גם לי יש אח על הרצף/13

יוסי
"חני, את יודעת שמחר אני הולך לטיול של אחים לילדים על הרצף?" "יופי, תהנה בטיול ותכיר ילדים חדשים" " חבל שזה טיול רק לאחים ולא יחד עם האחים, אני רוצה שדובי יהנה גם"
הפוסט הזה מוקדש לאחי המתוק יוסי שמקבל את דובי פשוט כמו שהוא, לפעמים אני נדהמת מול הפשטות שבה יוסי מתייחס לדובי, מציעים לו טיול שנועד לשחרר אותו מהעול וההתמודדויות שכרוכות באח על הרצף והוא רק רוצה ללכת איתו ביחד. אני ה"גדולה" זו שהלכה לגן של דובי והתייעצה עם קלינאית תקשורת כיצד לדבר עם דובי ולקדם אותו לפעמים שוכחת את כל מה שאני מדברת עליו בעצמי, ילד על הרצף הוא ילד רגיל שיש לו תכונות שונות ובנוסף מתמודד עם בעיות תקשורת. אבל יוסי פשוט מתיישב עליו כמו על אח, לפעמים זה בעייתי כי הוא יכול לדבר איתו בצורה שדובי פשוט לא מבין מה הוא אומר לו אבל זה כל כך חמוד לראות את היחסים ביניהם.
פעם יוסי צייר ציור מושקע במיוחד, אחרי שגמר לצייר הוא הראה אותו לדובי שהתלהב מאד מהציור היפה ולכן הוא משך אותו מהידיים של יוסי והוא נקרע, יוסי פרץ בבכי ואחרי הבטחות ההדבקה/ צילום/ ציור מחדש/ לספר לאמא כמה זה יפה וכו, אחר כך החלטתי לנסות להיות פסיכולוגית או יועצת ובקשתי ממנו לעצום עיניים הוא שיתף איתי פעולה ואז אמרתי לו לנסות לדמיין אותו בלי דובי בחיים, יוסי פרץ בבכי עז חזק יותר מהבכי על הציור הקרוע " אני אפילו לא יכול לדמיין מצב כזה אני אוהב אותו" וזה שנייה אחרי שהוא כעס עליו.
פעם פעם, דובי תקשר איתנו רק באמצעות ג'סטות (היום ברוך ה' הוא גם מצרף הרבה מילים) כל כמה ימים הוא היה חוזר מהגן עם ג'סטה חדשה, יום אחד יוסי בא לאמא שלי ושואל אותו "מה זה ככה? דובי מניח את היד על החזה ומניע אותה למעלה ולמטה, אני רוצה להבין מה הוא אומר" (הוא סימן "רוצה").
יוסי, אתה פשוט אח מדהים ואני ממש אוהבת להסתכל עלייך ביחד עם דובי ולדעת מה המחשבות שלך לגביו, יום אחד גם אתה תגדל. אני מקווה שמערכת היחסים ביניכם תשאר כזו חלקה ונקייה בלי משקעים ורגשות שונים, פשוט להיות אח, גם אני צריכה ללמוד ממך.