לפני החגים/5

הילי

באוירה של סוכות

מכירות את המושג "אחרי החגים"?
אני מניחה שכן.
דיאטה אחרי החגים זה משהו אחד. אבל מה עם הביטוי "לפני החגים"? לא חושבת שאתן מכירות.
טוב, נו כי המצאתי אותו עכשיו.
אולי ספירת קלוריות ואימון גופני אפשר לדחות לאחרי החגים, אבל קצת תוכן לנשמה על משמעות החג? אי אפשר לדחות. וכל המרבה הרי זה משובח.
לכן אני מבקשת (ואפילו דורשת) שכל מי שיש לה איזה ווארט או שיחה שהיא למדה, לא תשמור את זה לעצמה, אלא תרד למטה ותכתוב בתגובות ותעשיר את החסידישקייט שלנו קצת! ?
בואו נתחיל!

תעצמו עיניים ותדמיינו שאתן מחפשות בגד שבת.
מסתובבות בין חנויות, מודדות, משוות מחירים, ובסוף מוצאות על קולב את ה-שמלה ה-מושלמת!!
שמלה כזאת שנראית עליך מהמם, יושבת טוב, דוגמה שרצית הרבה זמן, גזרה שמחמיאה והכל במחיר שפוי.
את קונה אותה בשמחה ובטוב לבב ובהזדמנות הראשונה את לובשת אותה בשיא השטורעם.
את הולכת ברחוב ו.. פתאום את רואה עוד מישהי עם השמלה הזאת…
ממשיכה עוד כמה רחובות ורואה עד אישה לבושה בכזאת שמלה!
הולכת עוד ועוד ופוגשת את חברה שלך לובשת.. את אותה שמלה.
מה את מרגישה? לא תחושות חיוביות שמחממות את הלב מסתמא.
עכשיו דמיינו את אותה סיטואציה שאת הולכת ברחוב, אבל במקום שמלה זהה, את רואה מישהי עם אותם הפנים כמו שלך.
כן כן, אותן הגבות, השיער, גוון עור, שיניים.
בואו נחסוך בתיאורים לגבי ההרגשה.
כבר אמרו חכמינו: "כשם שפרצופיהם אינם שווים, כך דעותיהם אינן שוות".
כמו שאנחנו שמחות על כך שאנחנו לא קמות בבוקר ורואות שהפנים שלי, של השכנה ושל המורה נראות בדיוק אותו דבר, ככה בדיוק אנחנו צריכות לשמוח שלא כולם חושבים כמוני.
נשמע בהתחלה מוזר ואפילו לא נכון. איך לשמוח כשיש חילוקי דעות?

בראש השנה ויום כיפור, הקדושה וההרגשה העילאית הביאו אותנו למצב של אחדות מתוך רוממות. על ראש השנה נאמר "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם ראשיכם שבטיכם.. מחוטב עציך עד שואב מימיך" כולם ביחד מתעלים לקראת יום הדין.
ביום כיפור לפני כל נדרי הש"ץ מסלסל בקול רם ש"אנו מתירים להתפלל עם העבריינים" וכולם יחד פותחים בתפילה.
אחדות כזאת שבאה מהתרוממות היא דבר נפלא. כולם טפח אחד מעל הקרקע. כשארון הקודש פתוח והחזן נמצא בין שני ספרי תורה, לאף אדם לא אכפת מהמזגן של השכן שמטפטף הישר למרפסת שלו.
כששרים כולם יחד אבינו מלכינו ומאזינים לקול תקיעת השופר, שום אישה לא חושבת על גיסתה המעצבנת שנותנת לה כל הזמן עצות איך לחנך את הילדים.
כולם באטמוספרה אחרת.
לעומת זאת בסוכות,
החג הזה עם הסכך בחוץ שמביא ג׳וקים קטנים,
החג הזה שאוכלים עם שולחן מתקפל רעוע,
החג הזה שכל המשפחה יושבת בו, מגדול ועד קטן,
החג הזה שלא צמים בו, לא לובשים קיטל ולא תוקעים בשופר.
בחג הזה מנענעים את ארבעת המינים.
אני לא גננת ואתן לא ילדות בגן, ואני בטוחה שאתן יודעות שארבעת המינים מכוונים כנגד קשת מגוונת באוכלוסיה שלנו.
ומה עושים איתם?
לוקחים אתרוג, לולב, הדס וערבה ומנענעים ביחד.
הצדיק מתאחד עם היהודי הפשוט, היהודי שנשבה והם מאוחדים.
אין טשטוש וטיוח של הבדלים בגישות. לא עושים פוטושופ לסגנונות השונים. מציגים אותם כמו שהם, עם הבדלים וחוסר דמיון.
זאת הדרגה הנעלית ביותר של האחדות. כאשר היא לא תלויה באחידות.
להיות כולם בעלי אותו רקע, אורח חיים ודעות ולהישאר מאוחדים, זה מקסים, אבל לא חכמה גדולה.
אבל כשכל אחד חושב, עושה ונראה שונה, אבל עדיין כולם יחד באחדות- זאת בגרות. זאת חכמה ועבודה אמיתית.
איך?
בסיום תפילת עמידה אנחנו אומרות "עושה שלום במרומיו". לא הגעתי למרומי השמים, אבל נאמר שמיכאל הוא שר המים וגבריאל הוא שר האש והקב"ה משכין שלום ביניהם.
"הוא יעשה שלום עלינו" גם אנחנו רוצים להיות בשלום כשיש הפכים מוחלטים.
ואיך עושים זאת? לפני שאנחנו ממלמלות את המילים הנ"ל, אנחנו פוסעות 3 צעדים אחורה. נותנות לאגו לברוח, פותחות את הראש, נותנות להכלה להציף אותנו.
כשחושבים למען המערכת כולה ולא למען האינטרס האישי, יהיה שלום גם במצב של ניגוד גמור.
איך אפשר לדבר על אחדות ושלום בלי להזכיר את ה-עניין של שמחת תורה?
התורה, שהיא חכמתו האין סופית של הקב"ה, התלבשה בתוך ספר התורה, הקדוש שעד עצם היום הזה אנשים ממשיכים להוציא רעיונות מהתורה, לא מפסיקים ללמוד ממנה ולקבל ממנה בכל רבדי החיים.
לכאורה סיום קריאת ספר התורה הייתה צריכה להיות מלווה בדרשה תורנית מפולפלת שמראה על חכמתו האדירה של הקב"ה.
אבל לא.
סוגרים את ספר התורה, שמים עליו כתר מפואר ומתחילים לרקוד איתו כשהוא סגור. שמים את החכמה בצד, ונותנים מקום ביטוי לקדושה.
גם בקדושה, בדומה לאחדות, אין צורך בשכל חריף ושנון. צריך ביטול. פחות אגו, שלוש צעדים אחורה, ולפתוח את הלב.
וכשיש שלום בינינו לבין הקב"ה, בינינו לבין הסביבה, והשמחה תהיה לנו על הפנים:
למה שתהיה לקב"ה סיבה להשאיר אותנו בגלות?!

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
חיים את הזמן /אמור
icon_68
בפרשה שלנו מופיעה מצוות ספירת העומר. כאשר משה רבינו הודיע לבנ"י על מתן ת...
בור של בדידות
בדידות זו תהום רחבה יש מקום לשחות שם בבריכת כאב קרה, פרטית ולמה זה מותר בכלל ...
2 ציפורים במכה אחת🐤🐤
נרות שבת
טוב אז הפסקתי לעשות סיפורים רנדומאלים ללא שם אני אכתוב כותרת כי אין לי כח לחש...
מיומנה של ג'ינג'ית 25#
פרח
ישבתי בכסאי 🪑 כשריח נהדר עלה באפי 👃🏻 עקבתי מוקסמת אחר הריח 🤤 ומה ראיתי בתנור?...
אבא אני רק שלך
19
אבא למה אתה צריך אותי בעולם? תראה כמה עבירות אני עושה, איך יכול להיות שאתה או...
שיר לנשמה שלי
נורה
נשמה יקרה שלי, סליחה אני אומרת.. לפני שהגעת אליי את היית אחרת, יותר טהורה, יו...
מותר לי. אולי תביני?
8
מותר לי. מותר לי לא להגדיל ראש. מותר לי פעם אחת לקום ב10.30, להתפלל בנחת, להת...
כסף, כסף, כסף
72
פעם חשבתי שהמשפט: כסף לא פותר בעיות הוא משפט לא נכון. נולדתי למשפחה עם הרבה כ...
פוסטים חדשים
חיים את הזמן /אמור
בפרשה שלנו מופיעה מצוות ספירת העומר. כאשר משה רבינו הודיע לבנ"י על מתן ת...

דרשנית בהתהוות

בור של בדידות
בדידות זו תהום רחבה יש מקום לשחות שם בבריכת כאב קרה, פרטית ולמה זה מותר בכלל ...

עופר האיילים

2 ציפורים במכה אחת🐤🐤
טוב אז הפסקתי לעשות סיפורים רנדומאלים ללא שם אני אכתוב כותרת כי אין לי כח לחש...

כחולת עיניים

מיומנה של ג'ינג'ית 25#
ישבתי בכסאי 🪑 כשריח נהדר עלה באפי 👃🏻 עקבתי מוקסמת אחר הריח 🤤 ומה ראיתי בתנור?...

מושקי הג'ינג'ית 🤪

אבא אני רק שלך
אבא למה אתה צריך אותי בעולם? תראה כמה עבירות אני עושה, איך יכול להיות שאתה או...

דומיה נפשי

אל תתנו לי עצות
אני אוהבת לטעות לבדי ללא עזרה 😂(אמרה המתנשאת)

שירבוטית

אוףףףףף
קשה לי בלי לשמוע שירייייייייייייייייייייייייייייים

קישורית

תודה לך חברה לשעבר
האנשים הבלתי נשכחים בחיי הם אלה שאהבו אותי כשלא אהבתי את עצמי

ירח שלם

6 תגובות

  1. אני תמיד מאבדת את המילים אחרי פוסט שלך.
    זה מדהים!! לא רגיל בכלל
    הרמה שלך גבוהה מעל הממצוע. התכוונתי לכתוב שבכתיבה, אבל עכשיו אני רואה שאת בגללי גבוהה מהממוצע בהרבה- בכתיבה, בידע, בבגרות, בחכמה.
    תמשיכי, הילי. מחכה לעוד!!

  2. וורט קצר שהוא חלק משיחה מדהימה שלמדתי
    עינינו של סוכות זה אחדות. מאיזה כיוון שלא תסתכלו יש אחדות.
    4 מינים מאוחדים יחד וכל אחד לחוד( בכל אחד מהד' מינים יש איזשהו אופן של אחדות.. אתרוג שגדל כל השנה ומוזן מכל העונות. לולב שפונה לשדרה אחת. הדס- מאחד יוצא שלש. וערבה- גודלת בקבוצות *ערבי* נחל).
    עוד עניין של אחדות – סוכה, שמסוככת עלינו באחדות.
    עניין האחדות גם מוזכר בשם החג- חג האסיף – לאסוף ולאגד וכו.. אפשר להרחיב בזה המון אבל נתייחס לנקודה…

    מעבר לכך וזה החידוש הגדול, שחג הסוכות, חג האסיף, הוא בעצם טעימה שלנו מהגאולה העתידה. בה בעצם יהיו את כל האלמנטים של סוכות אך כמובן לא באופן שאנו חוגגים עכשיו. האסיף יהיה רוחני( לא ציינתי את העניין של האסיף אבל השמחה של סוכות בעבר הייתה בעיקבות איסוף התבואה. . ) . הסוכה תיהיה כידוע מעורו של ליוויתן והאלוקות שאנחנו סופגים בזמן ניענוע הד' מינים תיהיה בגלוי. בקיצור גאולה!!
    ומה שאנחנו חווים כיום בחג הסוכות הוא מעין טעימה, על קצה המזלג, באופן של 'מסוכך' מהעתיד לבוא!!
    שנזכה להרגיש את זה בגילוי ובעז"ה עוד השנה נשב בסוכת עורו של ליוויתן!!

    1. מהמם, תודה רבה:)
      ותודה לכל הבנות על התגובות:)
      אני אשמח אם מישהי למדה משהו בקשר לתשרי שתבוא לסכם לנו בקצרה

  3. כל פעם אני יותר ויותר מתפעלת ממך
    הילי את מטורפת!!! הפוסטים שלך מאד בנויים, לפי סדר מסוים ומעניין ממש!!
    אהבתי ברמות, פוסט מעורר מחשבה:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *