סערה שכזו – 2

סוף סוף החורף מורגש. לא תמיד בצורה שהיינו רוצים, מי אוהבת סערות? ומה מסעיר אותך? שתפי אותנו.

מורה, אפשר להעיר את תשומת לבך?
טוב, אני כותבת את הקטע ממש מסערת רגשות!!!
מסעיר אותי כל הלחץ הזה של הלימודים. מבחנים. עבודות. משימות הגשה. תלקיטים.
ושוב- מבחנים. מבחנים. מבחנים. וחוזר על עצמו..
דבר שלא ניגמר.
3-4 בשבוע…
טסתי לרבי לחנוכה ב"ה! היה לי ממש טוב שם והפקתי מהנסיעה הזאת הרבה.
אבל מה שקרה זה שהפסדתי הרבה ימי לימודים= הרבה הרבה מבחנים!
ואני חוזרת לארץ וצריכה ללמוד ל5 מבחנים שהפסדתי!
ודיי. נמאס. זה קשההה!
(וגם עד שסופסוף אני זוכה לקבל אישור לטיסה לקח זמן…)
המורות לא מבינות אותך.
כל אחת רוצה שהכי תלמדי ותשקיעי אצלה!
כל אחת המקצוע שלה הכי חשוב!
ו…?
מה איתי?!
שכחתם שאני בנאדם שגם יש לו עוד דברים חשובים בחיים חוץ מללמוד כל יום כל היום למבחנים!
שכחתם שרק שלשום נחתתי ועדיין קשה לי להתרגל ללחץ של ה'להשלים'..?
למה המורות לא מבינות את זה אין לי מושג…
רוצות לנסות להסביר להן?
אני לבינתיים אמשיך ללמוד למבחן שיש לי מחר…:/

בוחרת נכון(?)
סערות?
ממש לא!
אוהבת את המוכר והטוב, לא אוהבת לשנות…
אבל לא תמיד (כלומר תמיד לא) אני זו שמחליטה מה יקרה,
וכשמגיעה סערה, אין לי מה לעשות חוץ מלעצום עיניים ולרוץ לתוך הגשם בידיעה שזה מה שה' רוצה ממני וזה מה שטוב בשבילי!
משתדלת לזכור לקחת איתי מטריה, משהו שיעזור לי לצלוח את הסערה בקלות
ובהצלחה…
ותאמינו או לא, הרבה פעמים אני מצליחה גם להנות מזה, למרות שאני, כבר אמרנו-
לא אוהבת סערות…
(בקשר לשאלה השניה יש לי יותר מדי תשובות אז החלטתי לא לענות…)