לא? וחוץ מזה, לפעמים זה נראה שה׳ לא נוהג איתנו בצדק.
לנו, עמו, שכל כך מתאמץ לשמור אמונים לבוראו, שמוסר את נפש עד מוות, פעמים רבות דווקא הוא חי בעוני, בפחד, במסכנות. ואילו לאויבנו, דווקא להם ה׳ נותן עושר, שפע, ועוד נותן להם את השילטון, שילכו להתעלל ביהודים!
לא שחס ושלום אני כועסת עליו. ממש לא! אני יודעת שצורת החשיבה שלי מעוותת, אך למרות זאת, הייתי שמחה גם להבין למה זה ככה!
אני רוצה להבין, ה׳ מנסה אותנו? ה׳ רוצה לראות אם אנחנו באמת נאמנים לו ולתורתו? אבל ה׳ כבר לא יודע את זה? למה הוא צריך לעשות עלינו ״ניסויים״ כאלה?
ואם הוא כל כך אוהב אותנו, אז למה הוא נותן אותנו ביד הרשעים האלו, שצמאים לראות את דמנו השפוך! למה יש פגועים? למה? אוף
לא מזמן קראתי ספר על השואה, ופשוט בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם. הוא לא מרחם עלינו? הוא לא מרחם על כל התינוקות של בית רבן שלא עשו אפילו עבירה אחת? הוא לא נרעד לשמע קול בכי תינוק, לא נרעד מהרצח המזעזע הזה של גברים, נשים, ילדים וזקנים?
ואני בטוחה שהקב״ה הוא הכי רחמן עלי אדמות, אז למה בעת מעשה לא רואים את זה??? למה הוא נותן לכל זה לקרות? בורא עולם, העולם הזה לא שייך לך? אז למה אתה נותן שרשעים ישלטו בו, יהרסו אותו, ויחד עם זאת ירעו לבניך… הנסיכים!
ואני יודעת שהכל הוא לטובה, ואין רועה בעולם. אבל כשאני בוכה, אני לא בוכה סתם. אני בוכה כי עצוב לי. כי רע לי. כי כואב לי. אז איך אפשר להגיד לי: זה גם לטובה! כי כואב לי. אני לא אבכה סתם! חשתי כאב. וזה רע!
אם משהו גרם לי לבכות – לא משנה אם זה לטובה או לא – זה רע. כי לי זה כאב.
טוב, בלבלתי פה כמה דברים ביחד. פשוט נתתי לרגשותי לצאת, לפרוק מה שיש לי בלב. ושלא תבינו אותי לא נכון, למרות הכל – אני עדיין גאה שאני יהודיה, אני שמחה ואני גאה בזה. מה לעשות? למוצא שלי יש ערך חשוב יותר, ולא הייתי מוותרת עליו. ואת הקב״ה אני הכי אוהבת בעולם! הוא הרי אבא שלי! ולמרות שלפעמים אני לא מבינה את מעשיו, אני עדיין אוהבת אותו!
ואני לא כועסת עליו. אני רק רוצה פשוט להבין. להבין למה זה ככה. למה אם אנחנו הנסיכים – לא תמיד זה נראה ככה…
אלוקים, אני בוטחת בך! אל תאכזב אותי… אני אוהבת אותך ❤️
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
17 תגובות
צרצר יקרה,
טלטלת אותי לגמרי עם הפוסט הזה.
השאלה שלך כל כך במקום.
את נשמעת בוגרת ועמוקה ומדהים אותי שלמרות השאלות שמנקרות במוחך, את מדגישה שאת לא כועסת ויודעת שהכל לטובה וכו'…
אפשר לסכם את התשובה לשאלה – זעקה שלך במילה אחת:
גלות.
ובשלוש מילים נוספות:
לא הכל מבינים.
באמת, מתחילת בריאת העולם, זה לא היה אמור להיות כך.
ואז, אדם הראשון והחטא שעשה – הפך את הקערה על פיה…
אז לדעתי, יש בעצם כמה תשובות על הדברים שכתבת:
א. אנחנו בנו מלך. נכון. אבל לא סתם מלך, מלך מלכי המלכים… וככזה – הוא ורק הוא יודע מה טוב בשבילנו. הוא, שמשקיף על כל העולם, רואה את התמונה השלימה, יודע מה נכון לנו. כי אנחנו רואים רק פרט קטן, את הרגע הנוכחי את עצמנו והסובבים אותנו בזמן הזה. הקב"ה שיודע היה הווה ויהיה, יודע מה קורה בקצה השני של העולם ואיך זה עלול להשפיע עלינו – הוא זה שיודע מה טוב בשבילנו ובזה צריך להאמין.
ב. נכון, מדי הרבה פעמים ראינו איך צדיקים חיים בקושי ורשעים חיים בעשירות… אז, קודם כל, שוב, לא הכל אנחנו יודעים. דבר שני, אם היינו רואים ישר שכר ועונש – לא הייתה לנו בחירה חופשית… לא הייתה לנו אפשרות ל-ב-ח-ו-ר באמת מתוך בחירה מלאה – שזו תכלית הבריאה, שזה יבוא מאיתנו.
זהו.. מה שעלה לי כרגע.. מקווה שעזרתי 🙂
תגובה מהממת!
עזרת לי:) מקווה שגם לצרצר
וואי איתך לגמרי .
הזדהתי עם השאלות שלך
את נסיכה, ולרגע אל תשכחי את זה.
אבל את נסיכה גולה, שבגדה באבא שלה והוא שלח אותה לבד למדבר.
ותביני, את עדיין נסיכה, והוא שומר עלייך חזק, חושב עלייך כל הזמן, ואוהב המון,אבל בשביל להחזיר אותך אליו, הוא צריך לעשות לפעמים דברים כואבים.
יש לאלוקים תוכנית מפורטת בדיוק איך להחזיר אותנו אליו, ואותו אלינו יחד עם בית המקדש. אבל בדרך הזאת יש קשיים, ויש ניסיונות.
אנחנו לא יודעים למה היה צריך את השואה בתוכנית, אבל אנחנו יודעים שהיה צריך – עובדה, היא קרתה.
ותזכרי שאי אפשר להגיע לסוף של המסלול בלי לעבור אותו.
וואי אספת לפוסט אחד את כל החיים אז ככה לעניות דעתי,
את, הנסיכה שלו
הוא אבא שלך שאוהב!
רוצה הכול לטובתך
כמו כל אבא,
רק כי את חלק ממינו
אבל, (ואולי אבל גדול)
הוא אחר,
לא כמו אבא שלך, (בפשטות)
אבא שלך בין אדם, חי בעולמנו
והוא?, לא!
הוא חי בכל העולמות,
סובב וממלא
אחראי על הכול, מחיה
לא באמת ניתן לפרשו במילים,
ממש לא יכולים לשפוט מעשים
אבל, (ואולי אבל גדול)
יש, יש לנו את הספר
יש ,יש הדרך, עזרו לנו לסלול השביל
להבין, לא להישאר בשאלה
כן להגיע אל התשובה
החסידות.
אתמצת קצת ממה שלמדתי אין לי ממש מקור אבל בסדר,
2 עולמות יש,
גלוי ונסתר
פשוט ועמוק
משקר ואמִתי
כשיש ניסיון או קושי,
זה לא רע!
זה טוב נעלם!
ה' כל כך אוהב אותך,
שהביא לך טוב אמיתי יותר,
עמוק יותר,
יותר!
לנו בעיניים שלנו (שתסכימי איתי לא רואות הכול)
הטוב נדמה כרע
אבל זה באמת אשליה
הוא אוהב אותנו לכן מביא לנו טוב נסתר
הבחירה שלנו לראות את זה!
בהצלחה בהסתכלות!
וואי יצא ארוך מקווה שלא חפרתי
וואו מהמם!!
לי אישית זה עזר..
וואו אהפתי ממש את השאלה שלך, ואת התשובות ש-הי, ו- מותק כתבו.
ישלי משו להוסיף;)
אנחנו רואים רק חלק מהתמונה. בסוף תהיה סגירת מעגל, וכל הרע שהיה לך בעולם הזה יהיה לטובתך.
כתוב שכשנגיע לעולם הבא ימלא שחוק פינו אחרי שנראה איך כל מה שהיה לנו בעולם הזה התהפך לטובה.
דמייני את האחיין המתוק שלך.
הוא רוצה לקחת את הקוביה המהממת שעל הרצפה ולאכול אותה, היא נראית לו וואו.
אבל אז אמאשלו באה ומרחיקה אותו מהקובייה הנכספת.
הוא בוכה.
למההה? למה היא הייתה צריכה לעשות לו אתזה? מה, אין לה קצת רחמים כשהיא רואה אותו בוכה? היא לא חושבת שהיא גורמת לצער וסבל לבן האהוב שלה?! רע לו עכשיו!! מאד!!!
הבעיה היא, שאנחנו כל כך קטנים ולכן לא מבינים שבאמת באמת הכל לטובתינו.
אנחנו נסיכות, תמיד:)
אבל לא תמיד מה שמוגדר בעינינו כנסיכיות הוא זה שבאמת טוב לנו.
אביא דוגמא למה שאני מתכוונת לומר-
כשילד אוכל שוקולד- מבחינתו זה הדבר הכי טוב שיש. הכי נסיכי;)
אבל בסופו של דבר השוקולד יפעל לרעתו במערכת העיכול.
קשה לבני אדם מוגבלים כמוני וכמוך להבין את הצדק האלוקי, אבל ניסיתי להמחיש על קצה המזלג;)
הלוואי עזרתי במשו:)
מעריכה אותך על הבגרות!!
http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=90&article=472
ואוו זה בשבילך…
בדיוק יצא לי לקרוא:)
שיאוו איזה השגחפרטית ?
ואווו ואווו מהמם!!!! קראתי עד הסוף ונשארתי כזה קצת מהוררת… סיפור עוצמתי ביותר! השגחה פרטית ממש!
תודה לכן שוב על כל התשובות המדהימות ?
מעניין למה לא העלו את התגובה שלי?
האמת שהשקעתי בה?
פעם מישהי הסבירה לי על סבל בחיים, שנראה שצדיקים סובלים ולאנשים רעים הכל טוב בחיים. היא אמרה שאם לאדם צדיק היו חיים טובים, המקטרגים שלו היו אומרים שבגלל זה הוא צדיק, שאין לו נסיונות, שזאת לא חכמה להיות צדיק במצב כמו שלו. ואם לרשעים היו חיים נוראים הסנגורים שלו היו אומרים שבגלל זה הוא רשע, שאין לו ברירה, כאילו למה כבר אפשר לצפות מאדם שסובל ככה? שיהיה צדיק? נו באמת.
סתם נזכרתי בזה כשקראתי את הפוסט
החיים הם כמו סריגה בתוך תמונה. הגלות הם השאריות והקשירות שמאחורי התמונה ובגאולה ה' יהפוך את התמונה ויראה לנו את התמונה המלאה תכלית בריאתו ומטרתו לעולם. גם אם לא מבינים לכל דבר יש מטרה שבגאולה נדע מהי. שנזכה לגאולה עוד היום וכל השאלות יפתרו מאליהם אמןןןןןן
זאת אני שכתבתי את הפוסט הזה או שרק נראה לי?!
אמא׳לה אילו תגובות מהממות! תודה לכל הבנות שהגיבו לי ועזרו לי להבין! ממש תודה:)
זה הקטע, אם היינו נסיכים רגילים בארמון, זאת היתה גאולה! זה כל הפואנטה של הגלות הזאת! שאנחנו נסיכים בשבי…
וואו וואו וואו.
אין לי מה להגיד לך.
רק שאת עמוקה ומהממת וכנה.
מותק זה כמו שיכניסו מישו לניתוח, זה כואב לו אבל זה גם לטובתו זכרי אתזה?