שמתגעגע לאמא.
הוא בכה.
צרח.
השתולל.
לא רצה כלום.
רק את אמא.
אבל אמא לא בבית.
היא גם אתמול לא הייתה בבית.
וגם שלשום.
וגם מחר היא לא תהיה בבית.
האחיות המסורות ניסו להציע לו
סוכריה, משחק,
אבל הוא בעט בהכל.
לא רצה כלום!
אפשר להבין אותו.
ילד קטן,
בן שנתיים
שלא ראה את אמא כבר שבועיים.
אמא בבית רפואה,
יחד עם אבא החולה.
אי אפשר להשאיר את אבא לבד.
אבל אי אפשר גם להשאיר את הילדים לבד.
אז אמא חוזרת בכל יום
רק לשעתיים.
שעתיים שהיא רק עם הילדים.
ובשעתיים האלו,
אחת האחיות הולכת להיות עם אבא,
שלא יהיה לבד.
ובשעתיים האלו,
אמא צריכה להיות אם כולם,
לא רק עם הכי קטן,
והוא לא מקבל מספיק "אמא".
בבוקר האחות לוקחת אותו למעון,
ובצהריים, אחות אחרת מחזירה אותו,
את הארוחות, מכינה האחות הגדולה,
ואחות רביעית משכיבה אותו בלילה.
מנדנדת אותו,
שרה לו,
ויושבת לידו עד שיירדם.
הוא מקבל את כל הצומי שרק אפשר,
אבל מהאחיות.
לא מאמא.
וכשאבא שלו נפטר,
הגננת מחזירה אותו לבית,
וכשהוא נכנס,
ורואה את אמא,
את אמא!!
הוא רץ אליה,
ומחבק אותה,
יושב עליה,
לא עוזב אותה,
סוף סוף אמא כאן כשהוא חוזר לבית.
ובלילה כשאמא משכיבה אותו לישון,
הוא לא רוצה לישון.
הוא בוכה,
ואמא לא מבינה אותו.
הוא כל כך התגעגע אליה,
והנה היא כאן,
משכיבה אותו.
ובעיניים חצי עצומות היא אומרת לו:
"אתה הולך לישון במיטה שלך,
ואמא הולכת לישון במיטה שלה"
הוא מפסיק לבכות.
מביט בה,
וצוחק.
צוחק מאושר שאמא הולכת לישון במיטה שלה,
שאמא לא הולכת להיעלם לו.
שבבוקר הוא יקום,
ויראה את אמא.
וזה היה הקש ששבר.
ילד,
אתה עוד תקום,
תתעורר משינה עמוקה
בת 5782 שנה,
תפקח את העיניים,
ותראה את אביך,
*בגאולה*
שכבר בפתח.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
33 תגובות
בורדו איזה מוכשרת?
וואי. זה עצוב כל כך..
תודה אושרית!!
כן. החיים כאלה..
-אוחח יצאתי רישמית מידי?
היי בורדו, אני אותה אחת מהפוסט של הטראומה…
לא יודעת איך האתר הזה עובד, נכנסתי במקרה, אבל אולי תראי פה את התגובה שלי (כי שם אי אפשר כבר להגיב)
ואולי לא. השגחה פרטית.
הובנת מאד. אני חושבת לפחות.
הרעיון של השיטה הוא נכון, ועובדה שהוא עוזר, גם אני מכירה אנשים שזה עזר להם.
אבל הוא מתבסס על אותו עיקרון של השיטות הטיפוליות האחרות שמטפלות בתת מודע…
השיטה הזאת ספציפית היא שיטה לא מוכרת כ"כ. קטנה יחסית. ולדעתי מי שרוצה לטפל בעצמה כדאי לה ללכת לשיטה מוכרת יותר…
למה אני כותבת את זה? ולמה זה בכלל משנה לי? לא יודעת… רק באמת שאני רוצה שבנות ידעו ולא יהיו תמימות וילכו לטיפול שאמרו להם שהוא עזר למישהו….
באופן כללי אני לא ממליצה על טיפול מסוג כזה כי זה טיפול בתת מודע, ודווקא מי שעבר מה התכוונת צריך מאד את השליטה. ושם צריך לשחרר שליטה, מאד.
פשוט לכי לטיפול רגיל, עמוק. לא מאמינה בשיטות הקצרות האלה ואני מצנזרת כאן מילים…
סליחה שנפלתי עלייך ככה וצרפתי. לא יודעת למה רק באמת היה לי חשוב להביע התנגדות מסויימת.
שוב פעם סליחה…
דייי דמעותת
את כותבת כל כך אמיתי
מושלמתת
תודה, ב"ה!
את אותה שרי:) מפעם?
וואוו כתיבה מדהימה ומטורפת!
ככ עצוב ומרגש!
תודה עומר, ב"ה!
את פשוט מתוקה שתדעי, ונראה לי כבר אמרתי לך את זה פעם?
בורדוווווו!!!!!?
זה כואבבבבב זה דבר שבכלל אי אפשר להכיל?
הרגשתי שאני שם ופשוט הצטממרתי זה היה מלחיץ…
בורדו את כותבת ממש נוגע אליו. יש לך כתיבה ואוווו!!!
תעלי עוד פוסטים!!!!??
יאו תודה, ב"ה!
תודה לך במבי, הוחמאתי קשות |מסמיק|
אמאלה..את כותבת מהמםםם!!
ומצמרר…
מוכשרת
תודה כינור עמוק!
ממה שהספקתי לראות באתר גם את טיפוס נוגע כזה.. עמוק.
ואו איזה כתיבה מהממת!!!
תודה, ב"ה!!?
אחותי זה כ"כ כואבב וזועק!!!!!!!!!
יש לך כתיבה מדהימה ומלאת רגש!! אוהבת.
ים,! איזה שם יפה!
תודה על המחמאה, ב"ה.
אוהבת גם אני..
אמאלה בורדו הוצאת לי דמעות…
אני כל כך הזדהיתי עם הילדון הקטן הזהה
יאוווו אני בוכה
אוי. אל תבכי.
את מתוקה, וההזדהות שלך איתו מיוחדת בעיניי,
זה מראה על יכולת השלכה וחיבור, את לא מפחדת מאמת.
ובלי קשר, את נשמעת טיפוס מדהים עם המון רגש..
אמאלה צמרמורת…
יש לי דמעות
אוף איזה כואב
וואוו. אני עכשיו מבינה עד כמה באמת זה נכנס..
מקווה שלא הכאבתי מידי..
כואב..?
צימררת.
מקווה שלא מידי.
ואם אפשר לומר על זה תודה, אז תודה.
כי הוחמאתי, ב"ה.
ואוווווווו אני נשבעת לך שיש לי צמרמורת!!! אלוקיםםם
כותבת מולם ריגשת..
*מושלם
אימאלה, זה כלכך עצוב ומפחיד.
ילדים זה דבר כלכך רגיש…
פשוט מחריד, ואת תיארת את הדברים כלכך טוב. וכתבת את זה מדהיים.
אוהבתאותך בורדו
עצוב..
אמן שהילד יזכה שוב לראות את אבא שלו, כבר עכשיו, בגאולה.
בורדו, את מוכשרת ברמות על!!
אויייייי איזהה עצובבבב!!!! לבכות!
שיואו שיואו שיואוו
אמאלה
אני חסרת מילים
כל מילה כאן מביעה כישרון
זה מדהים
ועצוב,
כל כך.
וכואב,
מידי.
תמשיכי לכתוב לנו, אוהבתותך!!
אכן, עצובב
בורדו, אני לא בוכה, אבל נראלי, שעוד קריאה אחת שלזה, ואני כבר כן. שילוב של הכתיבה העמוקה והמדהימה שלך, עם שעה מאוחרת ורגשנית למדי, שמרטיב לי את העיניים.. וואו.
וואו.
עמוקה שאת!
אגב.
עדיין מחכה לך…??
תודה, ב"ה!
לב, עדיין לא קבלתי ממך!
בטוחה שכתבת נכון?
אעעעעע
הסוף נורא
אני לא מסוגלת
איזה כאבים יש בחיים
תודה ה על מה שיש!!!