עצה? בבקשה.
24/7, כל היום.
חושבת על אותן בנות, בכל מקום.
את חיה איתן, אותן, אפילו שנפרדתן, מזמן..
וזה מפריע לך, מפריע להתחבר.
לבנות אחרות, מפריע במציאות האחרת, לחיות.
מה אפשר במצב כזה, לעשות?
האם נכון בהדרגה להתנתק?
אבל אולי חלילה הקשר ייפסק?!
האם נכון להמשיך להיות בקשר אדוק?
אבל זה כבר, פשוט חנוק!
האם להפחית?
אז לאיזו רמה,
ואיך אדע מתי אני מגזימה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
היי לך!
אשמח לשמוע יותר למה התכוונת.
פיזית התרחקנו,
מרחק גאוגרפי..
אבל..
אנחנו בקשר אדוק ממש,
ברמה שפשוט כבר פחות מוצאת את עצמי יוצרת חברויות חדשות, אחר הצהריים וזה זה פשוט הדבר האחרון שחסר! אבל, בכיתה, פעילויות חברתיות, ועוד..
האם נכון להזניח את כל זה לטובת שמירה על קשרים שכבר נוצרו, ואם לא, אז איך משלבים?
סורי על האורך?
שאלת.
לי היה חברות טובות לא בגילי. לא בכיתה שלי.
הייתי ממששש אוהבת אותם!! כל היום איתן.
יוצאת איתן, מדברת בטלפון, הליכות וכוווו…
עד שראיתי שאני פשוט חיה אותן ולא את הכיתה שלי. החברות שלי. החברה שלי, הרגילה..
ופשוט החלטתי ממש להוריד במינון איתן!
בהתחלה הן היו מאווווד חסרות לי והיה לי קשה בלעדיהן? אבל אחרי לא הרבה זמן בקושי כבר חשבתי עליהן והן לא בראש שלי וחייתי את החברות שבגילי, הרגילות..
היום אחרי זמן אני כבר בקושי חושבת עליהן..
לא שממש הפסקתי קשר. אבל בוא נגיד הפסקתי להיות תלותית בהן??
אני חושבת שזה עניין של גיל…
אבל אם זה באמת תלות תפסיקי לחשוב עליה תיפתחי יש עוד הרבה בנות סביבך אני יודעת שזה קשה אבל מנסיון זה גורם לך לשלווה ולשקט את רק תרוויחי!!!