תפריט
איך?
רצים אנו רצים כל כך מהר
שלא שמים לב לאחר
הלב פועם נרגש וממהר
כל כך מהר שהכל אחר
כואב לראות לשמוע לחשוב ולדבר
להזיל דמעה כשהכל בוער
אבל רוצים, רוצים קצת לשחרר
אז מה עושים?
אולי-
רצים. חושבים. כותבים. קוראים.
ואולי פשוט משחררים
פורקים משתפים,
קצת נשברים ואולי גם בוכים
אבל איך אחרי זה מראים שאנחנו שמחים?
אולי לא צריך
אולי נגיד שגם אנחנו מרגישים.
גם אם זה לא נראה מבחוץ
אבל זו האמת אנחנו
חושבים
נפגעים
נחלשים
ונושמים
בדיוק כמו אנשים רגילים ופתוחים
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
וואו עמוקקקק
יאוו את צודקת אסתושש אני אוהבת אותך❤
אסתושששש מה זה הכישרון הזה???
זה מושלםםם!!!??
והמסר אמאלה כל כך נכון!!
אנחנו אנשים רגילים ולא יקרה כלום אם נוריד את המסכה ונראה לעולם שאנחנו לא הכי חזקים וגיבורים שכן גם לנו יש חולשות וחסרונות כי בכל זאת אנחנו אנשים…
קראתי את זה מההרררר
לא מחוסר עניין
פשוט הרגשתי ריצה במילים
אהבתי? אהבתי⛹️ אהבתי?
מהמם וכל כך נכון!
פעם חששתי לפרוק לעצמי,
לבכות או כל מה שפחדתי שיראה חולשה.
אחרי הפעם הראשונה והאחרונה לבנתיים (ברור שלא לתמיד! פשוט זה לא היה מזמן)
הוכח לי שדווקא זה מחזק אותי,
אחרי שבכיתי הרגשתי איך הלב המפורר שלי נהיה שלם, יותר מקודם, יותר ממה שאני יכולה להביע במילים.
הדרך הפשוטה היא הדרך של האני, השלמה.
כמה שנרצה לברוח זה יחזור עד שנתגבר על זה.
מניסיון אי אפשר לברוח.
פוסט ממש מהמם ?
כתבת את החיים.
אהבתי❤
מהמם, נורא!!!!
וואהו!!!!
מטורףףףף
החיים בעצמם!
וואלה בת כמה את?