תפריט
בואי נתוועד על זה/8
לפרק הקודם לחצי כאן
לפעמים נופלת בי מחשבה, הלוואי ולא היה לי יצר הרע ולא תאוות. הלוואי והייתי מושלמת, ללא נפילות. הנפילות האלה.. שעלולות לגרום לנו לפעמים לחשוב שאולי שום דבר לא שווה. שאני סתם צבועה בכל הדברים הטובים שאני עושה, ובעצם כשאף אחד לא רואה אני עושה מה שבא לי…
הנפילות האלה… שמבלבלות, מסיטות מהאמת, גורמות לייאוש ולעיתים אף לרצון לעזוב הכל חלילה וזהו.
אך כאן, בנושא הזה, מגיע אדמו"ר הזקן עם ספר התניא ומציב לי את האמת מול העיניים. מוציא אותי מהסרט בו חשבתי שאני צדיקה ומושלמת ו… "אוי ואבוי, איך קרה שנפלתי?!"
התניא אומרת לי דוגרי ובצורה ישירה ש.. כן, אני לא מושלמת. לצד הנפש האלוקית, יש בי גם אחת בהמית שכזו. כך ה' ברא אותי ובעצם.. בזה טמונה השלימות שלי.
בליקוטי אמרים, פרק כ"ז מלמד אותנו אדמו"ר הזקן שאדם שנהיה בעצבות עקב עבירה שעשה, הרי זה מפני שאינו מכיר את מקומו. ולשונו הקדושה: "הָעַצְבוּת הִיא מִגַּסּוּת הָרוּחַ, שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מְקוֹמוֹ…. כִּי אִלּוּ הָיָה מַכִּיר מְקוֹמוֹ, שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מִמַּדְרֵגַת צַדִּיק… וְהַלְוַאי הָיָה בֵּינוֹנִי וְלֹא רָשָׁע כָּל יָמָיו אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, הֲרֵי זֹאת הִיא מִדַּת הַבֵּינוֹנִים וַעֲבוֹדָתָם, לִכְבֹּשׁ הַיֵּצֶר וְהַהִרְהוּר הָעוֹלֶה מֵהַלֵּב לַמֹּחַ, וּלְהָסִיחַ דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ וְלִדְחוֹתוֹ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם…."
כן, אנחנו צריכים לזכור את מקומנו. לא להשלות את עצמינו שאנחנו צדיקים. וממילא, גם כשיש לנו נפילות, נדע שזה אך טבעי ונורמלי ואם זה גורם לנו לעצבות אנחנו מפספסים את המטרה.
כמובן, שלא נטעה, חשוב לעשות חשבון נפש מפעם לפעם. או כפי שאומר אדמו"ר הזקן "בעיתים מזומנים". צריך להתחרט על מעשים לא טובים שעשינו, אך יש לדעת לעשות זאת בצורה הנכונה. כך שלאחר חשבון הנפש רק נעלה ונתעלה ולא חלילה להפך.
"…וְלָכֵן" ממשיך אדמו"ר הזקן בפרק הנ"ל "אַל יִפֹּל לֵב אָדָם עָלָיו, וְלֹא יֵרַע לְבָבוֹ מְאֹד גַּם אִם יִהְיֶה כֵּן כָּל יָמָיו בְּמִלְחָמָה זוֹ, כִּי אוּלַי לְכָךְ נִבְרָא וְזֹאת עֲבוֹדָתוֹ…"
זהו זה, הקב"ה ברא אותנו עם נפש בהמית, עם יצר הרע, בכדי שנהיה כל חיינו במלחמה (עד ביאת משיח, כמובן). אז מה יעזור לי להיות בעצבות מהעובדה שלשמא נבראתי?
ולא שאנחנו צריכים להצדיק את הנפילות. אבל לאחר מעשה, לדעת ולזכור שזה לגיטימי. ושמכאן ולהבא ניתנו לי הכוחות להתעלות. ואם נפלתי חלילה שוב? עדיין אין סיבה ליפול ברוחי. כי גם אם כבר עליתי על "דרך המלך", הנפש הבהמית עוד נמצאת בתוכי והגיוני שעוד אפגוש אותה בהמשך דרכי… אך החכמה היא לא להתפעל. לא להבהל. לזכור, כמו שכבר אמרנו, שאני לא צדיקה. לדעת את מקומי. ושתפקידי בעולם הוא להמשיך ולהילחם. גם אם נפלתי, לקום ולהמשיך להילחם.
אז לזכור:
אני לא צדיקה ולא מושלמת –
אבל… אני כן צריכה, לשאוף להגיע לשלימות…
לכן, לא אפול ברוחי במקרה של מעידה. ולא אתייאש. אזכור שזה נורמלי, לגיטמי ומכאן ולהבא עלי לעלות ולהמשיך לשאוף למטרה הנכונה, אפילו שאני לא מושלמת.
כי אצל הקב"ה, השלימות לא מתבטאת בניצחון דווקא, כי אם בדרך, במלחמה..
כל עוד אני ממשיכה להילחם – זה הניצחון האמיתי!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
יאוווווו…
זה החומר של הבגרות בחסידות!!!
היה נחמד להיתקל בו כאן באתר;)
כתבת בצורה מאוד ברורה ויפה…
בתור אחת שלעסה את החומר…
מהמם ומחזק:)
סיפור להרחבה ששמעתי באיחור 😉 :
כשהדפיסו את התניא בוילנא פנו המתנגדים לדרך החסידות אל האחראי מטעם הממשלה על הצנזורה בשאלה: "כיצד אישרת את הדפסת התניא? הרי ספר זה שייך לכת, גורם לאנשים להאמין בעיניים עצומות בדברים רוחניים ועלול לגרום למרידה במלכות."
ענה להם הגוי: "אתם רציניים? הרי הספר הזה הוציא את ה'טיפשות' מהיהודים. סוף-סוף הספר הזה מעמיד את הלומד ממנו במקום ודורש ממנו עבודה עצמית אמיתית."
מושקי את כותבת ממש ממש יפה ונכון!! ככ אוהבת את הפוסטים שלך(:
רק רציתי להוסיף בקשר לשורה האחרונה שלך. זה לא רק שמלחמה זה הניצחון, אלא, שאדרבא, מי שאין לו מלחמה אז יש פחות ערך (אני מקצינה כי לא מצאתי מילים אחרות..) למצוות שלו. האדמוה"ז מסביר בפרק ט"ו בתניא שהכל זה עניין של יגיעה. ואיך כתוב בסוף הפרק "מי שאין לו מלחמה כלל אין אהבה זו מצד עצמה נקראית עבודתו כלל". כי אם אין לאדם מלחמה והכל בא לו בטבעי, אין פה את העניין של העבודה..
חח מקווה שיצאתי ברורה;)
תמשיכי בכאלה פוסטים מעשירים:)
וואוו מושקי איזה כייף עוד פוסט שלך!!!
מושקע ומהמם כמו תמיד!!!
תכלס תחשבו על הרעיון הענק הזה שה' מתחשב גם בדרך ולא רק בתוצאה!!
לדעתי זה אחד הדברים היפים ביהדות!!
מדהים!!?
מושקי מדהימה, לומר תאמת?
הפוסטים שלך באמת מעניינים ומדהימים אחד אחד!!?
אבל, איך לומר את זה,
קשה לקרוא כמעט פעם ביומיים פוסטים כאלה שצריך להתרכז וזה…
כאילו את מעלה בקצב מסחרר ואני (ואולי עוד בנות) לא ממש מחזיקות ראש…
יש מצב שתשתדלי לעשות פחות פוסטים עמוקים כדי שנעקוב או שפשוט … ??
חחח אפשר לומר שאת חמודה? 😉
באמת שאני לא בוחרת מתי יעלו את הפוסטים שלי…
כשיש לי השראה אני כותבת ושולחת. באמת שהופתעתי שבשבוע האחרונה עלו כל כך הרבה ברצף… מצטערת שהעמסתי 🙂
ספציפית לגבי הפוסט הזה – זה חלק מבלוג וכל יום ראשון עולה פרק 🙂 פעם בשבוע זה בסדר אני מקווה 😉
ולגבי פוסטים אחרים, זה באמת לא קורה כל כך הרבה, כמו שאמרתי, רק כשיש לי השראה 😉 וגם אז, אין לי כל כך שליטה על מתי זה יעלה… 🙂
בכל מקרה, אשתדל לקחת לתשומת ליבי עד כמה שזה רלוונטי לגבי 🙂
תודה רבה!!!!
אם שולחים כמה ביחד, בדכ הם עולים בסמיכות.
אז כדי שזה לא יקרה, פשוט לא שולחים כמה ביחד;)
על כך כתבתי שכשיש לי השראה אני כותבת ושולחת.. חח
אבל צודקת, כנראה מותר לי להתאפק כמה ימים בין פוסט לפוסט ואז לשלוח 😉
אם שולחים כמה ביחד, בדכ הם עולים בסמיכות.
אז כדי שזה לא יקרה, פשוט לא שולחים כמה ביחד;)
זה הפרק שאני הכי אוהבת בתניא:)
הוא מושלם!!!
בלי שאיפה לשלימות;)
הוא מושלם פשוט כי זה מה שהוא.
תודה שכתבת את זה!
ואת מרשה לי לכתוב כאן משהו לא קשור??
הפוסט הזה מסביר מצוין למה לא כדאי לקרוא את הספרים של ממלכה במבחן.
איך ולמה? מוזמנות לחשוב:)
רמז: מה קרה ליקוואל הלא-שואף-לשלימות.
מרשה מרשה 😉
רק שאישית לא קוראת את הספרים האלה גם ככה 😉 אז אין לי מושג על מה את מדברת 🙂 🙂
לא קוראת בגלל שאת לא מתחברת או בגלל עיקרון כלשהוא??
התשובה שלך ממש חשובה עבוריי?
אממ
יותר כי מרוב ששמעתי שמעריצים את הסדרה הזאת, אז זה גרם לי להסתייגות 😉
זה בעיקר