לאכול את הדייסה שבישלתי
עוד משהי פה מבשלת דייסה בתדירות גבוהה?
אם כן, יש לי פה מתכון.
אני אלופה בדייסות
אלופה
תגידו שזה מאכל של זקנים
נכון, אני זקנה בחכמה.
הדייסות שלי בדרך כלל נשרפות קצת למטה
אבל עם קינמון וסוכר, זה מעדן מלכים.
יש לי בעיה אחת
אי אפשר לחיות על דייסות.
המזווה שלי מלא בצנצנות דייסה
גם המקרר והחלק השמאלי של הארון בגדים
כל פעם שהלב שלי מתכווץ, אני הולכת לכיריים מדליקה את האש ומבשלת דייסה.
והחיים מורכבים בדרך כלל, ובשביל שהגוף שלי יתפקד כראוי הלב חייב להתכווץ, אי לכך ובהתאם לזאת אני מבשלת דייסות עשרים וארבע שש.
מכירות את הביטוי, תאכל את הדייסה שבישלת בעצמך?
הוא נאמר עליי, ואני כבר פיתחתי אלרגיה לשיבולת שועל. והאובססיה שלי חקוקה לי במצח ואני ממשיכה לבשל דייסות עד שהבית שלי יתמלא כולו.
עכשיו אני שוכבת במיטה
רעבה – כי נמאס לי לאכול דייסות
עייפה – כי נמאס לי לבשל דייסות
וכל מחסני הדייסות שלי מסריחים.
אלוקים, מה אני אמורה לעשות כשהמציאות כל כך מזמינה לבשל?
טיפה של דייסה נפלה לי על הראש, ונמאס לי.
יש לי שתי ברירות
לאכול את הדייסות, כדי שיתפנה מקום בבית, ועל הדרך קצת לאוורר אותו
להשאיר את הדייסות להצחין ולאכול משהו נורמלי.
אין לי דברים נורמלים בבית, אוף
אני בולעת בקושי את הדייסה רק כדי לא לגווע ברעב, הקינמון שבדרך כלל עוזר, לוחץ לי על נקודה רגישה
ואני מקיאה את נשמתי.
צנחתי על המיטה בהתמוטטות עצבים
***
התעוררתי לבית נקי, עם ניחוח קלוש של לבנדר ועל השידה המתינה לי בסבלנות צלחת מרק.
מי עשה את זה תהייתי.
איפה הדייסות שלי?! שמעתי צרחה, וקלטתי שאני בכבודי ובעצמי צרחתי.
דמות כלשהי התקרבה לפתח.
מה עשית לי, צעקתי לה, אני לא סולחת לך, את יודעת כמה אנרגיה השקעתי בדייסות האלה!
איבדתי את השליטה על רגשותיי (וזה לא קורה הרבה) ומיררתי בבכי, היסטרי.
הדמות שתקה והביטה בי, היא המתינה עד שהסערה תחלוף.
טבען של סערות לחלוף ואני שכבתי עם פנים נפוחות ועיניים אדומות במיטה, בוכה את אובדן הדייסות, את המאמץ המיותר, את הפח זבל שחייתי בו.
התפקחתי. אולי זה הלבנדר שגרם לי להבין שכדאי לי להפסיק לבכות ולמרות שאני מרגישה בכף הקלע, הוקל לי משום מה.
את רוצה לחיות טוב, להיות שמחה, נכון? שאלה הדמות.
הנהנתי
הדייסות הביאו לך אושר?
האמת המרה היא שמזמן רציתי להפסיק עם הדייסות וקשה לי איתן נורא. אבל גם אם הדמות ההזויה הזאת הגיעה לפה, לא מגיע לה להיכנס ללב שלי עוד.
הנהנתי שוב.
בטוח? היא שאלה
הבכי החוזר שלי היה תשובה מוחצת.
****
ואז עברנו תהליך והבנתי שבשביל לחיות טוב יותר אני צריכה לתת לאנשים להיכנס ללב שלי, להתעסק עם דייסות רק כדי למכור אותן, לרכב על הגל.
לנשום עמוק, להרפות, לתת למשהו אחר לנהל את העניינים ולתת ללב להיתכווץ בנחת.
להביט למציאות בעיניים.
****
אם תחליפו את המילה דייסה, במילים רגשות, או במחשבות וסיבוכי שכל אני חושבת שתתקבל תמונה די ברורה על הנפש שלי כיום.
אז אולי זה הטבע שלי, לחיות את התאוריה, לטבוע בבלבול, להדחיק רגשות ולשלוט בעצמי כשבתכל'ס אני לא שולטת על שום דבר.
וזה כולל את כל תחומי החיים שלי
גם בעבודת ה'.
תחשבו על יצר הרע שכל היום מבשל דייסות ואני צריכה לאכול אותן.
ידיעת המחלה חצי תרופה
ובגלל שאפחד לא מודע לדייסות שאני מאכסנת לא נותר לי אלא לאחל לעצמי בהצלחה.
בהצלחה
ואל תשכחי מותק
הכל בראש
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
28 תגובות
ואוווווווווווווווווו
איזה פוסט חשוב!!!
יאווו תקשיביייי את כישרונית
ממש העברת תרגשות שלך!!
וואייי זה כזה מושלם!!!!!!!!!!!!
ועצוב וכואב
אבל! זה נגמר שמח
יאוו זה יפה כל כך !!
אבל סתם לומר.. שאת יודעת.. מילא לאכול את הדייסה שבישלת לעצמך
אבל לאכול את הדייסה שאנשים בישלו לעצמם ובסוף הביאו אותה אליך .. זה מעצבן פי כמה…..(מניסיון)
אבל בכל מקרה את פשוט גיבורה
וזה ממש ממש נגע בי
וואוו איזה פוסט
זה היה פשוט מסע מדהים!! תעלי עוד
יאווווו איזה מהמממם!!!!!!!!!
לונדון איזה כישרונית1!!!!
את עברת את הרגשות שלך ברמה פשוט גבוה הרגשתי כאילו אני עברתי את זההה!!!!
ואייייי מהממם!
אהבתי בטרוףף!!!
תעלי עוד פוסטים!!!
ואת צודקת הכל נמצא בראש הכלל!!!!!
בהצלחה יקירה❤
וואו פשוט ואווווווווו
כל הילדים קורה
וואוווווווו
טאבלט ובעיותו בעמ…
התכוונתי לכתוב כל המוסיף גורע?
וואו וואו וואו .. סליחה על החוסר גיוון אבל אני פשוט חסרת מילים…..
אמאא את לא נורמלית!!!!!
מה
זה
הדבר
הזה
?????
יאוווו איזה פוסט חשובב, יאווו
כל אחת חייבת לקחת אותו איתה!
מהממת אחת?
מדהיםם!!!
בעצם מדהים זה מילה קטנה בשביל הפוסט הזה
וואוו
נגמרו לי המילים
פוסט מיוחד וחשוב!!
אז קדימה להתפטר מהדייסה (חוץ מזה שאסור לי גלוטן:))
כל כך קל לומר.. הלוואי שנצליח גם ליישם
ואת אלופה ברמות!!
אוי אלוקים, מה זה הדבר הזה. גאון
רק לומר שאהבתי ושוב אהבתי. ושאני שומרת את הפוסט ההזוי הזה לרגע שגם אני אבין באיזה פח זבל אני חיה. תודה
מטורפת את!!!!
זהו. אין יותר מילים.
פששש ואוו שנון,מסקרן,מעניין.
הרבה זמן לא קראתי פוסט יפה שכזה
וואוו.
אין
לי
מילים.
נגמרו.
פוסט טירוףף
עמוקק.
צימררת.
דבר ראשון. למחברת
רעיון יפה! הקבלה יפה ממש!
אהבתי תרעיון אז איך עשית את זה? מקצועי,לבד?
ו…את לא באמת אוהבת דייסה ,נכון?
וואו את כותבת עמוק ומדהים!!! ריגשת אותי!!
אהההההההה.
זה מה שהרגשתי שסיימתי לקרוא את הלב שלך פה על הדף.
את מטורפת.מדהימה.וגאונה בטירוף.
אני חייבת עוד פוסטים שלך.
חייבת.
וואו את מהממת
יציריתית וחכמה!
מה זה הדבר הזה?
מדהים!!
איזה אלגוריה…
תקשיבי את כישרון!!
לונדוןןןן, את יכולה לבקש מהאתרק שיפתחו לך תגית?
רוצה לקרוא עוד פוסטים שלךך!!!!
האממ
טוב התרגשתי ממש מהתגובות, כילו אני מסמיקה.
דוגרי, כשקראתי את הפוסט שלי שוב אז אני חושבת שקצת הקצנתי, כדי לחדד נקודות.
ואתן חמודות ממש.
ולבנות שרוצות עוד פוסטים שלי, אז אני מעלה הרבה פוסטים במלא שמות את השם לונדון די נטשתי.
מסמיקה?
חבל שאני לא יכולה לראות את זה 😉
ולגביי הפוסטים…
לא מוותרת!!!
תשבי ללקט לפה קישורים לפוסטים האלה פליזזז!!!!
חייבת חייבת חייבת.
בנפשי הדבר חח
תעשי טובההה
בשבילך
מוזמנת לחפש בתגית הישנה שלי
וסליחה מראש אם אני לא יעמוד בציפיות.
אחד הפוסטים היותר חמודים שלי:
https://shutafotbaderech.co.il/drawer/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94
אם לא נפתח לך תפתחי את הקישור בדפדפן
יואו, איך שפכת את הנפש שלך פה… פשוט מדהיםםםם!
וואוווו
ואוווו
ואוווו
אני לא עומדתתת!!!
זאת אומרת אני יושבת אבל הפה שלי כאן פעור לגמרי.
אני קוראת ולא יכולה להפסיק לקרוא אבאלה שזה שלמות!! שלמות!!
בבקשה, בבקשה, תעלי עוד מלא!!
אני חייבת לקרוא עוד פוסטים שלך!!
הכתיבה שלך קולחת והמסר מטורף
ואווו ואוואוו ואוווואו!!!!!!!!!!
אמאלה מדהים!!! בואנה את מוכשרת!! איזה כיוון מחשבה יפה ומגניב!!!
אהבתי אבל ממש!!!!❤
אאא.
מה זה הפוסט המדהים הזה?!