שוב זריחה.

רשימות החיים

היי שותפות.
בפוסט גילוי אישי הקטן הזה אני רוצה להודות לכן על הפידבקים לדקלומים שכתבתי עד עכשיו. הם תרמו לי המון!

בדרך כלל כשיש לי השראה אני פשוט כותבת מהלב לכאן, בלי לנסח או להסתגנן לפני, ובלי טיוטות.
אבל קורה גם שיש לי דקלום כזה, (ברגעי רצון נדירים יש לציין) שאפילו מזדמזם לו בלחן חדש, ואני בוחרת לשמר אותו על הנייר, לעצמי. בלי לשתף אחרים.
בסדר שעשיתי בארון (באמת הגיע הזמן:) מצאתי אותו.
שיר שכתבתי בעונת בגרויות הקודמת, כשהיו לי הרבה מטלות ועומס לימודי, והרגשתי חנוקה מבפנים ומתוסכלת.
בשיר פשוט הבעתי את הפער בין המטרות שלי להישגים במציאות, משהו שבטח נוגע לכל אחת בכל תחום שהוא.
אז כשקראתי אותו שוב והבנתי כמה הוא רלוונטי עבורי גם לעכשיו, וכמה הוא רלוונטי לכל זמן, הרגשתי צורך לשתף אתכן כאן באתר. (כנראה שנכנסתן לי ממש ללב:)
מצטערת על ההקדמה הארוכה והמתישה.. רציתי לציין בשורה התחתונה שהשיר שונה מאוד ממה שכתבתי עד כה. החריזה והמבנה שונה, כי זה פשוט נועד להיות שיר ולא דקלום.
הנה הוא לפניכן

שוב שקיעה,
את לא מבינה איך כה מהר
זה בא

מסתכלת בתסכול
על המקרר יש רשימה
של מטלות,
של חלומות
שעוד לא התגשמו.

עצובה,
הייאוש נכנס ללב
תופס פינה

מרגישה חסרת יכולת
בעיקר לא מועילה
בלי שום הילה.

פזמון:
את רק צריכה לזכור
שאחרי כל שקיעה
ישנה זריחה

והאופטימיות תשוב
יש הזדמנות להתחלה
רק היאחזי באמונה

הכל יהיה בסדר
בעז"ה יש השגחה
ואלוקים נותן לך כל יום מחדש
את הבחירה

מאמין בך העוצמות
מעניק לך הכוחות
מתוך אהבה גדולה

נה נה נה נה נה…. (מקום לדמיון;)

ויום יבוא,
תגלי שהרשימה כבר הושלמה

וסיפוק גדול יבוא
ואיתו ההקלה
ותוכלי שוב לתלות,
רשימה חדשה.

מקווה שאהבתן
ציבי.