שמתי לב שאני מדברת מאוד לא יפה למורות.. אני מתחצפת אליהן ואז אחרי רגע קולטת את עצמי.. מה עושים?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
תקשיבי!!! אני מבינה אותך מאודדד גמאני הייתי כזאתי אפילו יותר גרועעע.. אז ככה: דבר ראשון- לפניי שאת אומרת כל דבר.. כל דבר שיוצא מהפה שלך תבדקי מה הולך להיות ההשלכות שלו.. במיוחד אצל מורות..
דבר שני- תבדקי אם יהיה לך שווה להגיד אתזה.. מה ייצא לך מזה??!!
דבר שלישי- ברוך ה שאת מודעת לעצמך!!!
כל הכבוד שאת מודעת לעצמך זה כבר שלב אדיר!!!!
אומרים אם אתה רוצה להגיד משהו שהוא ספק לשון הרע-תחמיר ואל תגיד.
ספק לשון הרע-לחומרא.
כלומר אם את לא בטוחה שזה יעזור ויתרום אל תגידי.
ומכיוון שעדיין קצת קשה לך לשלוט הייתי אומרת פשוט לנסות לשתוק כמה זמן עשר שניות ואז לדבר אולי הכעס ירגע
ותנסי בהדרגה להגדיל את הטווח 5 דקות עשר דקות רבע שעה
אם הצלחת תני לעצמך איזה צ'ופר שתחליטי מהו.
בהצלחה תספרי איך היה.
או תגידי את ההחלטה שלך לחברה שאת סומכת עליה ותבקשי ממנה משוב אחרי השיעור אם היא חושבת שהצלחת.
ומומלץ גם ללמוד הלכות שמירת הלשון זה ממש יעזור לך להבחין.
מסכימה עם 'לא ממש משנה!! העיקר המסר..'
זה ממש נכון!!
גם לי פעם היה את הקטע הזה. ואז שמעתי סיפור שהרבי (אחרי המון שנים שסיים את החיידר) באמצע התוועדות נעמד לכבוד המלמד שלו וכיבד אותו מאוד.
בשבילי זה הספיק..:)
קודם כל, קבלי את הזדהותי העמוקה.
חוצפה זה לא תמיד דבר שנשלט… (לדעתי האישית;) )
דבר שני, לפעמים עם הגיל זה עובר.. בעיקר כשאת מבינה מה המחירים שאת משלמת על החוצפה הזו.
זה יכול להיות מחיר חברתי (נגיד חברות שמזלזלות בך בגלל זה).
זה יכול להיות מחיר של נקודות בציוני הגשה…
זה יכול להיות מחיר מוסרי. את כלפי עצמך מרגישה רע עם זה.
המודעות למחירים עוזרת לחזק את השליטה העצמית.
(אגב, גם מודעות לרוחים שיש לך מהחוצפה עוזרת… אולי את דווקא מרויחה חברתית מזה שאת מתחצפת?.. אולי זה נותן לך איזה עמדה של כח ואת נהנית לראות את המורה מפחדת ממך?..)
בקיצור, נסיון שהקב"ה נתן לך:)
מאחלת לך בו הרבה הרבה הצלחה!!!
(ורק שתדעי שחוצפה זו גם תכונה חיובית כשהיא במינון ובהקשר הנכון. תחשבי על זה:) זו לא תכונה רעה).
אני הייתי ככה, ועברתי תהליך קצת ארוך, בו הבנתי שמורות הן בני אדם. לבני אדם מדברים בכבוד, לפחות עד לרגע שהם צועקים עלי בלי סיבה. לא הפיתרון המושלם, אבל ככה טוב לי.
מזדהה לגמרי! זה קרה לי מלא היום ב"ה פחות…. אני חושבת שפשוט ראיתי כבר מה יוצא לי מי זה שהתחצפתי אליהם וגם שמתי לב שמה שהניע אותי בדרך כלל זה או להחזיר למורות או אפילו להיות "זורמת" מבחינת החברות ובסוף תמיד אני הפסדתי… עם תנסי יותר ויותר "לדחוף" את המחשבה הזאת לראש זה יצליח לך
בהצלחה!!!