חיים תותים

ורוד לבן
לא תמיד החיים כאלה ורודים כמו שחושבים…
 

יודעות מה? לפעמים אני אוהבת לגשת לחלון, להתיישב עליו, ולחלום חלומות מתוקים על העתיד שלי…

אני רואה את עצמי אמא, מצליחה, משקיעה בחינוך ילדי, אמא שלא מרימה את הקול, תמיד נינוחה ושלווה, וסבלנית.

אני מנסה לדמיין את הילדים שלי. ילדים חמודים, חכמים, חסידים, צדיקים. משפחה לתפארת.

מדמיינת שאנחנו גרים בבית גדול ויפה, וכמובן פרנסה בשפע וברוחב.

בקיצור – חיים תותים. אבל לא תמיד ככה המציאות… אני בטוחה שכמעט כל בת בעולם חולמת על העתיד שלה, ובחלומה תמיד הוא נראה יפה וזוהר. טבעי, נכון?
אך לא תמיד זה ככה.
לא כולם זוכים לזה, לצערי הרב…

ולפעמים אני חושבת לעצמי: למה את חושבת שדווקא לך מגיע כל הטוב הזה? האם את נותנת מעצמך כל כך הרבה שמגיע לך כזה עתיד ורוד?
ו… לצערי הרב, אני לא תמיד מרגישה שזה כל כך מגיע לי…
אחרי הכל, יש לי יצר הרע, ואני עושה הרבה עבירות. נכון. לא תמיד יש לי חשק לעזור בבית, לפעמים אני מתחצפת להורים, לפעמים אני לא אומרת מינחה, ויש עוד המון טעויות שאני עושה ביום-יום.

אז זה באמת מגיע לי??? מה בסך הכל ה׳ מבקש ממני? להתפלל כמו שצריך? לעזור לאמא? להתנהג בדרך ארץ וכבוד? דברים בסיסיים, פשוטים, שחייבים להיות בהרגל שלנו. לעומת כל הטוב שה׳ נותן לי וממשיך לתת בכל יום… זאת ממש כפייות טובה!
אבל אנחנו בני אדם. גם אני בנאדם. ואדם נורמלי עושה טעויות. אף אחד לא מושלם. ולכן ה׳ הרחמן סולח וסולח למרות שאנחנו עושים וממשיכים לעשות טעויות…

ושום מצווה, שום מאמץ שאנו עושים כדי לנצח את האויב, היצר הרע, שמאיים להפיל אותנו, אינו לשווא! על כל מעשה טוב שאנו עושים בעולם הזה – יש לזה רווח! גם אם אנחנו לא רואים את זה עכשיו, בהמשך נבין…
ולפעמים אני מפחדת שמרוב עבירות שאני עושה – ה׳ יעניש אותי ויתן לי חיים קשים…

אבל הפחד הזה לגמרי מיותר! אני מאמינה שהקב״ה העושה רק חסד, הוא יראה את הטוב שאני עושה, את המאמצים שאני משקיעה כשאני מנצחת את האויב, ויתן לי רק טוב ואושר. ואם לא כאן, אז אקבל את הרווח שלי איפשהו במקום אחר.
הרי הוא אבא שלי! אבא יעשה רע לבנו?
לכן כשאנחנו מתמודדות מול קשיים, וקשה לנו, ואנחנו מתלוננות וצועקות: אבא??? למה אתה עושה לי את זה???

ננסה לראות ולהבין את הטוב שבכל דבר. ולהודות על מה שיש. אנחנו רואות הכל בעיניים שלנו, ולא רואות את הטוב שמסתתר.

תנסו לדמיין אדם לפני 2000 שנה נכנס לחדר ניתוחי לב, רואה רופא עם סכין, וחולה שוכב במיטה. הוא מיד יצרח: ״רוצח! רוצח!״ למה? כי הוא רואה את זה בעיניים שלו, והוא לא יודע שלמעשה הוא מציל את החיים של אותו חולה…
לכן אני מאמינה שכל מה שה׳ נותן לי, הוא יהיה טוב! ומאמינה שבעז״ה הוא יתן לי חיים טובים, יפים, ומאושרים!
עכשיו כשגמרתי לכתוב, סיימתי עם הרגשה טובה יותר. אני כבר לא מפחדת. אני בטוחה שה׳ יחוס עלי, ויתן לי את הכי טוב שיש! ושבעז״ה יהיה לי באמת עתיד יפה וזוהר!