חיים בצל הבריאות/3

לשמור על השקית
היה זה יום רגיל ושגרתי בכיתה ח'
הלכתי לבצפר, המשיכו הלימודים
תניא, מדעים, תורה, מתמטיקה וכל סדר שאר היום.
בערך בשיעור החמישי
קיבלתי סחרחורת וכאבי ראש נוראים.
שעברו לאחר כמה זמן.
וזהו. חשבתי סתם עייפות או איזה תרגיל שהסתבך והמוח לקח את זה קשה מידי.
אבל כשזה חזר בערב.
ועוד פעם.
ולאחר שבוע. ואחרי יומיים.
זה כבר היה יותר מידי.
זה הפריע לריכוז, ללימוד, לשינה, לכל דבר.
כאבי ראש נוראים וסחרחורות כמו מיגרנה חזקה.

הלכנו לרופאה. בהתחלה אמרה כאבים של צומי של ילד. רגיל. שאקח אקמול וזהו.
ואחרי שראתה שזה ממשיך ומציק וממשיך וכו'

הפנתה למיון. לסבב בדיקות.
עשו mri- כן זה הצילום ראש הזה שנכנסים לתוך חדר מבודד על מיטה- שנראית יותר כמו אלונקה. עם מין כדור גדול כזה של קרינה שמקיף את הראש ובמשך 20 דקות אסור לפקוח עיניים, לזוז, לפתוח את הפה, וכלום בעצם. 20 דקות שנדמות כנצח. עשו CT. ועוד בדיקות  ולא מצאו כלום.
שמצד אחד זה מאוד משמח. משו אחד ירד. אבל זה העיק. כי כנראה יש משו יותר עמוק.
כמובן שכל התפתחות או התייצבות וכיו"ב כתבנו לרבי. עדכנו את נשיא הדור. וקיוונו כבר לראות את הבשורות הטובות..

לאחר שלא מצאו. ואושפזתי לעוד סבב. (וחיסרתי המון ובנות לא ידעו שאני פשוט שוכבת על מיטה ולא נהנית מכלום. אז קינאו וזה. והי, חברות. אתן לא יודעות מה עובר על הבת כשלא מגיעה.  עדיף שתתעניינו בשלומה וכו' מאשר שתנסו להוציא לעצמכן תעיניים.)
עשו LP או במילה הנפוצה יותר. אפידורל. (הלם. ילדה בת 14 עברה אפידורל. זה הזה ללידות מה היא קשורה.)
אז לא. נכון שיש גם נשים בלידה שעושות אפידורל. אבל זה לא רק לטשטוש ללידה והרגעה. זה גם לבדוק את הנוזלים במוח. (כמו שעברתי העמסת סוכר פעמיים. ואם אתן מבינות בזה. אז של המאה. והי. זה גם לא רק להריוניות)
באמצע כבר הבינו שמשו לא תקין. וכשסיימו והתחילו להעלות נתונים. הסבירו. שיש לי הידרוצפלוס. {לא היתה לי טעות בהקלדה}  במילים שלנו קוראים לזה עודף נוזלים במוח. הידרה-ראש, צפלוס- מים. "ראש מים". בתרגום מיוונית.
וכשרצו להסביר לי מזה אומר.
הפרופסור אמר לי. תדמייני שיש שקית סנדוויץ' ואת שמה אותה מתחת לברז. בהתחלה היא מתמלאת קצת. ואז עוד ועוד. ומה קורה כשהמים ממשיכים לזרום והשקית נשארת כמו שהיא? וזה לחץ חזק על השקית? השקית מתפוצצת.

ככה זה במוח. יש מוח שלתוכו נחדרים נוזלים לעבודה תקינה-. נוזל המוח נוצר במחזוריות ומשמש להגנה על רקמת המוח, והניקוז הקבוע שלו חיוני כדי שלא יווצר לחץ תוך גולגלתי. וכשיש מחסום כלשהו בתהליך הניקוז. המים הללו מצטברים בתוך המוח וזה גורם ללחץ תוך גולגולתי. וכשהלחץ גובר.. אם נחזור למשל של השקית. זה עלול להתפוצץ. ובגוף זה אומר. שיתוק מוחין ח"ו ר"ל או מוות.
אצלי גילו לחץ מאוד גבוה. מסוכן מאוד. אבל שעוד אפשר לטפל בו.
את ההמשך של זה אמשיך בפרק הבא. אבל אם נמשיל זאת לחיינו אנו. ניקח את החיים האמייתים-הרוחניים. בתור השקית. והגשמיות בתור המים. כמובן שהמים הללו וכל האוכל והשינה והכיף והבילוי. זה טוב. וצריך את זה כי זה מגן עלינו שנוכל לחיות. אבל אנחנו צריכות תמיד לבדוק ולשמור שלא נחדר יותר מידי. שזה לא משתלט על כל הרוחניות. השקית לא מתנפחת ומתנפחת באגו ושליליות ותאווה וגישמאק.  כי אז בהתחלה יש כאבים -ייסורי מצפון ואיתותי אזהרה. אבל אם לא מטפלים. ומנקזים את הנוזלים למוטב. זה יכול להגיע לתוצאות רעות בלתי הופכיות.
מאחלת לכולנו. שנלמד לשמור על איזון. ולשמור על השקית טובה. בלי שנצטרך לטיפולים קשים כדי לתקן את הנזק.