תפריט
זווית של גאולה/3
"את בטוחה שהוא יבוא?"
שאלתי אותה בשקט,
נזהרת שלא לעשות רעש מיותר.
"כן" היא ענתה בלחישה "הוא אמר לי".
הלילה היה שקט וארוך, מסתורי משהו.
החושך עטף אותנו מכל כיוון והכל דמם סביבנו.
עמדנו על אם הדרך, בכביש המוביל לירושלים.
השתתפנו הערב בחתונה מרגשת שנערכה בעיר, ורק כשהסתיימה שמנו לב לשעה המאוחרת ולכך שפספסנו את האוטובוס האחרון.
אבא של שייני הבטיח שיבוא לקחת אותנו ברכב, ואנחנו מחכות לו.
ומחכות לו.
ומחכות לו.
מתחיל להיות קריר,
ואני שוב מנדנדת לה: "מתי הוא אמר שיגיע? אנחנו מחכות פה כבר מלא זמן.."
והיא עונה לי בטון רגוע: "עכשיו ממש, כל רגע הוא אמור לבוא".
והזמן עובר
והחושך גובר
והפחד גם הוא מתחיל לתפוס אצלי מקום.
"אולי ניכנס פנימה בחזרה? אין לי כח לחכות פה.. מקסימום נהיה ערות כל הלילה ומחר נעלה על האוטובוס הראשון הביתה".
"צדיקה, מה זה הייאוש הזה? אני מכירה את אבא שלי. אם הוא אמר שיבוא, אז הוא יבוא. אין לנו מה לחפש בפנים. חוץ מזה שאם הוא יגיע ולא נהיה פה – זה לא הכי כדאי.. אז חכי עוד רגע, הוא כבר בא"
טוב, אם היא אומרת.. נמשיך לעמוד פה.
והמשכנו לחכות.
הפלאפון שלה מצלצל.
"שייני? אתן מחכות לי?"
"כן, אבא"
"יופי, אני כבר מגיע. תישארו שם".
והציפייה הייתה מורטת,
ומתסכלת,
והיה לי קשה להאמין לה אחרי שעברה עוד דקה ואנחנו עדיין שם. בודדות.
אבל נשארתי.
חמש דקות עוברות ופנסים זוהרים קורעים את החשכה,
מאירים באור יקרות את האזור.
צפירה.
"בואי, זה אבא שלי".
הוא בא!
"צריכים לבטוח בביאת המשיח בביטחון גמור, בלי שום פקפוק, ובאופן של "אחכה לו בכל יום שיבוא",
שמיד ממש יבוא משיח. וזאת, גם כשמצד "חשבונות" של שכל וטבע אינו רואה שום מקור לזה,
ובטחון זה עצמו ימהר ויחיש את ביאתו".
(לקו"ש ז' עמ' 57)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
כתבת מהמםם!!!
צוף מדהים!
וואו. כתבת סוחף, כ"כ מוחשי!
כיף לקרוא!
וואוו ואווו ואוווו
זה מסר חזק ברמות!!!
התחברתי וממש ממש אהבתי!!!
צוף את כותבת ממש יפה תודה על הבלוג הזה! ?
צוף, כתיבה מדהימה! והסברת את זה בצורה כל כך יפה ובהירה לעין… רק שחבל. חבל שקשה תמיד לחשוב ולהכניס לראש שהוא ״ממש עוד שניה מגיע״ ואנחנו מחכות ומחכות והוא לא מגיע!!! וזה מתסכל. כי אני באמת מאמינה. מאמינה שהוא יגיע והוא איכזב. איכזב מאוד. בפסח הייתי ממש בטוחה שהוא יגיע! כאילו, הסגר, קורונה, יציאת מצרים – משיח!!! בטוח הוא מגיע!!!!
חשבתי שהנה, דווקא עכשיו שכל העולם משתגע, זה בדיוק הזמן של המשיח להגיע. אבל הוא לא הגיע. ואני זוכרת את עצמי מסתכלת מהמרפסת, כמה דקות לפני צאת החג, מחכה לו. והוא לא הגיע…
איכזב אותי. כי אני האמנתי, האמנתי שיגיע!!!! ?
אמנם נכון, זה הוריד אותי. אבל אני עדיין מאמינה בביאת המשיח – אמן!!! יאללה, מחכה לו!!!
אמןן.
צוף!! כתבת מיוחד!!
ממש ממש מיוחד!!
תודה על החיזוק… צריך אתזה מידי פעם
התחברתי ממש?
כתיבה כייפית ובוגרת!!
לא מסכימה עם החלק של 'לחכות עד שהוא יגיע'
כי משיח לא יגיע אם אנחנו רק נחכה לו,
סבבה נווו תחכי קצת וזהו,
לא!!! ממש ממש לא!!
הוא יגיע אם נתחזק ומצוות ומעשים טובים!!!
אם נעשה כל מה שביכולתנו כדי לקרב אותו!!!
אם ניהיה בטוחים באמונה שלמה שהוא יגיע!!!
הוא חייב להגיע!!
אין אופציה אחרת!! אין!!!
אנחנו יכולותתת
יש לנו את הכוח!!!!!!
ודווקה בזמן קשים כמו עכשיו עוד יותר!!!
הקבה מצפה מאיתנו הרבה יותר מתעמיד!!!!
יאללהה לקיים מצוות ולעשות מעשים טוביםםם
שיהיה לכן מוכנה מזוודה כדי לטוס בעננים לבית המקדש???
ואו ממש יפה!
יווו.. את כותבת מהממםםם!!! ומוחשי , זה מאוד מחזק!!!
אמןןןן שיגיע כברררר כולנו מחכים לבואו העולם מוכן רק מחכה למשיח!!!!
חזק!
יפה הנמשל
וואוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
כתבת מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
חחחחזזזזזזקקקקק!
אין לי מה לומר יותר מזה
משיח נאו ?
אני אוהבת את הבלוג הזה!!!
תודה צוף♥️
ואי מהמם!! נ.ב- שלום רבע דבורי 😉