לא. אין לי בית חב"ד
כל יהודי שליח
את המשפט הזה כבר הכרתי מהגן
תמיד כששמעתי על שליחות
הרגשתי פחותה
פחות שווה
למה?
ככה, אני לא כזאת
אין לי סיפורי מופת לספר
אין לי את הסעודות רבות המשתתפים מדי שבת
אין לי חלוקת משלוחי מנות וסופגניות לאלפי אנשים
אין לי, אין לי ואין לי
נכנסתי לדכדוך
למה?
למה אני לא נבחרתי לשליחה?
למה אני גרה במקום שכולם חרדים ואפילו חב"דניקים??
אבל פתאום הבנתי
שהשליחות שלי היא איפה שאני גרה
בכיתה שלי
בבית שלי
להשפיע על חברות
להשפיע על האחים בבית
כשהרבי אמר צאו לשליחות- התכוון לצאת מההגבלות הפרטיות שלנו
ואני, כשאני משפיעה על חברה בהנהגה טובה- מרגישה שהפעם עשיתי שליחות.
-מכוון לכל הבנות שמקנאות לפעמים בשליחות ורוצות להרגיש מה זה שליחות 😉 😉
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
22 תגובות
כל כך נכון!!
יהודי הוא שליח בכל מקום וצריך לזכור את זה ולהתנהג בהתאם☺️
צודקת לחלוטין!!!
וכל כך חשוב להזכיר את זה!
יישר כח!
את מדהימה! ואת צודקת בכל מילה..
ותאמיני לי שלהיות שליחה זה לא כזה חלום מהאגדות יש הרבה וויתורים ולפעמים זה ממש מעצבן… אז שכל אחת תשמח בחלקה;)..
הי, חמודהלה, לא להוציא לעז על חיי שליחות.
אין חיים יותר טובים מזה!!!! ונסיונות יש בכל מקום 🙂
אבל כשהם מגיעים מתוך הזכות של להיות שליחה – הם מתגמדים עד כדי העלמות!
אז כן – ממליצה לכל אחת לשאוף לזה!
וכל עוד זה לא תלוי בך, אז תהיי שליחה במקום בו את נמצאת ובו ה' שם אותך 🙂
ברור! גמני גאה להיות שליחה:) אבל לא צריך לקנא.. לכל אחת יש את התפקיד שלה ולהיות שליחה זה לוותר על הרבה מאוד דברים..
אני גם בשליחות אבל הלוואי שהייתי מדברת על השליחות כמוכם… ההרגשה שלי על השליחות לא מתרגשת ממילים…
וואי את אלופה שהגעת למסקנה הזאת הזאת!!!!! את תראי שהרבה יותר טוב לך ככה!! בהצחלה ענקית בשליחות!!
??
אויש, מדהימונת אחת!
מקסימה שכתבת על זה פוסט!
זה בהחלט מסקנה חשובה ונכונה..
אהבתי מאוד!
וואי, אני מתחננת אלייך שלא תכעסי על מה שאני אומרת עכשיו.
התובנות שלך נכונות ואת מדהימה,
אבל עצם זה שאת מקנאה בשליחות מסביר עד כמה את לא מבינה מה זה אומר שליחות.
אני שליחה, שמקריבה מעצמי יום יום דברים שאת אפילו לא תאמיני עליהם. הסביבה כבר התרגלה לזה כמובן מאליו ולפעמים גם יש לה תלונות כלפיי.
אני מבינה שנבחרתי, אבל לא כמחמאה או כתר של זוהר על ראשי.
זו נטו אחריות ומשימה חשובה ביותר.
לפעמים לבנות מנצנץ להיות ראש ממשלה- תפקיד כזה מפורסם, כולם מעריכים אותו ורוצים איתו סלפי, כשבפועל שוכחים שראש ממשלה מקדיש את כל חייו לניהול מדינה, לא מצליח לבלות עם המשפחה, ובעצם מפסיד את הרגעים היפים והפשוטים בחיים שלנו.
כן, כשאני מדברת איתך על שליחות זה יכול להכליל גם את הבנות שגרות ביישובים לא חרדים אבל חיות את החברה החבדית בתיכון, אבל אני מתכוונת לשליחות האמיתיות שדווקא הן מקבלות בדרך כלל שם של מסכנות. הבנות מחול. שחיות מחות לבית ואין לכן מושג איזה מחיר כבד זה. כמה הלב קרוע מגעגועים.
אז תחשבי שוב במה את מקנאה. האם את באמת כל כל רוצה עכשיו לעשות את עבידת השליחות? או שסתם בא לך איזה תואר שבינינו- כל התהילה עבורו לא מצדיקה את המסירות.
פשוט תחשבי.
מסכימה עם כל מילה!!
וואי צודקת!
אהבתיי..
חבל כל כך שאתן מורידות לבנות את הערך והקנאה בשליחות!
אני בהחלט חושבת שיש מה לקנא בנו!
על כך נאמר: "קנאת סופרים תרבה חכמה".
נכון יש וויתורים והכל… אתן חושבות אבל שבחיים רגילים אין וויתורים ונסיונות?
למה להגיד לא לקנא??
בתור שליחה אני אומרת, כן! יש הרבה מה לקנא בנו!
ולא מתוך גאווה חלילה, אני לא יודעת במה זכיתי שהרבי בחר בי, אבל תכל'ס נבחרתי וזה בהחלט סיבה לקנא בי 🙂
במחילה 🙂
חייבסית (אגב יש אחת שקוראים לה חיה בסרט, ממש דומה) כתבת ממש יפה, צודקת!
ומקריבה, וואו וואו את לא מבינה כמה אני מזדהה, יש לי המון מה להוסיף לזה, וכתבת אותי, מ ז ד ה ה
נכון, זה ממש דומה, ואפילו הערתי (בחיוך:)) לחייבסית על זה פעם… 😉
להיות שליחה זה זכות. הרבי היה יכול להפוך את העולם גם בלעדיינו. הוא פשוט אןהב אותנו ורוצה שתהיה לנו הזכות להשתתף בעבודה שלו. קשה לך? הגיוני! אבל אם תזכרי את הזכות שיש לך תרגישי שהקושי מתגמד לידה. הרעבע רוצה שהשלוחים יעשו את תפקידם בשמחה.
וואו!!
את פשוט מדהימההה
באמת! אינעלייך..
מאוד אהבתיי איך שכתבת:) 🙂
וכתבת מהמם!!
כייף לעין לקרוא!
אהבתי איך שכתבת 🙂
וזה כל כך נכון!!!
בהצלחה בשליחות שלך!
וואו! תובנה כלכך נכונה וכלכך קשה להפנמה… כן, כל אחת מאיתנו שליחה! וצריכה להוכיח את עצמה ולהוות דוגמא! עול רציני… אבל שווה את זה!
חייבסית אשרייך שהגעת להבנה הזאת!!
אבל אם תרשי לי לספר את הצד השני של המטבע
אני שליחה
(אומנם בארץ אבל במקום שמבחינה יהודית יכול להתחרות עם המצב הרוחני במנהטן…)
ולצערי הרב אני לא ניהנת בשליחות…
אני יכולה לומר בפרוש שקשה לי!!!
אפילו מאדדדדדדד קשה לי!!
קשה לי המרחק מהחברה, מהמשפחה, מהלימודים, ובעצם מהמרחק בכללי
קשה לי שהפכו את המשפחה שלי לנכס ציבורי ואפילו בסעודות שבת אין לה פרטיות
קשה לי שאני יודעת שכשאני הולכת ברחוב כולם מסתכלים עליי ובוחנים בי את כל המגזר השומר תורה ומצוות
וקשה לה עוד מלאאא דברים שבת מהצד בכלל לא יכולה להבין
אני יודעת שאם היה לי אפשרות לעבור דירה למקום עם רמה רוחנית יותר גבוהה ועם חברות ולימודים במרחק סביר מהבית הייתי קופצת על המציאה
אז נכון שמדברים המון על השלוחים הגיבורים שמקרבים הכל וכו'… אבל אני מוותרת על הכבוד הזה…
וגם יש המון תכנים מהרבי על הזכות של היציאה לשליחות אבל את הרגש שלי זה לא מעניין….
אולי זה אשמתי שאני לא נהנת אבל אין לי כ"כ מה לעשות בנידון…
(סליחה שאני חופרת לא בטוח בהקשר והפוסט שלך היה מהמם וכתוב בטוב טעם אבל אני רק רציתי לשפוך וכאן מצאתי את המקום 🙂 )
דבי יקרה וחמודה,
למה את חושבת שבקהילה ברמה רוחנית גבוהה יותר החיים יותר קלים?
כל אחד מאיתנו נתקל בנסיונות וכל אחד נתקל בנסיונות שמתאימים לכוחות שלו.
אם היית גרה בארץ, היית נתקלת בנסינות אחרים, וגם אז, כמו עכשו, היה זה בבחירתך לבחור על איזה חצי כוס להסתכל…
מאחלת לך שהגישה שלך והמבט שלך על השליחות תשתנה!
בהצלחה!!!
לכן, יש מה לקנאות בך, מתוקה קשה לך ויצאת מאזור הנוחות- בשביל הרבי, את מקרבה הקרבה יומיומית בשביל להביא משיח. יש לרבי ממך הרבה נח"ר