עבמיות!! זהירות בנחיתה!!

נחיתה כואבת ומסקנה חשובה
מבחן בהיסטוריה תשע"ט – לכל הצעירות שביננו ששכחו איך עושים מבחנים באמצעים הפרמיטבים של פעם ומחוץ לזום וכל שאר המרעין בישין למינהם
אז אחרי תחנונים ובקשות הפצרות תפילות (שלא נענו)
הבטחות (שמן הסתם לא היינו מקיימות) היא הגיעה!!! העבודת צוות שלנו!!
עבודת צוות?? אם המורה הייתה שומעת איך אנחנו קוראות למבחן החמוד שלה…

טוב אז אחרי אלפי הזהרות (או שכותבים אזהרות??) נאום ארוך שלקח לנו רבע מהזמן שהוקצב למבחן (תירוץ מצוין אחר כך בשביל לבקש הארכת זמן) ואפילו בת אחת שהתחילה לסכם את דברי המורה (אחר כך נשכפל, נדפיס ונחלק לבנות, נעשה השוואה עם הנאום הקודם ונגיש לעבודה בלשון) הדפים חולקו המבחן (או שמה העבודה??) החלה ואיתם גם הסניף דואר שהחל לפעול

על השולחן הוצב שלט בלתי נראה המעיד על קיומו של בית הדואר (שבניגוד לדואר ישראל התפוקה דווקא לא רעה…)
וכמו כל דבר טוב גם זה התחיל בקטן פתק קטן ותמים נפל בשולחני
אמממ מה התשובה לשאלה 4 בעמוד 3?
דפדוף מהיר בדפי המבחן עמוד שלוש???? איפה הוא למען ה'???
אווו עמוד שלוש שכב לו מבוייש בתחילת המבחן למרות שהשאלות בו לא היו מביישות חקירות של חוקר שב"כ מנוסה
'מדוע הוקם התיכון?'
'באיזה שנה הוא הוקם ומה הייתה מטרתו?'
מלא שאלות שיכולות להרדים תינוק צרחן ומפונק, אבל איפה שאלה ארבע?
אוווו 'באיזה שנה ובאיזה תאריך הוקם התיכון?' רק זה??

לוקחת עט מהמלאי הזרוק על השולחן ומשרבטת על פתק בתנועות מהירות תוך כדי הצצות חטופות למורה ועל הכיוון שאליו היא מסתכלת אני מסיימת לכתוב בדיוק שהמורה מפנה את מבטה לכיווני ושולחת את הפתק בדואר תת יבשתי (כלומר מתחת ליבשה כן?) מסתכלת על הפתק שצולח את כל המכשולים ומדלג בהצלחה על כל המוקשים (מבטיה המשפדים של המורה כמובן) וחוזר ליעדו המקורי קרי מי ששלחו

טוב אני עוברת לשאלה הבאה כשבינתיים מספיק לנחות בשולחן בית הדואר פתק שהגיע עד לסניפנו הקטן בדרכים עקלקלות ומפותלות עד שנחת היישר אל המקום הנכון -בו ינוח על משכבו (לא להרבה זמן אבל את זה הוא עדיין לא יודע ומוטב שכך)

הפעם אני בוחרת בעט כחול ולאחר כתיבה מהירה וחרישית המכתב הסודי משוגר חזרה ליעדו הסניף קורס תחת העומס פעם ראשונה שאני מתחילה להבין את הדואר החביב שלנו למרות שפה יש רק פקידה אחת ושמה מאות.
בסיומו של יום אני יכולה לציין בסיפוק שכל המכתבים הגיעו ליעדם החל מאילו האוויריים וכלה בתת ימיים

אני פותחת את המבחן בחשש שתמיד מתגלה בסוף כלא מוצדק
מאה עגול מחכה לי בדף האחרון של המבחן ומתחתיו שורה של מספרים שמזכירים ציונים ולידם רשימת שמות אני בוהה במבחן בהלם ורואה חבורת בנות שמתקבצת סביבי
אני מציצה במבחן של הילדה שלידי בסוף המבחן בעט אדום כתוב לה באותיות גדולות וברורות 'הציון של חצי בלונדינית וחצי (איך אני אוהבת את המורות שמשתמשות בשם המלא!! בלי קיצורים!!) נמצא במבחן שלה בפעם הבאה אשמח שתעבדי לבד ללא העתקות (אין על המורות האלו שככה מבקשות יפה בלי להתקיף) אם ברצונך לעשות מבחן חוזר גשי אלי בסוף השיעור'

לאחר עוד כמה טקסטים דומים בעוד כמה מבחנים אני מתחילה להבין מה פשרה של הרשימה שניצבת לה בדממה בסוף המבחן ועם זאת אני יודעת בברור שהשיחה עם המורה לא רחוקה מלהגיע…

טוב אז כמו לכל דבר טוב יש לי כמה מסקנות (לא אל תדאגו זה לא עבודה לשום מקצוע!)
הראשונה והחשובה ביותר היא שתעתיקו אבל בזהירות!!
בבקשה לכל המעתיקות המתוקות למיניהם בפעם הבאה שאתן משגרות את העב"ם לעבר החלל החיצון סליחה חלל הכיתה נא עשו זאת בזהירות וכוונו את העב"ם בחכמה רבה כדי שלא ימצא את עצמו שוכב בשולחן המורה לאחר כבוד או יותר גרוע מכך בשולחני שהמורה נועצת בי מבט מאשים (ושלא נדבר בכלל על הבנות שנכנסות לדילמה אם לספק לעב"מית סליחה שולחת העב"ם את מבוקשה או שמעשה השיגור אינו ראוי ונכון מבחינה מוסרית (אני כמו שאמרתי לא מתערבת בזה בעיה שלך עם המורה??) אבל לטובת כל אלו מוטב שלא תכניסו אותם לדילמות משונות שכאלו)

מסקנה שנייה וחשובה לא פחות שאתן מקבלות פתק בסגנון נא שנו את נוסח התגובה. תוכי תוכי אבל לא עד כדי כך!! איך נראה לכן המורה עולה עלינו?? אין לה עיניים בגב!! (למרות שככה היא טוענת, נו שויין)

מסקנה שלישית זה שעל פי הכותרת הסיפור הנ"ל ישן ממש ואינו תקף לפ"א כי בשנתנו החשובה במקום השולחן שנאלץ לסבול את העומס כתובת המייל וקבוצות ההאנגאוט הן אלו שקורסות תחת עומס הפניות
(ראיתן מה זה?? גם הדואר מתקדם בחיים לא נשאר כמו פעם עם הדוור והתיק האדום הוא מגיע במייל!! גאוני לא?)

ומסקנה רביעית ואחרונה וגם החשובה ביותר (זכור לי שנאמר משהו דומה על מסקנה מספר אחת אבל לא נורא) תצחקו על בלונדיניות לפני המבחן תצחקו עליהן אחריו אבל במבחן עצמו תמיד סניף הדואר ימוקם משום מה בשולחנה של אותה ילדה מסכנה

או שזה בגלל שאני רק חצי בלונדינית?? צריך עיון

בכל אופן בפעם הבאה שתשמעו בדיחה על בלונדיניות תרוצו לקרוא לי שאני אצחק גם

כי תכלס אין כמו לצחוק על עצמך
אז שיהיה לכולכן יום טוב ובפעם הבאה להיזהר עם העב"מים!!
כי אולי למורות אין עיניים בגב אבל שכל כן…
ואני לא מחבבת במיוחד שיחות אישיות עם מורות על שלל גווניהן