כוכבי הדממה

זה אמיתי?
כוכבים ערטיאליים.
נשמתי עמוק את השקט. את העוצמה.
הוא סינוור אותי. מנצנץ. נעלם.
צחקתי. בכיתי. מלטפת דמעה נוזלת, שקופה.
 

דממה ממכרת. משכרת.
חול. אין סוף דיונות מטביעות.
שמים זרועי כוכבים מלטפים.
הנשימה נעתקה ממני. מושלמים.

הרפיתי. נשמתי. הסתחררתי.
צעיף של כוכבים עטף אותי.
רציתי לקפוץ, לנתר לכוכב נוגה.
לגלוש בחינניות על טבעות שבתאי וצדק האהבה.

מצפה.
לדהור במרחבים. הרוח פורעת בי.
רק אני וטבע. מרחבים ולילה.
כוכבים מנצנצים. מסנוורים בדיוק אותי.

רוצה.
לחבק את הדממה.
לצרוח צעקה שלעולם לא תשמע.
לנחות מתנשמת אל מול מנגינה שקטה. קסומה.
לרחף על גלי המוזיקה. אני ועצמי. בעצמה.

לתת לי הפסקה.
פסק זמן שאני מצפה לו, רוצה.
עד שישמע קליק שקט. מצועף.
ידאה איתי על כנפי נשרים מלכותיים אל השממה.

 
פורחת. בחסות ירח ולילה.
צומחת. בין ערוגות הכוכבים והדממה.