שליחות עם הזמן/13

ש(ל)יחה לפרשת מקץ
"בשביל להשפיע עליי להראות טוב",
"האנשים סביבי צריכים להרגיש בנוח וקרוב…"
לעתים בשליחות, הגבולות עלולים להיטשטש.
ואז העקרונות עשויים להינטש.
על כן ניקח מפרשתנו הוראה.
יש לשלב עבר והווה ללא יראה.
יוסף קורא לבניו "מנשה ואפרים".
מנשה – מלשון "כי נשני אלוקים
את כל עמלי ואת כל בית אבי"
כך אזכור תמיד ביתי ואת כאבי.
לעומת זאת אפרים מודה על מצב עכשווי
"כי הפרני אלוקים" – וכך ריפא את מכאובי.
אז מצד אחד, יש לזכור את השורשים,
את העקרונות, ההלכות והערכים
ויחד עם זאת להתמקד בשליחות
לא לשקוע בגעגוע ולדאוג להתקדמות.

 
(עפ"י ליקוטי שיחות טו, עמ' 432 ואילך)