או יותר נכון כאשר אני בבית!!! המריבות שלנו לא מסתימות במילים אלא בדרך כלל במכות, נכון שזה נשמע מגוחך ואי בוגר אבל אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני אובדת עצות ואין לי עם מי לדבר
ההורים שלי בעד אחותי ואם אני אומרת משהוא חס וחלילה נגדה ..
היא הילדה המושלמת שלהם וBABY של המשפחה מה לעשות????
תשמרי על הכבוד שלך! אל תתני לאחותך להרוס אותו. תראי לה ולכולם כמה שאת טובה. מוכשרת. מצליחה. תראי להורים את הצד שלך. מה שאת מרגישה. ולא בזמן כעס. כי זה לא יעזור. חכי להזדמנות שקטה שאחותך לא בסביבה ותסבירי להם מה הולך פה. וזה פוגע בך ומציק לך. אולי תכתבי להם מכתב מתחת לכרית?
וואי זה עצוב….. זה ממש קשה להרגיש שמעדיפים את אחותך אחרי כל מה שהיא עושה לך. האמת שאני לא ממש יודעת מה לעשות, אני במקרים כאלה בורחת לאנשהו (יותר בריחה לספר/מוזיקה/חדר נעול, לא דווקא בריחה מהבית) ולא מחייב שזאת דרך ההתמודדות הטובה עם זה. אבל יכול להיות, את מוזמנת לנסות. חוץ מזה אני יכולה לעודד אותך שהקשר עם אחיות משתפר עם הזמן. כשהאחות שמעלי הייתה בת 17 ואני 12 היינו רבות בלי סוף, גם מכות, והיום היא החברה הכי טובה שלי והכתובת הראשונה לכל דבר. אז אולי לא תגיעו לרמת קשר כזאת, אבל לרמת קשר נסבלת מגיעים באיזשהו גיל. בהצלחה נשמה:-*
יואוווו איזה אחות ק-ר-צ-י-ה הפיתרון הוא מאבק מוחות. תעבדי עם פסיכולוגיה על ההורים, תחזרי על הסיפור שלך שוב ושוב, תציגי את הסיטואציה מהנקודה שלך ראשונה ואת בטח יכולה להמשיך אותי. אם את לא יכולה להלחם בהם- תצטרפי אליהם
אני אותו הדבר בדיוק, לפעמים אנחנו החברות הכי טובות ולפעמים "שונאות" אחת את השנייה בזמן הזה אנחנו יורדות על השנייה וזה ממש לא נעים (ואם העצבים שלי זה מסוכן ממש!!) הזמנים האלו הם נוראים אבל בקרוב זה יעבור בעז"ה. מאחלת לכל עם ישראל "אחוות אחים"!!
7 תגובות
תשמרי על הכבוד שלך!
אל תתני לאחותך להרוס אותו.
תראי לה ולכולם כמה שאת טובה. מוכשרת. מצליחה.
תראי להורים את הצד שלך. מה שאת מרגישה.
ולא בזמן כעס. כי זה לא יעזור.
חכי להזדמנות שקטה שאחותך לא בסביבה ותסבירי להם מה הולך פה. וזה פוגע בך ומציק לך.
אולי תכתבי להם מכתב מתחת לכרית?
וואי זה עצוב….. זה ממש קשה להרגיש שמעדיפים את אחותך אחרי כל מה שהיא עושה לך.
האמת שאני לא ממש יודעת מה לעשות, אני במקרים כאלה בורחת לאנשהו (יותר בריחה לספר/מוזיקה/חדר נעול, לא דווקא בריחה מהבית) ולא מחייב שזאת דרך ההתמודדות הטובה עם זה. אבל יכול להיות, את מוזמנת לנסות.
חוץ מזה אני יכולה לעודד אותך שהקשר עם אחיות משתפר עם הזמן. כשהאחות שמעלי הייתה בת 17 ואני 12 היינו רבות בלי סוף, גם מכות, והיום היא החברה הכי טובה שלי והכתובת הראשונה לכל דבר. אז אולי לא תגיעו לרמת קשר כזאת, אבל לרמת קשר נסבלת מגיעים באיזשהו גיל.
בהצלחה נשמה:-*
יואוווו איזה אחות ק-ר-צ-י-ה הפיתרון הוא מאבק מוחות. תעבדי עם פסיכולוגיה על ההורים, תחזרי על הסיפור שלך שוב ושוב, תציגי את הסיטואציה מהנקודה שלך ראשונה ואת בטח יכולה להמשיך אותי. אם את לא יכולה להלחם בהם- תצטרפי אליהם
אני אותו הדבר בדיוק,
לפעמים אנחנו החברות הכי טובות ולפעמים "שונאות" אחת את השנייה
בזמן הזה אנחנו יורדות על השנייה וזה ממש לא נעים (ואם העצבים שלי זה מסוכן ממש!!) הזמנים האלו הם נוראים אבל בקרוב זה יעבור בעז"ה.
מאחלת לכל עם ישראל "אחוות אחים"!!
"(ואם העצבים שלי זה מסוכן ממש!!)"
ועם העצבים שלי.
אאוץץץ
תדעי לך שזה קורה במשפחות הכי טובות:-)
אולי תנסי פעם אחת כשהם מצדיקים את אחותך פשוט להגיד להם שזה פשוט לא פר!!
אוי!
לי זה קורה וכלום לא עוזר!
כמה שאני אנסה לא ינסו אף פעם לשמוע אותי. יגידו להפסיק עם ה״רגשי״ ולהיות בוגרת ושכמו תמיד גם היא צודקת..