מיומנה של מורה/5

בודקת מבחנים – מי למוות ומי לחיים?!

לילה, רק אני ואתם – המבחנים…
הבטחתי לכן פוסט על מה קורה שם, ברגעים השקטים.
אז שלום לכן, ערב נפלא,
היום יושבים אצלי בתיק מבחנים  בנביא ובתורה.

השבוע בחנתי בשתי כיתות
ואני יודעת שהתלמידות מחכות.
האמת ששלשום כבר הוצאתי מהתיק את המבחנים בתורה
אבל הייתי מותשת, פשוט גמורה
וכך בשקט ובלי לפקפק
הכנסתי אותם חזרה לתיק והחילותי לפהק.
אבל היום, הכנתי את בעלי מבעוד יום,
שעד שלא אסיים, לא אלך לישון.
הוצאתי מבחן ריק והתחלתי למלא,
כן, גם אני ממש כמוכן עונה על אחד כזה
ובשונה מכן חושבת על כמה שיותר אפשרויות
כדי שאוכל לקבל מהטפסים שלכן כמה שיותר תשובות.
ואז כשהמבחן מוכן
הוא הופך להיות המחוון.
אני מוציאה ערימה ומתלבטת
אורכי או רוחבי מהי הבדיקה המשתלמת.
מכריעה באורכי מבחן אחד לוקחת
נשימה ארוכה ופותחת.
אויש, היא לא יכלה לכתוב גדול קצת יותר
ואוחחח מה היא כתבה? מה זה אומר?
ואוייי איזה באסה, איזו טעות,
נראה שהיא לא קראה את כל הפסוק.
הלב נצבט, עוד מינוס של 3 נקודות
למה? תלמידות!!
בבקשה, אני שונאת לתת לכן פחות ממאה
תקראו את כל השאלות בלי לחץ, קדימה.
הווו, הנה נחת של מבחן,
ממש לפני כעת על השולחן.
והעיניים… מתחילות להתעייף
הכתב כפול וקצת קופץ
הבטחתי לסיים, הנה, מבחן אחרון
הנה, עוד פירוש אחד קטון.
נשימה לרווחה עכשיו רק ציון
לחבר בזריזות את כל הניקוד.
מתמטיקה אני אוהבת, הקפה פעל
מתחילה בחיבור והעט מונף אל על
מרגישה כמו חותכת מי למוות ומי לחיים
זה ישפיע על ציון ההגשה מנסה לגמול חסד בציונים.
79, אוף ציון מרגיז,
פותחת שוב מנסה עוד נקודה להזיז
כוס הקפה כבר משפיעה פחות
ומהחדר קורצת לי מיטת החלומות
מבטיחה לחזור לזה מחר
מקווה שתסלחו לי שלא החזרתי את המבחן
כבר בדקתי, יכולתי לסיים
אבל לא רציתי לאכזב אתכן
ולנסות לדון לזכות להעלות עוד נקודה
זו עבודה תמימה
דורשת עוד יום עוד כח
ולא היום שכבר נגמר לי המוח.
מקווה ממש שכשתראו את המבחן
תעריכו גם שלא ניתן בזמן
ובבקשה, תעזרו לי במבחן הבא לפרגן יותר
אני בטוחה שזה לא תלוי רק בי אלא גם בכן.
אוהבת אתכן ומעריכה ממש על ההשקעה בלימוד
ועולה לי עכשיו שיש צורך בפוסט נוסף חשוב
חכו לו, יספר עליכן והתממודדות עם המבחן
אבל מאיך שזה נראה מהצד של.. המורה – כמובן.