תגידי, לְמה את מתחפשת?

זה לא נגמר..

"תגידי, לְמה את מתחפשת?" זוג עיניים חומות וגדולות ננעצו בי בזמןשקניתי מספר אביזרים פורימיים כמיטב המסורת. חלקם לאחיינים, חלקם לתלמידות ואוליאחד עבורי. לא יותר. תמיד היה נראה לי מוגזם כל הקרקס הזה. (טוב, אולי שניים וזהו.) הנערה שמולי הביטה בי בעניין לבדוק איזו תחפושת אני מרכיבה מכל כך הרבה אביזרים. כנראה התייאשה מהר מלמצוא את הקשר ביניהם. ובצדק.
בחושים המחודדים שניתנו משמיים לכל חסיד וחסידת חב"ד מיד הבחנתי בפוטנציאל שיש לשאלה "תמימה" שכזו וניסיתי להסביר לנערה הצעירה שנראית, רק נראית רחוקה מתורה ומצוות לעת עתה מהי תחפושת, למה כדאי לבחור בתחפושת חיובית ועל כך שזה מראה לסובבים אותנו במה אנחנו מונחים. נראה היה שהיא תופסת ראש  ומבינה את ההסבר. או שהייתה בה התבונה להראות פנים מבינות כדי שתוכל להמשיך הלאה לבחור עם חברותי'ה את התחפושת המפונפנת לשנה זו. נערה נבונה, כבר אמרתי?
אבל הדעת שלי – נתפסה. פעולת הפצת המעיינות והקירוב מתחילות קודם כל בנו. משהו במילים שלי עצמי כבר הדליק בי כמה נקודות שהיו חבויות בתוכי לפחות מפורים שעבר, אם לא יותר. תחפושות. תחפושת. מילה שיכולה להדיר שינה מאמהות משקיעות ומנערות וילדות שרוצות לתת את הופעת חייהן. בתחפושת הזו שלא ישכחו אותה כל החיים. כזו שאחרות יחקו שנים אחר כך.

גם אני הייתי מאלו (יש הטוענים שנשארתי כזו במובן מסוים) הטורחות על התחפושת שלהן ימים ולילות. הולכות, מתרוצצות ובעיקר שוברות את הראש ומשקיעות אינסוף כוחות ואנרגיות כדי למצוא את התחפושת המושלמת. זו שתצליח במה שכל הקודמות לה לא בדיוק הצליחו לעשות (כמו יין טוב, משתבחים עם השנים). טוב, בערך.

תגידי, לָמה את מתחפשת? מה בנוגע לתחפושות שצברתי כל החיים? לא, אני לא מתכוונת לתחפושות שצברתי בבוידעם, בארון התחפושות או בארגז המצעים מתחת לאחת המיטות בבית. אני מתכוונת לאותן תחפושות שאנחנו מתחזקות ומשמרות יום יום, לעתים אף שעה, שעה. תחפושת של שמחת חיים כשהלב לא בדיוק רוקד לו. תחפושת של שביעות רצון כשהלב לעתים מקנא לו. תחפושת של רוגע ושלווה כשבתוך תוכנו אנחנו יותר מקצת חוששים. תחפושת של… ושל… ו..זה לא נגמר.
מתי הפכנו להיות נשים ובנות שחוששות להראות מי אנחנו באמת? מה אנחנו חושבות? ויותר מכל, מה אנחנו מרגישות? הרי כולנו יודעותשעמוק בפנים כל אחת מאיתנו כמהה למקום בו נוכל להיות אנחנו באמת. בלי תחפושות. בלי מסיכות. בלי כיסויים. רק אנחנו. הכי פשוט. הכי נקי.
יש לי הצעה, השנה אנחנו לוקחות את התחפושת שישבה את המילה חפש מלשון לחפש וגם את המילה חופש ומחברות ביניהן. לחפש את החופש. אתהחופש מכל העניינים הכובלים והמגבילים את הנשמה להיות מי שהיא באמת. בחג התחפושות השנה אני בוחרת להסיר את התחפושת ולגלות את הנשמה. האמיתית. הפשוטה והטהורה. בליגינוני העולם הזה. אלא רק חיבור לאדון הכל. יום שכל כולו גילוי הקדושה. הסרת המסיכה.