תפריט
יום יבוא
יום יבוא ועינייך יהפכו למעיין
והדמעות ישטפו את העולם
יום יבוא וליבך יקרוס
ויפול עד שאול תחתיה
יום יבוא והלילה יטרוף אותך
במלתעות מאיימות של כאב
יום יבוא ותפרדי מכולם
ותצאי למסע לבדך
יום יבוא ותסיימי כיתה י"ב
והיום הזה קרוב מתמיד
רק בבקשה ממך קטנה שלי
תשמחי שאת לא שם, ותנצלי כל שניה
כי עוד רגע, זה כבר לא העתיד!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
וואווהוהוווו!!!
מצטרפת לכל מילה!!!!
"כי עוד רגע, זה כבר לא העתיד!"
אמאאא…. את כותבת פשוט מושלם!
אני רחוקה מלסיים יודבת
ומלא כותבות כאן שזה ממש עצוב
לומדת ממכן לנצל כל רגע
יאוווו את כותבתתת מהמםםם!!!! הפחדת רציני!! איזה עצובב ??
בלי טרגדיות 😉
נכון שאני עוד לא שם ולא יכולה להבין את זה,
אבל למרות הדמעות והמשברים והטראומות – זה נראה שאחרי י"ב החיים מצליחים איכשהו להמשיך, בכל זאת.
את כותבת מפחיד כל כך, וקבלי את זה כמחמאה מיוחדת!
אל תשאירי טראומה אצל האחרות?
כל אחת מקבלת את סיום התיכון בצורה אחרת. כולן לרוב עצובות בסוף, אבל מגיע אחר כך חופש גדול ששוטף את כל הכאב ומביא אותך רעננה להתחלה חדשה ומעניינת.
וזהו, החשש מתקהה וחולף כמו כל דבר בעולם הזה.
את כותבת מהמםם!! אהבתי!
אהבתי את זה שאכפת לך מהבנות שעוד לא סיימו תיכון!! חמודה!
לבנות שכתבו בתגובות, אתן צודקות. כתבתי את זה כשהייתי בתוך הכאב- עכשיו כשזה עלה לאתר אני ממש לא מרגישה כך. באמת יש מן הקלה כזאת בחופש הגדול. זה לא אומר שלא היתה לי 'טרגדיה' לפני כמה שבועות.
כתיבה ממש ממש יפה!
רק אם מותר לי להעיר..
כתבו פה המון פוסטים על סוף י"ב, האמת שזה לא רק על הפוסט הספציפי הזה, אבל.
בואו נחשוב על זה שניה.
זה בסך הכל לסיים י"ב. לא סוף העולם, אף אחד לא מת. אתן תמשכנה לראות את חברות שלכן, ואת מי שלא, תמיד יש טלפון.
אתן עוברת לשלב אחר, מיוחד וחדש בחיים.
למה בקושי קראנו על זה פה..? רק על ה'סיוט' הנורא והאיום, סוף י"ב.
נכון, זו פרידה, והיא קשה מאוד מאוד מאוד. אני לא שוללת.
אבל לא קצת הגזמנו..?
אני יודעת שחכמה גדולה לדבר כשאני בעצמי עוד לא עברתי את זה, אבל מנקודת המבט שלי, זה עוד שלב בחיים שכולנו עוברים, ובחירה שלנו לראות אותו כ'סיוט'. חבל לבחור ככה..
מקווה שלא נשכתי פה מידי.
*שוב, יודבתית כואבת. זה לא נאמר רק אליך.. בבקשה אל תקחי קשה 😉
היי תודי שיותר קל להתסכן ולבכות ולשפוך את הלב עלזה מה'כיף' שבלסיים יב…
חוצמזה אולי באמת יודבתיות תכתבו כאן על הרגע שאחרי הסיום-אבל הרגע הטוב?
ועוד יודבתית כואבת-נגעת לי…נשארה לי שנה אחרונה בתיכון (בכייייי) ואני ינצל אותה בעזה:)
היי סול
כשנסעתי לטקס, נזכרתי בעצמי לפני שנתיים
כמה רציתי כבר לגמור
הייתי עם חברה וראינו תמונה של הבנות שסיימו י"ב, כמה קינאנו בהן!! והילדה ששלחה את התמונה לחברה שלי, רשמה שממש קשה לה לעזוב ועצוב ואני לא צריכה לפרט כי בנות אחרות עשו אתזה לפני מקסים;). ולא הבנתי מה נסגר איתה!!
כאילו, הלוווו גמרת תיכוןןן את אדם חופשי תרקדי תשמחי. מה את באבל?
וכשנסעתי לטקס פתאום קלטתי שנכון, יש פה את העניין של הסיום של הדבר הנוראי הזה שקוראים לו התיכון-שבו-למדתי. ובאמת התיכון לא השאיר עלי רושם טוב בכלל.
אבל יש פה עניין אחר, כי הסיום מביא איתו גם את הפרידה. ולא, אני לא אמשיך להפגש עם חברות שלי בכל יום. פשוט כי החלטתי לעשות משהו עם החיים שלי;)
חשבתי עלזה הרבה בחודשים האחרונים לפני שגמרתי.. כי הסיום של התיכון מגיע ביחד עם סיום הבגרויות וזה ממש שני הפכים. לא רציתי בכלל לסיים את חיי החברה שהיו לי שם, אבל מצד שני רק ייחלתי לרגע שבו אוכל לצרוח מאושר שסיימתי את הבגרויות. וכל פעם הגעתי למסקנה הזאת ששניהם תלויים בזמן, ומה לעשות? כשזה יעבור, אז גם זה יעבור.
זה לא עודד אותי או משו.. סתם איזשהו אסימון שנפל במוח.
תחזרי כשתגמרי, מעניין מה תהיה החוויה שלך;)
פוסט מהמם מהמם!! באמתת שאת כותבת נהדר!!!
עוד רגע הנושא הזה יהיה פופולארי יותר באתר מתסבוך
בל נשכח את הנושא כמויות הפוסטים על משפיעה.
מעניין על מי יש יותר פוסטים ושאלות??
חברה שלי (ט') אומרת לי (ח') כל הזמן 'תנצלי כל רגע ביסודי!! תגיעי לתיכון ותראי מזה חיים קשים…'
אזמה? לנצל כל רגע גם בתיכון? בבגרויות? במבחנים האינסופיים???
פשוט לנצל כל רגע כל החיים
זה הסוד, אני חושבת
חברה שלך צודקת!!!! תיכון זה איכסססס
אהבתיייייייי!!
עוד יובתית כואבת או איך שלא קוראים לך – זה מושלם!