איך להתרומם מנפילה
יש ימים שאני קמה בזמן
מתפללת בכוונה
מספיקה גם ללמוד
תוך כדי טעימה
להאיר את הנשמה
עם חסידות מתוקה
לומדת חומש
אומרת תהילים
ויום יום
וספר המצוות
עוזרת לכולם
מכבדת את ההורים
ויושבת בסבלנות עם האחים
ויש ימים…
עדיף לא לדבר.
קמה מאוחר
מסתובבת ללא מטרה
גולשת בלי תכלית
מבזבזת את זמני
לא מכירה את עצמי
עוברת את חצות היום
והתפילה נשכחת בקרן זווית
גם בקושי זוכרת לאכול
ומי מדבר בכלל על השיעורים היומיים
רגע לפני שקיעה
נזכרת במנחה (במקרה הטוב)
וכועסת על מי שנמצא לידי קרוב
צונחת למיטה אפילו בלי קריאת שמע
ניסיתי להגיד
אבל נרדמתי מתוך ייאוש
על היום שחלף, נשרף, ולא ישוב.
על הדקות והשניות שבזבזתי לחינם.
איי…… עצוב. כואב.
קורה שיש ימים כאלה.
קורה שיש נפילות.
מה שקריטי ברגעים האלה זה לא להישבר!
ולא להזדהות עם הנפילה ולחשוב ש"זה אני".
כי זאת ממש עצת היצר!
הוא רוצה שאהיה בעצבות
כי זה יגרום לי לקיים עוד "מלא" מצוות..
רק להזכיר לעצמי את הימים הטובים
ולהאמין שהם יחזרו.
הכי חשוב ברגע שתפסתי שאני מבזבזת את הזמן –
לקום ולעשות משהו.
עשיה.
לנסות להידבק בקדושה כמה שאפשר.
לפתוח ספר מרומם, פתגם מחזק
למצוא כל הזדמנות להאיר לאחרים.
כן, דווקא כשקשה לי
למצוא מישהו שאפשר לשמח
זה יאיר גם אותי.
הנה היום כשהיה לי יום כזה
כתבתי את הפוסט הזה
כדי לשמח אחרות
וזה שימח גם אותי.
גם עוזר לשמע איזה ניגון.
ולכתוב תודה על מה שיש לי.
החיים ממשיכים.
יש לי נפש אלוקית!
נכון שהיום היא קצת רדומה
אבל זה לא ימשך לנצח.
היא עוד תתעורר.
"מארגן וועט זיין אנדערש"
מחר יהיה אחרת לגמרי!
פעם ישבתי באוטובוס
וללא רצוני שמעתי שיחה שמתנהלת מאחורי
בחור אחד עודד את חברו:
אתה יודע, אם קשה לך סימן שאתה חי.
ראית פעם קוצב לב?
כשהאדם חי הגלים עולים ויורדים ללא הפסקה
אם הקו ישר לא עלינו – האדם מת.
מי שחי יש לו עליות וירידות.
מי שחי יש לו עליות וירידות!
אז אם החיים שלי נראים ככה..
//////
סימן שאני חיה. ב"ה.
כבר משהו להודות עליו.
תודה שיש לי חיים
תודה שיש לי בריאות
תודה שיש לי בית
תודה שיש לי מיטה
תודה שיש לי משפחה
תודה שיש לי אוכל
מה אתן צוחקות?
זה נראה לכן מובן מאליו???
למה מברכים כל בוקר את ברכות השחר כל יום מחדש?
כדי לעורר את המודעות!
להבין ששום דבר לא מובן מאליו!!!
כי כשמשהו קורה כל יום אותו דבר אנחנו כבר לא שמים לב!
לכן ה' אומר לנו
תדעו לכן שגם על מה שיש לכן כל יום וזה רגיל
צריך להודות
לא רק על מה שקורה מידי פעם.
אה ו..
תודה שקראתן.
את עצמי כבר חיזקתי. מקווה שגם אתכן.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
אלופה!!!
אהבתי את המשל על הקצב לב.
האמת היא שזה מתאים לי בול!
כן גם אני ממש זה כזה נכון
וואי את כותבת טובב!!!
כל מילה נכונה, אהבתי מאוד!!
יווווו
יצאתי לך ממש יפה. קצת ארוך אבל בסוף גמרתי.. תמשיכי לכתוב.
ממש אהבתי!!!
אשריך:) חיזקת אותי
זה פשוט לקוח מהמציאות!!
כתבת מהממם ותמשיכי!
וואו!!!!!!!!! באמתתת שכל מה שאני יגיד לא יבטא את מה שאני רוצה להגיד!!!!
את מדהימה כל כך!!! ואת אלופה שאת ככה חושבת!!! כן, קשה לי גם! ומעכשיו כבר לא!!!!!
אוהבת אותך!!!! וחיזקת אותי כל כך?❤️❤️❤️
אה, ושלא נדבר על הכתיבה מהממת שלך!!!!!!!!!
וואו.
שווה כל מילה!
פשוט מיוחד!!!
אני כזה אוהבת את המשל הזה, של המוניטור…
כתבת. מדהיים!
כתבת פה משהו חשוב מאוד!!
קשה ליישום- אבל שווה בהחלט
ולאן נעלמת עד עכשיו? תחזרי לכתוב יותר:*
וואווואוו תקישבי בתחברתי לפוסט קראתי מהתחלה ועד הסוף מהמם כל כך נכוןן
שלוואן, צבעים, עלה ירוק, וכל אחת כאן!
התגובות שלכן ממש נפלאות!
אתם כאלה מתוקות!
הלוואי שתמיד אני אחשוב ככה…. אני לא תמיד מצליחה לחשוב ככה… זה מלחמה! מלחמה קשה!
לפעמים יש רגעים של הארות שפתאום נופלות לי.
אבל אם הייתם יודעות איך אני ביומיום לא הייתן מקנאות…
להעריך את עצמי זה הכי קשה….
ולא משנה כמה דברים טובים אני עושה. היצר הרע מקטין לי אותם לכלום.
אני באמת כתבתי פה בגילוי לב. ואו.
אמאלה מדהימה את!! את לא מבינה כמה הזדהתי וכמה המילים נגעו לליבי! איזו כתיבה מהממת!!
תודה שלא הרגשתי בודדה במערכה
ותודה שהארת אותנו
נשמות טהורות ?
מאד יפה כתבת..
עוד משהו שהייתי מוסיפה: לפעמים מה שעוזר זה פשוט מקלחת, להתלבש ולהסתרק יפה. זה ממש משנה את ההרגשה. ואז לחפש למי אפשר לעזור.