אולי די כבר?
אז ככה… נשארתי לבד…
חני טסה
ומושקי טסה
ומלכי טסה
ורבקי טסה
ושרהלה טסה
ו…
חודש שלם!!
חודש שבו לא הפסקתי לחשוב ולהתגעגע לחברות שלי!
חודש שבו לא הפסקתי לראות תמונות בנשי חב"ד- תיעודים מ770!!!!
חודש שבו לא הפסקתי לשמוע את השיר של אחותשרי
חודש שבו לא הפסקתי לדמיין את עצמי שמה
חודש שבו ניסיתי כ"כ לחיות את 'תשרי' כאן-בארץ!
אבל… לא הצלחתי…
אני גם רוצה להיות שם!!
אוהה סופסוף החודש ההזוי הזה נגמר… חברות שלי חוזרות!! ממש ממש חיכיתי כבר לשמוע איך היה! תספרו הכל!!
וואווו אילו עוצמות!
כל היום מדברות על תשרי 770 תפילות טיקט רבי אשל דירות מדריכות התוועדויות שמחת בית השואבה מריבות על השורה הראשונה צפיפות איומה בשמחת תורה קוצר נשימה- – –
וכמובן שלא שוכחות "הפסדת!!!"
די!! באמת?!
זהו? חזרנו לשגרה? התגעגעתי!!
לא…
כנס חוזרות מטעם בית הספר, התוועדות חוזרות של אחות, בהפסקות כל התישראיות יושבות ביחד (ולא לשכוח את החברות שהן מצאו שמה.. [ולא רק מהכיתה/ שכבה!!]), מליון פוסטים באתר מהחוזרות..
מה שעד עכשיו כ"כ רציתי לשמוע, לקרוא, לחיות…
לא מסוגלת לשמוע יותר על תשרי…
למה אני נשארתי בארץ??
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
לא יודעת אם יעודד אבל אצלי כימעט כל המישפחה טסו לא הייתי בבית בכלל..
והבנתי שכניראה יש משו בישראל שזו השליחות שלי.
תחשבי עלזה.. את לא יודעת על איזה יהודי השפעת במשו קטן שעשית בחגים ורק בשביל זה היה שווה הכל.
מבינה את הכאב, אבל אף פעם לא נמאס לי לשמוע על מה שקורה אצל הרבי
טסת השנה?
גם אם כן וגם אם לא אני לא יודעת מה איתך אבל אני לא טסתי השנה ובאמת אני רוצה לשמוע ולדעת וכו' ואף פעם לא נימאס לי אבללללל ופה מגיע האבל הגדול! יש הבדל גדול מאודד אם את מספרת וחיה את זה לבין אם את מספרת את זה בחיות מזויפת כדי לגרות וגם יש את הבנות האלה שאומרות וואייי את לא מבינה איך הפסדתתת וכו' וזה מעצבן! נורא מעצבן! מה אתן חושבות שאני לא מבואסת מזה שלא טסתי?? אני יודעת שהפסדתי! אבל זה לא היה באשמתי! אני רציתי לטוס!! מה? הן חושבות שכייף לי לשמוע את זה שוב ושוב??? עד שהצלחתי 'לסגור את הפצע' שלי (שלא טסתי) הן פותחות לי אותו שוב! וזה מציק, מעצבן, מכאיב, -הכל!
ב ד י ו ק !
לאדעת למה, אבל ממש לא מזיז לי שלא הייתי בתשרי אצל הרבי, ושהכיתה שלי כן הייתה, אבל מבינה אותך!!?
זה בטח מה זה מבאס……
מנחמת אותך שגם אני לא הייתי בתשרי אצל הרבי…..
זה יעבור לך וגם להן.
וואווו!
כמה שאני מבינה אותך!!
למה נשארתי בארץ???
ולמה אני אשאר גם הלאה? לתקופה הקרובה?!
ואחר כך לשמוע את כל הסיפורים…
אוף! זה כל כך מתסכל.
אבל אני יודעת שאם לא הצלחתי לטוס, זה כנראה כי לרבי יש תוכניות אחרות בשבילי! ואני מאמינה בו! שיש לו את התוכניות הטובות ביותר בשבילי.
אז נכון, אני בארץ, אבל כנראה שזה טוב לי. ואני שמחה עם זה!
הי צדיקה, ( לא יכולה להגיד לך מבינה אותך כי אני זכיתי לטוס) אבל באיזשהו מקום אני קצת מבינה אותך.
לי זה קרה בכיון ההפוך שחזרנו מלא חברות באורות והיה לי חברה אחת שנישארה בארץ וסיפרנו לה כולנו חויות והכי חשבנו שהיא מתלהבת מלשמוע סיפורים וחויות ובאמת היא התלהבה אבל היה שלב שזה היה עובר דיבורים על תשרי ויצא מצב שאנחנו הינו באורות שלנו והיא היתה בצד ובאמת שלא שמנו לב!! אז אומרת לך אתזה בשביל שלא תתעצבני על חברות שלך כי אנחנו באמת לא שמות לב לזה..
אנחנו עדין באורות של תשרי?
(אבל זה עובר אחרי כמה זמן אז אלדאגי?)
וואו.
מפריע לי משהו עיקרי פה
אולי זו לא הכוונה שלך אבל עדיין ממש מציק לי.
לא טסים לרבי בשביל החוויה- ממש לא!
טסים לרבי כדי להיות. שם. אצלו.
אז נכון שזה נחמד כל האורות והגילויים והחברות וכו' וכו'
אבל זה דבר טפל לנסיעה!!
הרבה פעמים קורה שנוסעים לרבי ופשוט לא מרגישים כלום! לא התלהבות לא התרוממות לא חיות.. או שמרגישים אבל לא במידה שהיינו מצפות. אז זה לא שווה הנסיעה?? כן, זה שווה ועוד איך! כי עצם זה להיות ב-ד' אמות של הרבי זה דבר אדיר וזוהי ההתקשרות האמיתית!!
אז כן, מבאס שלא חוית את האורות והצפיפות והחברות וכו' אבל תכלס זה מהנפש הבהמית.. נשארת בארץ? כאן היתה השליחות שלך ואם אכן עשית פה שליחות אז הרבי היה איתך לא פחות.
צריך להפריד בין החוויה לבין המהות .
בהצלחות וחזרה לשגרה קלה 😉