תפריט
הי את, יש לך מכתב ממני
היי אז אני ברוש, אולי יש שותפות שכבר הספיקו לקרוא כמה דברים שלי. ראיתי שלאחרונה עלו כמה שאלות בנושא אז רציתי ככה להרים את הכפפה ולכתוב בתור אחת כזו…
אז הלכתי לפסיכולוגית.
הלכתי מבחירה
הלכתי מרצון
הלכתי כי פשוט לא יכולתי עוד לשרוד
הלכתי ואפילו התייעצתי קודם עם חברה
היא אמרה לי 'בטח, תלכי אם את חושבת שזה יעשה לך טוב'
וכששאלתי אם היא הייתה עושה את זה בעצמה
קיבלתי גמגום
ולמרות זאת הלכתי
הרצון להיפטר מהרע שדבק בי (קשר תלותי מדי- בקצרה ממש) היה חזק מהכל
הלכתי לכמה מפגשים, פתרתי את העניין עם עבודה עצמית וזהו.. המשכתי בחיי.
אני בן אדם פתוח עם אנשים שנוח לי איתם אז יצא לי לספר למספר מצומצם של חברות על עניין הפסיכולוגית שלי.
התגובות תמיד היו 'וואו' ו'כל הכבוד' ואני לא מבינה ולא הבנתי מה הקטע? סה"כ זה נובע מאגואיזם טהור שרוצה שאני ארגיש בנוח יותר עם עצמי
הרצון להיות שלמה
להיות שווה
להיות אני בלי הפרעות
אז על מה ההערכה הגדולה?
עם אחת החברות שלי אחרי ה'וואו' שלה המשכתי לדבר בנושא ושאלתי אותה, תכלס, אם את חושבת שאין בעיה בלפנות לעזרה נפשית ועוד בנות גם
למה נגיד שאני לא אצא בהכרזה 'הלכתי לפסיכולוגית'?
למה אני בעצם כן שומרת את זה בסוד?
אז המסקנה שלנו הייתה כזו:
החברה עדיין לוקחת קשה אנשים שפונים לעזרה נפשית מבורוּת. לא יודעים מה זה באמת או על מה הלכת וזה יכול להתנפח לסיפור ממש לא נעים. הייתי ממליצה לשתף אנשים חשובים ויקרים לך בזה. כאלו שאת סומכת עליהם. אבל לא לעשות פירוסומי ניסא.
והמסקנה הכי חשובה שלי היא, במקרה שאת מרגישה שאת צריכה עזרה בעניינים שבנפש
אל תהססי לפנות לעזרה
זה פשוט מקל כל כך
את לא תצטערי על זה
מבטיחה לך
ברוש
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
18 תגובות
וואו ברוש!
אני פשוט מעריצה אותך…
אני כל כך מזדהה עם מה שכתבת… פסיכולוגית זה לא קללה!
אין בעיה ללכת אליה, ולהיפך. אם צריך הולכים!!
תודה רבה לך שהעלת את זה למודעות! את פשוט מקסימה!!
כתבת לה שאת פשוט מעריצה אותה… וזה בדיוק מה שהיא לא מבינה למה אומרים לה
אז אני אגיד לך ברוש:
מעריצים ומחמיאים משתי סיבות:
הסיבה הפחות טובה לדעתי היא כי רואים זאת כאומץ. ותפיסה זו באה כמו שאמרת מהמחשבה שללכת לפסיכולוגית נותן אסוציאציות שליליות לפעמים.
הסיבה השנייה שמחמיאים על זה, והיא סיבה טובה מאוד, היא שמעריכים מישהי שדואגת לעצמה ומשקיעה בעצמה, במקום סתם "לזרום עם החיים" במרמור כמו שכמעט כולם עושים.
שמחה שהצלחת!
תודה שלוואן!!!
מאד אהבתי את הגישה שלך!
מצד אחד זה לא בושה, ומצד שני מותר להסתיר את זה..
צריך אומץ כדי לעשות את זה
וכל הכבוד לך שהיה לך קודם חשוב לך את עצמך ההרגשה שלך ואחר כך מה הסביבה תחשוב …
מעריכה מאוד
האמת שאני ממש בהטלבטות, אני במצב נפשי מאוד לא טוב, הייתי בדיכאון תקופה וירדתי כמה קילואים טובים, הדימוי העצמי שלי מאוד נמוך ואין לי חברות!! פשוט אין לי!! וזה לא בצחוק ולא כדי שתרחמו עלי! אמא שלי רוצה שאלך למוח 1 ואני פשוט לא רוצה!!! מה אני מפגרת? אני לא צריכה טיפול!! מצד שני אני בתוך תוכי יודעת שאני כן צריכה את זה …. עוד דבר, טיפול במוח 1 למי שמכירה הוא טיפול מאוד יקר,לא יודת איך זה יראה מהצד למי שידע על זה, אני מפחדת מקנאה… למי שמבינה… מה אתן מציעות?
היי דיתי, אני הייתי אומרת לך בטח. לכי!!
אם אמא שלך רוצה שתלכי אז ברור שכן. כיף לך!!! ומוח 1 זה ממש ממש לא למפגרים. זה לאנשים שמודעים לעצמם ורוצים חיים טובים וזה מגיע לכל אחד. ושימותו הקנאים (סורי).
הלוואי שאמא שלי הייתה מאמינה בזה וחושבת שזה נורמאלי וצורך ומפרגנת לי…
עברתי תקופה לא משהו. המשפיעה שלי רצתה שאלך למוח אחד. לא הסכמתי גם אמא שלי לא… בסוף המשפיעה המהממת שלי שכנעה אותי בלי שאמא שלי תדע. היא שילמה לי על יותר ממפגש אחד, ליוותה אותי, החזירה אותי (כולל להסיע אותי כל פעם… והכל בלי שאמא שלי תדע…), הייתה בקשר עם המטפלת בקיצור.. חולה על המשפיעה שלי שהצילה אותי. ועכשיו החיים שלי תותיםםם (פלוס מינוס..)
אני יודעת שזה מקרה חריג אבל קורה שיש אנשים כאלה ❤️
היי דיתי נשמה.
דבר ראשון, את מודעת לעצמך וזה ממש יפה!
דבר שני, גם הדימוי שלי עד לא מזמן היה נמוך וגם אני חשבתי שאין לי חברות, ואז בזכות הפסיכולוגית המהממת שלי בניתי את עצמי למה שאני היום… ואני עוד בבניה?
תראי, מוח אחד זה לא ההההכלי הטיפולי שעושה מה שטיפול עושה… מדברת מתוך נסיון. (במחילה אם פגעתי ברגשותיה של מישהי…) תשאלי את עצמך, עם מה את רוצה לעבוד? עם הידיים? – תרפיה באומנות? פוטותרפיה? פסיכודרמה? טיפול במוזיקה? יש היום הרבה סוגים, ולפעמים דווקא שיח פשוט של דיבור, הוא הכי מועיל ועוזר! רק תחשבי מה יעזור לך… ולא לאיזה סוג טיפול אמא שלך רוצה… כי את חייבת להיות מחוברת לסוג טיפול ולהאמין בו!!
ולגבי הקנאה, הדיבורים וה'מה יגידו', כשמתחילים טיפול כל כך נשאבים שזה לא הכי מעניין, כי פתאום את תכנסי לעולם אחר, מרתק הרבה יותר ואני בטוחה שזה כבר לא יפיע לך… וכשאת תרגישי טוב ושלוו עם עצמך, את תודי לעצמך עשר פעמים על הצעד הזה! אני אומרת לך…
בהצלחה רבה נשמה אהובה! ?
אהבתי את הכותרת.
כן. גם אני הלכתי והולכת לפסיכולוגית ומזדהה עם כל מילה שכתבת.
יפה שהעלת את הנושא!
לפעמים נגמר הכוח לעשות את זה ולהסביר לאנשים ולהעלות למודעות….
שתמיד תרגישי טוב עם עצמך?
וואו וואו… ברוש היקרה, מזדהה מאוד עם מה שכתבת:) נשמע שהחברה סביבך לא מסמפטת הליכה לטיפול רגשי.. אני בעצמי הלכתי לפני חודשיים לטיפול רגשי, יכולה לומר בגאווה(!) ובפה מלא, זה דבר ששינה לי תחיים!! כפשוטו ממש.. אין בזה שום בושה, לכל בת בגילאי העשרה-עשרים ובעצם לכל יצור אנושי יש כל מיני.. לוידעת אם לקרוא לזה שריטות, אפשר לקרוא לזה חסימות, בנפש. לכוווולם!! מושלם זה מלאך.. כל אחד יש לו את הדבר או הדברים שעליהם הוא צריך לעבוד, וכשהולכים לטפל בזה עם מישי רצינית שאת כמובן מתחברת אליה ולסגנון שלה, (חשוב מאוווד) זה בהחלט מעיף אותך לגבהים שלבד לא תמיד קל.. זה סוג של משפיעה הייתי אומרת:) קיצער, ממליצה בחום למי שזה מתאים לה או למי שממש מרגישה שהיא צריכה וחוששת ממה יגידו או סתם ככה חוששת:)
אוהבת! רחל:)
וואו זה ממש חשוב וטוב להעלות את הנושא.. אין בזה שום בושה.. בדיוק כמו שאין בושה ללכת לטפל בגוף שלנו, אין שום בושה לטפל בנפש.. היא יקרה:)
לפני חודשיים התחלתי טיפול רגשי, ואני יכולה לומר בגאווה (!) ובפא מלא, שזה פשוט שינה לי את הראש, את הגישה וההסתכלות בחיים.. אני נורמאלית לחלוטין ובריאה בנפשי ב"ה, ובאמת הגיעה הזמן לשחרר מהעולם את הסטיגמה הרווחת שזו בושה ללכת לפסיכולוג.. ממש ממש לא!
חוצמזה, בואו נהיה כנות עם עצמינו.. לכל יצור אנוש באשר הוא יש מעלות וחסרונות, יש דברים טובים שקיבל מהבית ומהסביבה ויש לו גם משקעים מהעבר.. חסכים למינהם.. אז יש כאלה שיותר קל להם להתגבר על זה, או שהם מסוגלים לשחרר בכוחות עצמם ולהתעלות מעל הקשיים.. ויש כאלה שיותר קל להם לשחרר את המועקות עם עוד אדם..
אז באמת חשוב מאוד למצוא תמטפלת המתאימה, שיהיה בינכם כימיה ותקשורת נורמאלית.. אני למשל הלכתי בהתחלה למישי מאוד טובה וחמודה, אבל לא התחברתי לסגנון שלה. אז פשוט, המשכתי הלאה! ומצאתי ב"ה את המטפלת שמתאימה לי, ב"ה ב"ה:)
קיצעער, אם אתם רוצות ומרגישות שזה מה שישחרר אתכן ויעשה אתכן יותר שמחות, יותר מאמינות בה' וברעבע, פשוט עופו על זה!! אוהבת אתכן:)
סתם שאלה… ישלי חברה אני יוטדעת ואני בטוחה שהיא חייבת ללכת לטיפול! היא חברה טובה שלי באמת שאיכפת לי מימנה! אבל אני לא יודעת איך להגיד לה אתזה … וחבל על כל רגע שהיא יכלה ליפתור תבעיה… עצוב לי שזה ככה… היא סבלת מיזה!! אבל איך אני אמורה לומר לה אתזה?? אם בכלל???!!!!!!
מן הסתם היא מודעת לעצמה שהיא צכה לטפל, היא לא טיפשה, השאלה מה עושיםםםם
סתם שאלה… ישלי חברה אני יוטדעת ואני בטוחה שהיא חייבת ללכת לטיפול! היא חברה טובה שלי באמת שאיכפת לי מימנה! אבל אני לא יודעת איך להגיד לה אתזה … וחבל על כל רגע שהיא יכלה ליפתור תבעיה… עצוב לי שזה ככה… היא סבלת מיזה!! אבל איך אני אמורה לומר לה אתזה?? אם בכלל???!!!!!!
מן הסתם היא מודעת לעצמה שהיא צכה לטפל, היא לא טיפשה, השאלה מה עושיםםם
אם את חברה באמת טובה שלה ואת דואגת לה, אני חושבת שכן.. תסבירי לה שזה יעזור לה וזה טוב בשבילה..
פשוט תדברי איתה דוגרי!!
תסבירי לה שזה לא בושה. וזה גם לא אמור להתפרסם..
יכול להיות שהיא באמת מודעת לזה, אבל היא מפחדת\ מתביישת, והיא פשוט צריכה דחיפה ממישהי שמכירה אותה טוב באמת! שאיכפת לה ממנה והיא אוהבת אותה. כמו חברה טובה!
נ.ב אבל תתערבי רק אם את רואה שאף אחד לא מטפל בזה והיא פשוט סובלת.. ממקום אוהב, אכפתי..
(ברור שזו רק דעתי!)
אומרים ואו בדיוק מהסיבה שכתבת: שהחברה לוקחת קשה אנשים שפונים לעזרה נפשית.
אומרים ואו כי זה צעד אמיץ בטירוף:
דבר ראשון להודות שצריכים עזרה.
דבר שני להעז לעשות את הצעד הזה למרות כל הסטיגמות.
והמסקנה שלך חשובה ונכונה!
(אגם, אם את רואה את התגובה הזו, תדעי שאימצתי את הרעיון שלך)
המממממ… אני אגיד לך: הלכתי לפסיכולוגית {שהסתתרה מאחורי השם יועצת חברתית. די למסכות, יש לנו מספיק מהן!) כי המצב החברתי שלי היה ברצפה, והיא דיברה אליי כאילו אני תינוקת, לא חידשה לי כלום ועשתה לי את המפגשים איתה לסיוט שבועי. (אני מהנהנת בראש לכל מה שהיא אומרת ומשתדלת לשתוק) בקיצור אחרי המפגש הראשון לא סימפתטי אותה, בשני שנאתי אותה, אחרי השלישי החלטתי שאני לא באה לשם יותר ולרביעי אמא שלי הכריחה אותי ללכת… ואז הפסקתי. היא הייתה פשוט סיוט והמצב שלי השתפר גם בלעדיה.
נשמה שאת!
לי היה קטע שלם עם פסיכולוגיות והייתי ממש נגד למלאאאא זמן, אבל בשבלב מסיום כבר הגעתי למצב שהייתי חייבת ללכת.
היה ממש סבבה. באמת. הן לא נושכות!!
עכשיו, שנה אחריי, אני במצב מאוד שונה, ב"ה. אני יכולה להחליט שבא לי פסיכולוגית בשביל כל דבר, לא חייב להיות שיש לך בעיה ענקית אם את הולכת לאחת. רציני!!
לא להתבייש בננות!!