אני לא תינוקת
די.
די להגיד שאני מדהימה, מיוחדת, לקשת שפה בהערכה ולמחוא כף.
די להגיד שאני אלופה וגיבורה, די לנחם אותי ודי להגיד שיהיה בסדר.
די עם ה"יהיה בסדר". מה זה בכלל?
את לא אלוקים. ואולי ה"בסדר" שלו הוא ה"לא בסדר" שלי?
די החיבוק הווירטואלי, עם הלבבות,
די לעשות לי קוצי מוצי פוצי.
אני לא תינוקת.
די לקרוא לי יקירה. די לקרוא לי אהובתי.
שתינו יודעות שזה סתם,
והערכה העצמית שלי מאה אחוז. תודה.
די לרפד לי את החיים.
אני מוכנה להסתכל לקושי בעיניים,
מעדיפה את האמת הכי כואבת,
ואין לי שום בעיה עם טעויות.
אני בנאדם,
ששלם עם היותו בנאדם.
על כל המשתמע.
די עם ההתייפייפות,
די עם הצטעצעות המילים המיותרת הזו.
אל תיפגעי,
פשוט דברי לעניין.
ואל תחמיאי,
כי אני לא אגיד תודה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
סבבה. אני לא. אני רק יגיד מה שאני חושבת, קחי את זה איך ולאן שאת רוצה.
קודם כל, התחברתי לכתיבה שלך. ואני מסכימה איתך. פשוט. לא אוהבת את כל המחמאות האלו שאת אומרת בכייאת יאללה לא מכירה אותך בכלל .
אבל אני חושבת שכל עוד זה אתר וירטואלי, וזה המטרה שלו, אז זה רק עושה טוב. ויכול לעשות לך גם טוב..
אגב את נשמעת ילדה ממש כנה , שאכפת לה מהאמת.. מתה על אנשים כאלה!
אהבתי את הפוסט!
וואיייימסכימההה
אנחנו עדיין בני אדם עם רגשות ולכן צורכים מידיי פעם מחמאות.
ולכן האנשים שסביבנו משתדלים לתת אותן.
יחד עם זאת אני מסכימה איתך שעדיף לא לתת מחמאה מאשר לתת אחת מזוייפת שכל כולה נודפת התחנפות ופוצי מוצי.
אני איתך.
וכל פעם שמישהי קוראת לי משהו מהשורש של יקרה, ויקירה במיוחד.
אני מתחלחלת.
והיא מסכנה כתבה לי את זה בתמימות.
איךךך
אני מסכימה עם מה שאת אומרת אבל מסתייגת- יש בנות שבדיוק התגובות האלה עושות להן טוב בלב וההערכה העצמית שלהן שואפת ל0. יש בנות שבאמת אוהבות את מה שכתבת או מעריכות אותך והביטויים הנדושים האלה הם הדרך היחידה שלהן לבטא את זה.
אני לא חושבת שמה שאמרת זה שטויות. זה נכון אבל מנקודת המבט שלך. אבל יש אנשים שונים ממך, והם רואים אחרת ומגיבים שונה.
מה את אומרת?
כל מילה בסלע. נראלי אשלח אתזה לכל האנשי קשר ברגע זה…
משתדלת לא להתיפייף ולכתוב מחמאות אמתיות ולא רק 'מושלם' וכו'. ולמי שאני קוראת ירקה כוונתי היא בהחלט כזו, היא יקרה לי. ואני קוראת נשמה למשהיא שמרגשת אותי אז זו הדרך שלי להתבטא.
סורי אם עיצבנתי אותך איי פעם.
אבל אני מסכימה איתך מאוד מאוד! אשתדל יותר בלי נדר
מסכימה איתך…
ואי מזדהה איתך ברמות!!
כל התגובות מיד יאווו איזה מדהימה מושלמת מהממתת
מה שכן, אם את מכירה את מי שכותבת זה הגיוני לכצוב לה ככה
אני חושבת שיש בנות שכשכותבות למשל מהמםם מושלמת וכו באמת מתכוונות לזה(לא חסרים פוסטים יפים?) ואולי כששולחים לך משהו בסגנון ישר עולה לך בראש על מי הם עובדות לעומת זאת יכול להיות שלבנות אחרות זה ע ש ה את היום ורק חיכו שיגידו להם שהם כתבו מהמםםםם זאת דעתי..
ולמרות שכתבת לא להחמיא(כתבת גם דברי לעניין אני די חושבת שזה לעניין) את כותבת מהמםם קחי אתזה כמחמאה כנה
יהיה בסדר.
ואני לא צינית פה.
אפשר לומר שאני בן אדם נאיבי מדי בשביל ציניות מושחזת, גם סתם ציניות, או שאולי הכל בראש שלי?
יש לי כל כך הרבה אמונות, למזלי זה שאני יודעת לשיר זה לא חלק מהם.
קשה לי להסכים, והנה זה בא, בלי קוצי מוצי וחיוך מעפעף בריסים שנועד לשלוח תקוות.
אני לא יודעת לקבל מחמאות. זה לא שאני לא רוצה. אני פוחדת. פוחדת מזיוף פוחדת מהאמת שבהם ומהמבוכה.
אבל עם זה- בלי התדלוקית הזאת שגורמת לפרפור בלב התת מודע שלי די יקרוס כי במציאות, בלי חיוך מטופש- מי צריך את מה שאני כותבת, באותה מידה אני יכולה להשאיר הכל ביומן כי למי אכפת משורות קלושות עם בעיות תחביר על כאב. ועם לא אכפת, משאירים תגובה רק בשביל לראות את הכינוי שלי באתר מופיע בגאון על המסך, ומה נכתוב…נו נזרוק איזה פוצי מוצי העיקר שיהיה לה לבריאות.
נו. אבל. מישהו טרח לפתוח כשראה את הכותרת….זה גם משהו, הוא ביזבז שלוש תנועות מקש או אולי יותר תלוי בקצב הקלדה.
אני פשוט חושבת שלמרות זאת- גם לאלה יש משמעות, יקרה.
ואולי כתבתי כאן המון שטויות עם שגיאות תחביר וחוסר היגיון (כי אצלי הכל בראש, מילולית) -אבל הקדשתי רגע ללחיצה על שלח ואיזה הקדשת רגע להמצאת שם מטופש למעלה.
אז זה כבר משהו.
וכן, אני נהנית לראות תגובה שלי על המסך, סוג של תידלוקית, צ'או…
(*לילה טוב)
אוקי, אז לך אדע שלא לענות ככה..
אבל אני זקוקה שיענו לי ככה..
אם לא זה לא הייתי מעלה את הפוסט;)
וואי.
"ששלם עם היותו בנאדם".
לא ככ אהבתי במחילה
אולי את לא אוהבת אבל לי זה עושה טוב לדעת שזה בכלל לא אמיתי אבל זה רק כדי שאני ירגיש טוב כל הלבבות והחיבוקים
לוקחת לתשומת לב
*את פותחת נושא שיש בו לכאן ולכאן
*בלי קשר לנושא, הכתיבה שלך מדהימה, יש בך ישירות, אהבתי.
אבל, לדעתי לבנאדם מותר לשמוע גם מילים טובות מותר לתת לאנשים הסובבים להרכיב לו ואפשר גם לזמן מועט משקפי אופטימיות.
להיות אופטימי זה להיות אי מציאותי. זה להסתכל על המציאות בראיה בריאה.
נכון יותר מידי זה מוגזם!
אבל גם כלום זה מוגזם!