ואם….
"אולי זה רק משבר קטן"
אני משכנעת את עצמי.
אולי עוד כמה ימים זה יעבור,
אני אשכח מזה לגמרי,
אני כבר אצחק על זה.
התקווה הזאת ש-
"הנה עוד רגע זה עובר"
זאת תקווה שאי אפשר להפסיק,
וטוב שכך.
כי בלי התקווה הזאת,
דמיינו איפה היינו היום….
אם כל מריבה קטנה היתה נגמרת –
בבלאגן גדול.
אם כל נפילה קטנה היתה מוגזמת-
והופכת לגדולה הרבה יותר.
ואם….
ואם כל מחמאה הופכת לגדולה יותר,
ואם את כל הדברים הטובים,
אני אצליח להעצים.
מה יקרה אז?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
נראלי שאם כל דבר טוב היית מעצימה.. זה היה גורם לך להיות אוובר בטוחה בעצמך (מתנשאת, חיה בסרט וכו'), בקטע לא טוב.
בטחון עצמי, זה מעולה. השאלה איפה הגבול.
כשלוקחים מחמאות ודברים טובים בפרופורציה, זה שומר על איזון.
כמו שדברים לא טובים צריך לקחת בפרופורציה.
מה דעתך?
נראה לי שאת לגמרי צודקת
אויי כתוב בצורה כלכך טובה ויפה!!!
השגחפ שזה הפוסט שנפלתי עליו היום….??
הייתי צריכה אתזה כלכך….
אני עם פה פתוח… עוד מחפשת שם מגניב, הכתיבה שלך פשוט איכותית ונוגעת!!