היי
אז לאחרונה זה קרה לי.לא יודעת איך להסביר את זה אבל זה פשוט קרה
הרבה בנות סיפרו לי שזה יקרה וזה יהיה קשה מבחינה רוחנית וגשמית אבל תמיד אמרתי לי זה לא יקרה.
עכשיו אני מתלבטת האם ללכת או בכל זאת לא לנסוע כי יש פה קונפליקט שניתן לפתירה רק בעזרת תודעה. ומצד שני אני לא יכולה לשלם סתם ככה זה לא פשוט להוציא סכום כזה רק בגלל טיסה אחת קטנה
אז מה אתן אומרות?
אני חייבת את הירידה לצורך עליה או שמספיק לקנות בסופר הקרוב?
תודה
14 תגובות
לא יודעת ממש איך להסביר, כן יכולה לנסות להמחיש.
כמו בגשמיות, כשאדם רוצה לעשות תנופה הוא הולך צעד אחורה בשביל שזה ידחוף אותו קדימה,
כך גם ברוחניות, כשאדם הולך חלילה צעד אחורה, זה בשביל שיקבל תנופה לעליה גדולה יותר.
אותו הדבר לגבי הנשמה שלנו שהייתה למעלה, קרובה לכסא הכבוד, רחוקה מכל התאוות הגשמיות וענייני עולם הזה ופתאום שולחים אותה לעולם ובעבורה זו ירידה דרסטית.
אבל, מרגיעים אותה ואומרים לה "ירידה זו לצורך עליה עד שכל זה הוא כדאי", נכון שהירידה לעולם הזה היא ירידה – אבל בסופו של דבר רק כאן, על ידי קיום מצוות, היא יכולה להתעלות ולהגיע לדרגה נעלית יותר ממה שהייתה לפני שירדה לעולם.
מקווה שעזרתי 🙂
שאלה יפה. מעתיקה לך נקודה קצרה משיחה של הרעבע בעניין..
לא נפילה אמיתית
על כך נאמר (משלי כד,טז): "שבע ייפול צדיק וקם". ה'נפילה' אצל הצדיק אינה תאונה שקורית לו, אלא חלק מעבודתו ושלב שהוא אפילו הכרחי בהתקדמותו ובהתעלותו. העליות והירידות מעידות שהוא שרוי בתהליך של עלייה, שהוא חי ומתקדם. דווקא יציבות ממושכת עלולה לרמז על קיפאון בעבודת ה'. אדם שדרכו ישרה לפניו ואין בה עליות ומורדות, יש לו בהחלט סיבה לחשוש שמא דרכו אינה דרך של צדיקים.
אולם גם כאשר הצדיק 'נופל' – אין זו נפילה אמיתית, ככתוב (תהילים לז,כד): "כי ייפול לא יוטל". אמנם הוא ירד ממדרגתו הקודמת, אך עודנו במדרגה גבוהה למדיי. ר' זירא, לאחר שביקש לשכוח את התלמוד הבבלי, לא נהפך חלילה לעם-הארץ. הוא נשאר תלמיד-חכם, אלא ששכח את הכללים ושיטות הלימוד של בבל. גם בעת הירידה נשאר באדם רושם מסויים ממדרגתו הקודמת, ובכוחו הוא עולה ומגיע לדרגתו החדשה. וכך, גם בירידה שלפני הגאולה, כבר מתנוצץ אור הגאולה, והיא המובילה אל הגאולה.
מקווה שענה לך:)
ה' הוא טבע הטוב להיטיב.
הוא ברא עולם מופלא וטוב,הוא רוצה שנתגבר על דברים שהוא מציב לנו בדרך כדי שנהיה טובים יותר לקראת המטרה, הגאולה.
הוא יודע שנעבור את הניסיון כי הוא הביא לנו כח.
ירידה =ניסיון.
ה' רוצה שיהיה לנו הכי טוב, ואחרי שאנחנו מצליחים לעמוד בניסיון נוכל לראות אתזה טוב יותר. כשמצליחים להתגבר על הקושי מצליחים להגיע לדרגה גבוהה יותר.
וזה בעצם העלייה, שהגעת למקום הרבה יותר גבוהה עם הרבה יותר טוב בתוכם, בעצם הרווחת, קיבלת ירידה יוצאת ממנה מחושלת.
לדעתי זה כאשר את נופלת לאחורה ומתי נופלים בנסיון זה נקרא ירידה ומירידה אפשר רק לעלות שוב למעלה בעזרת ה' אז זה העלייה.
אני מתנצלת שזה ייצא ארוך, אבל אם תקראי והיה זה שכרי;)
בדיוק מדובר על זה בפרשה הקודמת. או אחת לפני, לא זוכרת.
אומרים שמי שתכלס רצה שחטא העגל יקרה זה הקב"ה, אבל זה מוזר.. למה אחכ הקב"ה מעניש את בנ"י על כך, אם הוא זה שרצה שהם יחטאו?!
התשובה היא, שכל תכלית העולם, זה זיכוך ובירור, עבודה והתקדמות. יכלנו מלכתחילה להיות פשוט טובים וזהו, לא?
התשובה היא לא.
הקב"ה הוריד את בנ"י בחטא העגל למקום שפל ככ כי הוא רצה את העבודה שלהם, ומצד בני ישראל זה באמת הביא אותם למקום גבוה יותר,וזו ירידה לצורך עליה!
אתן לך דוגמא ממני- היה לי מצב חברתי לא פשוט בכלל, נסיון מורכב ורציני, טיפלתי בו ועבדתי עליו, וכרגע אני נמצאת במקום שבלעדי הירידה הזאת שהייתה לי לא הייתי מגיעה לכזה מקום.
יש לנו את הדרך שאנחנו צריכים לעבור בשביל להיות מה שה' רוצה שנהיה, זה באמת מדהים:)
אני אתחיל במשל: כשאת בתחרות ריצה, יש את קו ההתחלה. את תמיד תקבעי את הרגל שלך יותר רחוק, נכון? כדי לצבור תנופה. כך גם "ירידה לצורך עליה"- מתחילים טיפה מאחור כדי להתקדם יותר
#נורמלית, אהבתי מאוד!! משל יפה!!!
תודה לכל העונות, אבל לא הבנתי, איך הירידה נותנת כח לעליה?
איך ירידה למקום שפל וכו יכולה להביא כח לעליה, באיזו צורה?
ואם הירידה חזקה יותר, איך המקום של הטומאה נותן כח לעליה?
תודה לכן!!
2 דוגמאות
ילדה שהיא קטנה, שהיא קרובה לאמא שלה מאוד ולא מסוגלת בלעדיה. יןצאת מהבית לתקופת מה, וקשה לה עם זה מאוד. והיא בוכה בהתחלה ולא יודעת מה, אבל לאט לאט פתאום משתחרר לה משהו והיא מתחילה להיות עצמאית!
או- ילדה לא בוגרת, שפתאום קורה איזה מקרה ממש לא נעים וככה מטלטל, שמנער אותה, ועם כל הקושי שבו- היא תשווה לפני הנסיון, הירידה, ואחרי ותגיד- וואו. התבגרתי.
אני חושבת שזה משהו אחר
מקווה שיצא לי קצר כי אני ממשש לא אוהבת לכתוב הרבה זמן!
בדוגמאות באנליות- אם לא הבנת תחזירי תגובה
צניעות
מכירה צרגע הזה שפתאום הכפתור נפתח לך? ובכוונה?
ובכללי את ילדה סופר חסידית!
אז ככה, זה כי את רוצה לבדוק לעצמך גבולות ומקומות חדשים
ברגע שזה נגמר את חוזרת לכפתר תכפתור יפה מאוד ומבחירה אמיתית
כי את מבינה כבר למה זה חשוב וטוב
ובשירים
שפתאום את שומעת שירים לא מתאימים
ואז נופל לך האסימון כמהה זה גועל נפש או כל ביטוי אחר
והשירים הקודמים ששמעת ככ טהורים
ואת חוזרת, מרצון
וכשאת חוזרת מרצון ומהבנה
הכל כבר ממקום בטוח ומבין
הסיכויים שהקרקע תשמט פתאום לא גדולים
התבגרת
בנושא הזה.
כן יכולות להיות כמה ירידות, אבל החזרה מהם?
הרבה יותר גדולה וחזקה!!!
מקווה שעזרתי
כי כמו שכתבתי, אני לא אוהבת לכתוב הודעות ארוכות
כתבת מהמם.
ממש ברור.
לטעמי;)
רק רוצה להוסיף שאסור לעשות ירידות בכוונה.
אם כבר קרתה ירידה, צריך לנצל אותה לעליה!
וביננו, ברור שמתישהו יש ירידות;)
אנחנו לא צריכות ליצור אותן בכוונה;)
תודה
באמת שכחתי?
אני מבינה שאת בירידה?
טוב אני חושבת שעצם ההמצאות בחושך והמאבק בו מגלה את האור.
לדוגמא: כשאת מתחילה לרדת ברוחניות את בירידה,בנפילה שכמו שכבר כתבתי זה ניסיון, עם את עומדת בזה את מתחילה להבין שזה לא בשבילך הסרטים האלו וכו' וכו' ואז את מתחברת יותר לרבי ולקב"ה כי הגעת לדבר הזה מבחירה לא ממציאות.
עוד דוגמא: נגיד דיכאון, איך אפשר לקום ועוד שיהיה עיניין של עלייה? כשנמצאים בתוך הקושי זה גורם לזוית שלך לעולם להראות אחרת, באיזשהוא שלב מגיע שלב המסקנות גם בתוך הקושי. ה' נתן לנו כח השרידה, כשאת במצב דיכאוני יש לך כח להתמודד עם זה.
וכשמגיע הכח, והוא מגיע, יש לך זוית שונה ומיוחדת יותר לעולם לפני הירידה זוית שיודעת יותר מלפניי זה בעצם עלייה,נהיית טובה יותר,מחושלת יותר.
מקווה שהובנתי
על יתרון האור הבא מן החושך- עצם ההארה שישנה אחרי החושך מעידה על שליטת ה' גם בתוך החושך, שהרי הוא חלק בלתי נפרד מהאור שבא אחריו..
אני חושבת שאותו דבר גם בירידה לצורך עלייה. אם זה בחיינו, אז נפלתי מאיזו בחינה שהיא (רוחנית, נפשית וכו) ואחרי שקמתי נעשיתי מחוזקת יותר, חכמה יותר, יודעת להתמודד קצת יותר טוב..
מקווה שעזרתי..