זה היה כשגרתי ברחובות, הייתי במצב ממש לא נעים עם ילדה שהתעוררה, ילדה בת 5 והיא החליטה שהיא יוצאת לרחוב. ברור שלא הסכמתי לה. היה 11 בלילה, הייתי אז בת 16, לא הייתי עם טלפון. החלטתי דווקא באותו היום להשאיר אותו בבית….
היא איימה עלי ממש עם דברים חדים ומסוכנים ופשוט היה הזוי, אחד הרגעים המפחידים!!! נעלתי את עצמי בשירותים ולא יצאתי עד שאמא שלה חזרה, פשוט הייתי מאויימת. ואמא שלה אפילו לא שילמה לי על עוגמת נפש או משהו מאז אני שונאת את הילדה הזו ממש!!!!
קרה. בטח שקרה. אבל זה ילדים. וילדים עונים בשפה שלכם. חמודה אבל ברורה. "אני לא מסכימה לדבר ככה." פעם ראשונה מצחיק. פעם שניה מפנימים. ילדים אוהבים את מי שעושה להם גבולות נכונים. לא מי שנותן להם לעשות. מה שהם רוצים ולהגיד מה שעולה להם על הלשון.
שמתי לב שהמשפחות שהילדים בהם הכי מתגעגעים אליי זה איפה שאני משחקת ת'צמי קשוחה. בהתחלה. אחר כך שהם כבר קולטים ת'כללים אפשר להנות.
לא צריך לקחת אישי. קחי בחשבון שכמו שכמו שהם אומרים לך בבית בינם לבין עצמם. הם יכולים להגיד מול מלא אנשים למישו אחר.
לא יודעת אם ממש השפילו.. אבל אמרו דברים מביכים.. בטח שקורה.. דיי.. אבל אם זה גיל קטן 4-5,אז אני לומדת לסנן ולא להגיב.. כי הם לא מבינים כלום מהחיים שלהם;) ואם זה גיל גי גדול, יסודי, אז תלוי מה המקרה.. לפעמים מתייחסת ולפעמים לא..
כן, קרה.. וזה לא היה נעים בכלל.. בפעם הראשונה ממש נפגעתי, אבל לאט לאט התחלתי פחות להתייחס. עכשיו דברים כאלו כבר לא ממש נוגעים בי. כי הבנתי שהם ילדים קטנים וככה הם, תמימים שאומרים את האמת.. והם באמת רוצים להבין למה וכמה ואיך.. למדתי פשוט לענות תשובות אמיתיות, כמובן לפי הרמה שלהם. בקיצור, לא צריך להיבהל אלא לדבר איתם גם בתמימות – בראש קטן. ועוד משהו, אל תעלבי, הם קטנים ממך..
וואו בטח קרה.. זה -קורה מהילדים שמאוד מפונקים! זה ממש לא נעים ואפילו מביך!! ואין בדיוק מה לעשות לזה, אולי לחכות שההורים כבר יגיעו!!! זה פשוט רחמנות על הילד שהשפיל! זה אפילו מראה קצת שההורים נותנים לו מה שהוא רוצה ולכן הילד מתנהג כך.. ועצוב שכך!!
לרחלי: אל תשאלי אותי מה עבר על הילדה הזו. אבל אני מבטיחה לך שזה צלקת לכול החיים זה דוקר בפנים ואפילו סיטואציה הכי קטנה מזכירה לי את זה. בחיים שלי אני לא יסלח לילדה הזו זה פשוט קשה לי מידי לסלוח לה!
קרה לי, בייביסיטר עם ילדים היפר פלוס חרדות ועוד כמה בעיות, מאובחנות עשו ממני צחוק פעם אחר פעם, קיללו, זלזלו, ריכלו עליי לאמא שלהם בלי בושה, ניסו לפגוע בי ..
אני זוכרת שכשהייתי בת שש באה אלינו בייביסיטר ואני ואח עשינו לה בלאגןןןן דבר אחד שאני הכי זוכרת זה ששמנו לה בתוך הנעלי בית שהיא הביאה איתה (היה לה בעיה ברגליים אז היא הביאה כל פעם נעלי בית בנוסף לנעליים ואז מחליפה) מלא מסטיקים לעוסים בפנים בעעע
כע.. זה נראה לי קורה כימעט לכולם. את באותו רגע צריכה פשוט להראות תוקף. לא לפחד משום דבר שהם אומרים. ואם הם רוצים להרביץ או משו אז פשוט לתפוס אותם ולהתקשר לאחד ההורים.
צחקתי עליהם בחזרה… זה נשמע רשעי אבל תכלס זה מה שהכי מעמיד אותם במקום. ציניות פשוטה, ואפשר להוסיף איזה מרדף מצחיק והם שוכחים מהכל. {בסוף המרדף יש, כמובן, דגדוגים…}
23 תגובות
זה היה כשגרתי ברחובות, הייתי במצב ממש לא נעים עם ילדה שהתעוררה, ילדה בת 5 והיא החליטה שהיא יוצאת לרחוב. ברור שלא הסכמתי לה. היה 11 בלילה, הייתי אז בת 16, לא הייתי עם טלפון. החלטתי דווקא באותו היום להשאיר אותו בבית….
היא איימה עלי ממש עם דברים חדים ומסוכנים ופשוט היה הזוי, אחד הרגעים המפחידים!!!
נעלתי את עצמי בשירותים ולא יצאתי עד שאמא שלה חזרה, פשוט הייתי מאויימת.
ואמא שלה אפילו לא שילמה לי על עוגמת נפש או משהו
מאז אני שונאת את הילדה הזו ממש!!!!
קרה. בטח שקרה. אבל זה ילדים. וילדים עונים בשפה שלכם. חמודה אבל ברורה.
"אני לא מסכימה לדבר ככה." פעם ראשונה מצחיק. פעם שניה מפנימים. ילדים אוהבים את מי שעושה להם גבולות נכונים. לא מי שנותן להם לעשות. מה שהם רוצים ולהגיד מה שעולה להם על הלשון.
שמתי לב שהמשפחות שהילדים בהם הכי מתגעגעים אליי זה איפה שאני משחקת ת'צמי קשוחה. בהתחלה. אחר כך שהם כבר קולטים ת'כללים אפשר להנות.
לא צריך לקחת אישי. קחי בחשבון שכמו שכמו שהם אומרים לך בבית בינם לבין עצמם. הם יכולים להגיד מול מלא אנשים למישו אחר.
כן. נכנסתי לאחד החדרים שלהם בשביל אחד הילדים ושפכו עלי נטלה שלמה מלאה מים.
גרפתי אותם למקלחת, מה יש לי לעשות..
ואווו, קרה גם קרה….
ולא היה לי מושג מה עושים
אבל איכשהו בסוף אני פה ?
מה זה נקרא השפילו?
לא יודעת אם ממש השפילו.. אבל אמרו דברים מביכים..
בטח שקורה.. דיי..
אבל אם זה גיל קטן 4-5,אז אני לומדת לסנן ולא להגיב.. כי הם לא מבינים כלום מהחיים שלהם;)
ואם זה גיל גי גדול, יסודי, אז תלוי מה המקרה.. לפעמים מתייחסת ולפעמים לא..
כן, קרה.. וזה לא היה נעים בכלל..
בפעם הראשונה ממש נפגעתי,
אבל לאט לאט התחלתי פחות להתייחס.
עכשיו דברים כאלו כבר לא ממש נוגעים בי.
כי הבנתי שהם ילדים קטנים וככה הם, תמימים שאומרים את האמת..
והם באמת רוצים להבין למה וכמה ואיך..
למדתי פשוט לענות תשובות אמיתיות, כמובן לפי הרמה שלהם.
בקיצור, לא צריך להיבהל אלא לדבר איתם גם בתמימות – בראש קטן.
ועוד משהו, אל תעלבי, הם קטנים ממך..
וואו בטח קרה.. זה -קורה מהילדים שמאוד מפונקים! זה ממש לא נעים ואפילו מביך!!
ואין בדיוק מה לעשות לזה, אולי לחכות שההורים כבר יגיעו!!!
זה פשוט רחמנות על הילד שהשפיל! זה אפילו מראה קצת שההורים נותנים לו מה שהוא רוצה ולכן הילד מתנהג כך.. ועצוב שכך!!
עדינה איך זה הגיוני שילדה בת חמש איימה עלייך
בדיוק בגלל שהיא בת 5, היא לא מבינה כלום.. מה אכפת לה לאיים עם דברים חדים?
לרחלי:
אל תשאלי אותי מה עבר על הילדה הזו.
אבל אני מבטיחה לך שזה צלקת לכול החיים זה דוקר בפנים ואפילו סיטואציה הכי קטנה מזכירה לי את זה.
בחיים שלי אני לא יסלח לילדה הזו זה פשוט קשה לי מידי לסלוח לה!
אמהלה איזה פחדדדדדדד
עדינה רציני? משהו בעייתי שם אם ילדה מעזה להאיין בדברים חדים על בייביסיטר
קרה לי, בייביסיטר עם ילדים היפר פלוס חרדות ועוד כמה בעיות, מאובחנות
עשו ממני צחוק פעם אחר פעם, קיללו, זלזלו, ריכלו עליי לאמא שלהם בלי בושה, ניסו לפגוע בי ..
עדינה, ימלחיצנית!(:
את בטוחה שהילדה ילדה רגילה?
אגב, סיפרת לאמא שלה את זה?
אני לא כל כך מבינה אותך כי בחיים זה לא קרה לי ומקווה שגם לא יקרה אבל אני יכולה להבטיח לך שזה לא נובע מרוע אלא ממצוקה
אני יכולה להבטיח לך שאת הטראומה של עדינה לא ממש מעניין אם זה נובע מרוע או ממצוקה
אמאלא סיפורים הזויים!!!
אני בשוק שזה אמיתי..
אני מקווה שאת לא חוזרת למשפחה הזאת עוד..
אני זוכרת שכשהייתי בת שש באה אלינו בייביסיטר ואני ואח עשינו לה בלאגןןןן דבר אחד שאני הכי זוכרת זה ששמנו לה בתוך הנעלי בית שהיא הביאה איתה (היה לה בעיה ברגליים אז היא הביאה כל פעם נעלי בית בנוסף לנעליים ואז מחליפה) מלא מסטיקים לעוסים בפנים
בעעע
חזקקק
כע.. זה נראה לי קורה כימעט לכולם.
את באותו רגע צריכה פשוט להראות תוקף. לא לפחד משום דבר שהם אומרים. ואם הם רוצים להרביץ או משו אז פשוט לתפוס אותם ולהתקשר לאחד ההורים.
צחקתי עליהם בחזרה… זה נשמע רשעי אבל תכלס זה מה שהכי מעמיד אותם במקום.
ציניות פשוטה, ואפשר להוסיף איזה מרדף מצחיק והם שוכחים מהכל. {בסוף המרדף יש, כמובן, דגדוגים…}