זו עדיין… אני

אני ואתה
בין הגאות אל השפל
בין הזוהר אל האופל
בין ההר לתהום
בין הלילה ליום
זה עדיין אתה
זו עדיין אני

כשמסתתרת ממך
מתחבאת מאחורי מסיכה
בעצם שוב בבריחה

זה לא כי אני לא
זה רק בגללו
בגלל שלא אמרתי לו לא

ושוב זה קרה
משאיר אותי שבורה
ושוב
כך נראה
זה ישוב חזרה..

אזלו מאגרי הכח
זה מרגיש כמו לרוץ מול הרוח
להאבק בלי מנוח

וליפול. לפגוש בעוצמה את התחתית
התסכול. מניסיון חסר תכלית

ולקום. לתת לעצמי עוד ניסיון
לנסות. למרות הידיעה שזה דמיון

שהפעם זה יצלח
שהפעם לא אברח
שהפעם לא אנוצח

ושוב זה קרה
משאיר אותי שבורה
ושוב
כך נראה
זה ישוב חזרה..

אבל אמשיך לנסות
להוריד מסכות
לקלף עוד כמה שכבות

כי זה לא כי אני לא
זה רק בגללו
בגלל שלא אמרתי לו לא

ואולי עוד יבוא היום
בו אגלה פתאום

שהפעם זה צלח
שהפעם הוא ברח
שהפעם זה הוא שנוצח

כי תמיד זו בעצם אני
ותמיד זה בעצם אתה
ובעצם
אני
זה
אתה