'עיניים להם' – הניסיון התמידי
לפרק הקודם לחצי כאן
קיץ. בשטח הקעמפ משתובבות ונהנות מספר רב של חניכות. כמעט כולן אינן שומרות תורה ומצוות לעת עתה. חלקן מקבלות במהלך ימי הקעמפ תמצית יהדות בשביל כל השנה… עד הקעמפ הבא. ובין כולן, מוצאת את עצמה שליחה יחידה. היא גם, כמו כולן, הגיעה להינות מהתוכניות ומהמדריכות. אך היא נמצאת כאן גם בתפקיד. היא שליחה, היא שונה מכולן. כמו תמיד…
זמן מנוחה. כל אחת פונה לעיסוקיה. ובלובי מתאספות בנות לצפות בסרטים רוסיים. גם היא נמצאת באזור ויצריה אינם שוקטים.
היא כל כך רוצה לשבת עם כולן, לצפות ולהנות. מה כבר יכול להיות? אבל לא. היא יודעת שזה אסור לה. זה לא מתאים ואמא לא מרשה. גם בבית הספר מראים לפעמים סרטים מצויירים, ותמיד אמא אמרה לה שלא לצפות. 'גם אם זה לכאורה סרט 'נקי' בלי בעיות' היא הייתה אומרת 'כל עוד זה סרט גוי, תמיד יהיה שם משהו שלא מתאים לנו לראות…'
הניסיון קשה. ואם נאמר את האמת, היא לא תמיד מצליחה לעמוד בו…
מה שהיא לא חלמה זה, שגם כשיעברו השנים והיא תמצא את עצמה לומדת הרחק ממקום המגורים, בארץ ישראל, בתיכון חב"ד – היא תתמודד עם אותו ניסיון.
לפתע, גם כאן, היא מוצאת את עצמה מול מלחמת היצרים כאשר המורה לאנגלית מחליטה שצפיה בסרט באנגלית יועיל מאוד לשפה, כשהיא מתעלמת מההשפעה הרוחנית שעלולה להיות לכך.
גם כאן, בכיתה ה"חב"דית" היא מוצאת את עצמה נאלצת לעיתים (כשהיא מצליחה להתגבר..) לצאת מהכיתה כשהמחנכת משום מה מאשרת לצפות בסרט על השואה ממקור לא ידוע. ("מה הבעיה, זה מסונן" – בטח מסונן. הגברים והנשים משחקים שם בערבוביא, ואבוי לו לסינון..)
לא, היא לא חלמה.. אותו הניסיון שרדף אותה במקום השליחות, בין בנות שאינן שומרות תורה ומצוות ובבית ספר עם מורות גויות, ממשיך להטרידה גם בין בתוככי חב"ד. האם לעד יועדה להיות נבדלת?
'עיניים להם ולא יראו' – לו יהי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
ואוו עצוב…
ואני מכירה את זה גם בתיכון שלנו…
ואם למישהי יש רעיון שתכתוב אותו כאן.
וואוו
הזויי
ואת אלופה שזה אכפת לך ואת מצליחה לעמוד בו בגבורה♥️
יאאוו ושקיי
חיכתי להמשך של הבללוגג
המון בהצלחה לך!
את ממש שליחה מדהימה
אני גם שליחה ואני כל כך מזדהה בכל מקום שלא תהיי את מרגישה שונה ולא שייכת.
לא שייכת?? ממש לא! הכי שייכת שיש 🙂
שייכת למקום הכי טוב בעולם,
ומשתדלת לשייך גם את הסביבה שלי לאותו מקום 🙂
זה לא שייך להגיד על שליחה 'לא שייכת' 😉
יודעת שלא התכוונת לזה, אבל בכל זאת קצת צרם לי 🙂
גם אני שליחה, וגם אני תמיד חיפשתי אנשים כמוני, עם אותם סטנדרטים, שסביבם לא אצטרך להיות שונה… אנשים 'משלנו'.
שנים הייתי חזקה במקום שליחותי,
וחייתי בסרט שכשאגיע לארץ רובם ככולם של האנשים יהיו מה שאני מחפשת. והתבדיתי?
מאז שהגעתי לארץ דיי התקלקלתי… כבר אין את ההבדל הברור והחד ש"אני שומרת מצוות והשאר לא אז זו אפילו לא אפשרות לחקות את הסביבה".
אז דווקא במקום מלא הווי חסידי ואנשים שומרי מצוות ירדו לי הסטנדרטים. נכון מטורף?
"האם לעד יועדתי להיות נבדלת"??????- אכן, השאלה של חיי……
שליחה יקרה, כואב מאוד לקרוא!
אבל דווקא כאן טמון הנסיון שלנו…
שעת המבחן – האם אני באמת שליחה?
כי שליחות – זה בכל מקום ובכל זמן. כן, גם בין בנות חב"דיות! ולמה שגם ביניהן אהיה מובדלת?
א. כי אני שליחה.
ב. אולי כי זכיתי לקבל חינוך טוב יותר..
ג. כי היצר הרע שלנו שונה זה מזה, וממילא אין סיבה ש"אתקלקל" רק כי היצר הרע של החברה שלי פועל במישורים שונים משלי…
מקווה שתחזרי לכאן מתישהו ותקראי את זה 🙂 בכל מקרה, בהמשך יש לי פוסט גם על זה…
בהצלחה לנו!!!!
לא חשבתי שבתיכון של חבד מראים סרטים שאינם ממקור נקי ומוגן. האמת שממש הופתעתי. אוף, לאט לאט אני מגלה שרבות מן הסטיגמות על חבד, הן נכונות. ואז, אני צריכה להזכיר לעצמי זחבד זו לא תנועה אלא דרך חיים. ושבחרתי בה בגלל האמת שבה, בגלל שהיא מחברת ומקשרת אותי לקב"ה ולנשיא הדור. לא בגלל שהיא מקבלת כל אחד… גם, אבל לא רק…
תשמעי!!
אני באמת מעריכה אותך…
אבל— זה נשמעת שאת אנוכית שאת מתנשאת!!
ומה? את לא חושבת מרוב הצדקות הזאת שלך לחשוב מה אחרות חושבות על ההתנהגות שלך.?
את לא יודעת מהזה ההרגשה של ילדה מהכתה שלך שלובשת תמסכה של הצדיקה רבנית!!
הי יקרה,
את נשמעת פגועה וכואבת.
ומנסה להבין למה.
בסך הכל תיארתי את הנסיון שהתמודדתי איתו בילדותי.
שיתפתי את הקוראות ברחשי ליבי.
נשמעת אנוכית ומתנשאת? ייתכן. אני מאוד משתדלת לא להיות כזו, אבל לא יכולה להעיד על עצמי…
מאידך, לא חושבת גם שחברותי חשבו עלי כך.
זה לא שביקשתי אי פעם לסגור סרטים או משהו בסגנון. לא זכור לי מקרים שאמרתי בקול את מה שאני חושבת. (דווקא די התפדחתי להיות ה'דוסית'..) התמודדתי עם הנסיונות ביני לבין עצמי והשתדלתי לא לערב בכך את החברה.
מקווה שהרגעתי אותך ולו במעט (אם תקראי את זה בכלל)
וגם אם כן וגם אם לא, לא אתנגד לשמוע הסבר מפורט יותר למה שהפריע לך בפוסט.