מסיכה. מציקה. תחפושת דביקה.

icon_set_3_18
גלידונית

מסיכות – שמכסות ומסתירות. את אני האמיתי.
תופעה של מסיכות.
אבל לא מהסוג שהתרגלתן להכיר.
הכירו – מסיכה התבגרותית.
 

מצאתי מסיכה על הרצפה.
דבר נדיר. הרמתי אותה, והתבוננתי.
אה, היא של רבקי. מסכנה.
בטח כבר היה לה נורא דביק ומציק.
מתבוננת לעומק.
מהרהרת. נסחפת.
פעם, כולנו היינו כולנו.
היינו חופשיות, היינו אנחנו.
כשילדה רוצה לצאת לפטפט בהפסקה, זאת היא עושה.
ומפטפטת. והיא בלי מסיכה, אז שומעים אותה.
היא – היא.

 

אבל אט אט, שמתי לב,
עוד שנות דור לפני הנגיף הנוכחי,
אנשים התחילו לעטות מסיכות.
כבדות, מציקות, דביקות.
רבקי, אני זוכרת את רבקי של פעם.
ילדה חייכנית, שמחה. אפילו קצת רגישה.

 

ופתאום, היא החליטה ביום בהיר אחד, לשים מסיכה.
מוזרה.
פתאום, נעלמה לה רבקי.
באה אחת חדשה להחליף.
רבקי מוזרה, שחצנית, סנובית.
אבל בכאילו.
כי זה ברור כשמש בצהריים- שזאת לא היא.
ואני מביטה בה, ומרחמת.
רק הזיקה לה.
הרבה יותר אהבו את רבקי הקודמת.
למה?
כי היא הייתה בלי מסיכה, ויכלו לשמוע.
ועכשיו, המסיכה עומדת, חוצצת.
אבל- היא כבר נדבקת.
ואני רואה שרבקי ממנה כבר לא נחלצת.
ואני מצטערת.

 

מבחינה בעוד אחת, תכלכלה, שוכבת לה שם בפינה.
רצה לראות הפרטים-
מי החכמה שהחליטה לרגע
שמסיכה זה אחד המיותרים.
מתבוננת.
חיה – ילדה חמודה, חכמה, חברותית.
נחמד איתה לדבר.
אך לפתע – החליטה גם היא –
להתהפך לדבר אחר.
נהייתה נדבקת, מקשה,
לפעמים אפילו מטרידה.
עושה עצמה טיפשה.

 

והכל, כל המסיכות – רק כדי לנסות לרצות.
את מי?
את החברות.
אבל הן רק מזיקות. מכסות.
למה?
כי ניכר שאלו רק מסיכות, ואלו לא אתן האמיתיות.
אתן – הרבה יותר סימפטיות.

 

אז למה?

 

מסתכלת סביבי, ורואה עשרות בנות –
עם מסיכות.
הן מתבגרות.
ובתהליך- מחליטות גם את עצמן לכסות.
ומפסידות, מפספסות. את עצמן, הדמויות האמיתיות.

 

רגע, מביטה על עצמי בבבהלה.
יכול להיות שגם אני נדבקתי בתופעה?!
אני רוצה להיות עצמי, האמיתי.
לא איזה טיפוס שמנסה להיות חברותי.
רוצה להתחבר אל אני האמיתי.
ותנסו, גם אתן,
עם עצמיכן מחדש להתחתן.
גם אני, ואז, לכן – את עצמי אתן.
בינתיים, אני מחכה.
יושבת לי בצד,
ומחכה לראות עוד מסיכות שנזרקות לנצח על הרצפה.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
הלם קרב
80

פיננסי

דממה. אוויר נקי. אני נושמת. בוהה בנוף. הכל כאן רגוע. שלו. בוווום. באלגן. צעקו...
(ע)אובדת עצות
newEmotionIcon_03_38

23:12 בלילה

אני לא מרגישה טוב בבית לא טוב לי אני עצובה ולא בגלל סיבה מסויימת פשוט לא באמת...
אורחים...
9

פיסטוק

"אמא כמה אנחנו השבת?" אני שואלת אותה בדרך לסלון לערוך את השלוחן &qu...
I grow wp thats my name
72

I grow up

אני גודלת, שוכחת מהעבר מתמקדת בהווה חושבת על העתיד. גדלתי, שוכחת מהמריבות, מת...
אימלההה את כ"כ ג'ברית! [צריכה הסברים? כנסי]
new-emotion-icons_37

חסרת תקנה

אז נעים מאוד, [מתי אני אפסיק לפתוח פוסטים בנעים מאוד?] יש לכולנו חזקות וחסרונ...
סיפורי דודה אנונומה 13#
emotion_icon_30

כחולת עיניים

היושש בתור שליחה אני טסה הרבה כאילו מזה הרבה פעם – פעמיים – שלוש ...
🤤🤩😂❤️‍🔥😭🥱🥳#2
72

ירוקת עיניים

אז מה שלומכן? איך עובר או עבר עליכן החג?? (אין לי מושג מתי הפוסט הזה יעלה..🤗)...
הפוסט הזה יכול להאיר את עיניכן! תעזרו לי?
newEmotionIcon_21

אנונימית קטנה

פעם אחותי סיפרה לי שקשה לה עם משהו והיא רוצה לשוחח עם מטפלת רגשית או פסיכולוג...
פוסטים חדשים
הלם קרב
80

פיננסי

דממה. אוויר נקי. אני נושמת. בוהה בנוף. הכל כאן רגוע. שלו. בוווום. באלגן. צעקו...
(ע)אובדת עצות
newEmotionIcon_03_38

23:12 בלילה

אני לא מרגישה טוב בבית לא טוב לי אני עצובה ולא בגלל סיבה מסויימת פשוט לא באמת...
אורחים...
9

פיסטוק

"אמא כמה אנחנו השבת?" אני שואלת אותה בדרך לסלון לערוך את השלוחן &qu...
חלומות בהקיץ
icon_set_3_42

פיננסי

כמה חלומות ישלנו אה? ואומץ לעשות אותם, יש? אז.. באומץ רב קבלו.. את התגית החדש...
לופים.
22

אמרלד

גלגל חוזר לישון לאכול לשנוא את עצמי לשקוע בנייד כל הלילה לופ ועוד לופ ועוד לו...
ממלכה לחיים 7
newEmotionIcon_03_43

רעואל

'באדם יש הרבה יותר מאשר המראה החיצוני שלו, בכלל אדם' דיזר לפדהאל, פדהאל
I grow wp thats my name
72

I grow up

אני גודלת, שוכחת מהעבר מתמקדת בהווה חושבת על העתיד. גדלתי, שוכחת מהמריבות, מת...
אימלההה את כ"כ ג'ברית! [צריכה הסברים? כנסי]
new-emotion-icons_37

חסרת תקנה

אז נעים מאוד, [מתי אני אפסיק לפתוח פוסטים בנעים מאוד?] יש לכולנו חזקות וחסרונ...

22 תגובות

  1. גלידונית (וואי איך באלי עכשו גלידה?)
    את פשוט כותבת מהמם!!!!
    והלוואי ונראה את זה כבררר
    שיעבור הגיל של ההתבגרות ומהררר

  2. וואו מהמם!!
    התוכן אמיתי ונוקב והכתיבה זורמת ומבטאה בצורה מושלמת!!
    אהבתי ממש
    מקווה שאצליח גם לזרוק את המסיכה.. (אגב, מהמסיכה הגשמית נשבר לי מזמן;))
    תודה על הפוסט גלידונית:)

  3. גלידונית!!!
    אני עם דמעות בעיינים…
    אני גם רוצה להוריד תמסכה המעצבנת הזו שדווקא תקועה עלי כשאני בבית!!!!
    נמאס לי מהלמידה מרחוק ואני מיואשת מהלימודים אבל אני יודעת שזה מסכה של עצלות ושל רצון ל- צומי!!!! כן, לצומי!
    מרגישה שלא מבינים אותי ולמשפיעה שלע אין זמן ואני מרגישה שאני תלותית בה….
    גלידונית, הפוסט נגע הרבה, מקווה שכולנו נצליח.⁦♥️⁩
    סורי על ההתפרצות?

  4. וואו זה מהמםם
    אבל משום מה כל כך בא לי לבכות עכשיו שאני בכח לא..
    התקופה הזו עושה לי כל כך רע ואני מסובכת בתור המסיכות שלי בצורה נוראית!
    אוף לפעמים פשוט אין לי כח להילחם בה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות