ראש השנה
אני מחזיקה את המחזור ביד, הוא יפה עם כריכה מעור בצבע האהוב עלי,
במחשבה שנייה אני מחזירה אותו לארון ומוציאה אחד פשוט כזה שפחות נורא אם ייקרע, היום התור שלי לשמור על דובי..
הבית ריק, כולם בבית כנסת חוגגים את החג כמו שצריך, אני לבושה בחלוק חמושה בקרוקס ומקווה להצליח להתפלל שחרית לפני התקיעות. דובי מתנהג מוזר, יש לו רצף לא ברור של יום שישי ואז שבת ופתאום שוב שישי והוא בכלל לא הולך לגן ושוב שני ימים שנמצאים בבית וכולם לבושים בבגדי שבת יפים ויש סעודות ובאלגן, למרות ההכנה שקיבל גם בגן וגם בבית עדיין קשה לו להתמודד עם זה. אז אני מוצאת את עצמי ממלמלת קורבנות ומעמידה בובות פליימוביל בשיירה, מניחה את המחזור ומנסה לדחוף כמה ביסים של אוכל כי זה היום השלישי שהוא לא מכניס כלום לפה בגלל סדר היום המשובש.
תקיעות אני מנסה לארגן אותו, הוא לא מוכן ללכת לבית כנסת, כנראה שהספיק לו כבר היום הראשון והוא מציב לי תנאים של קודם לחשק (לשחק) אחר כך לבית הכנסת, בסוף עם שקית ממתקים ענקית אמא ושתי אחיות הוא מסכים לצאת מהבית, נכנס לבית כנסת לתקיעות בלבד ועד שאני יוצאת הוא כבר מחכה לי בחוץ חסר סבלנות, בבית הוא פותח קופסאות משחקים ושופך על עצמו אחד אחרי השני…
ככה חגגתי את ראש השנה, איך אתן?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
את אחות מדהימה! אמרתי כבר?
מעריכה אותך!!!
גדולה מהחיים!!!
מעריצה אותך
אליפות
איזה חמוד הוא!!
ואיזה חמודה את!
ורק שתדעי (אם זה מעודד אותך) גם ילדים רגילים לפעמים מתנהגים בדיוק ככה (מנסיון…)
צודקת גם ילדים רגילים יוצאים לפעמים משליטה וצריכים את הסדר יום שלהם וכו וכו אבל בגלל בעיות בוויסות החושי ובתקשורת וכו אז הכל יותר קיצוני
וואוו איזה אלופה את!! אני מזה מעריכה אותך!!!
מאחלת לך מלאא הצלחה!!!