כל הסיבות שבעולם

מבחן מבלבל
היו לי את כל הסיבות שבעולם. באמת. בכל פעם ובכל בגרות.

כשניסיתי להתרכז בתוך השורות והמילים, שמעתי את השיפוצים של השכנים. ואז מקדחה בתוך הקיר לא באמת מסייעת לריכוז. (כל החודשיים האחרונים אני חיה במרכז בניה.. כן?!)
ואחרי חצי שעה, יללות של סירנת אמבולנס ומשטרה ממש קרוב ליד הבית וזה בכלל הסעיר אותי. יואואו מה קרה? ורגע, אני חייבת לדעת, מה זה כל האקשן הזה? אל התשובות לא הגעתי וכנראה שגם בחיים לא אגיע. וחוט הריכוז ללימוד, ממני והלאה.

מתכתבת עם חברה על נושאים ברומו של עולם על יחידות ובגרויות ואיכשהו יצאתי בלי אוויר וכוח להמשיך ללמוד.

כשסוף סוף גומרת איזה עמוד, אני קולטת שעוד רגע וזמן מנחה עובר. נצמדת את הקיר ומתנועעת בדביקות כמו יצחק אבינו שתיקן את התפילה ההיא.. (מצא לו זמן…)

וכשאיכשהו עברתי על עוד מבחן ומתכונת, אני פתאום קולטת שחלק מהחומר שלי נמצא בכלל אצל המורה (כי רק לי המחברת מושלמת..) ואני אמורה לחפש אותה איפה שהוא בגלקסיה..
מאתרת את המורה ומדדה בכל השכונה רק כדי לחזור עם מחברת מרוטה. מתיישבת שוב על החומר ושום חומר לא נכנס לראש. קוראת כל שורה עשר פעמים ולא מועיל!!

וזהו, מחר הבגרות.
לפחות אלך לישון בזמן. שהמוח יעבוד טוב.
ובאמת. היו לי את כל הסיבות בעולם.
ישבתי מול שאלות הבגרות. שאלות מבלבלות. אני חייבת תזכורת! הכוונה, עזרה מחברה.. משהווו!! אין מצב! כל כך השקעתי בלימוד לבגרות הזאת!!

אבל לא. אני החלטתי שהשנה הכל יהיה מאה אחוז שלי!! אז התאפקתי שלא לשאול את החברה על רמז או כיוון לתשובה, אפילו שהשאלה היתה ממש קשה ועם כל כך הרבה נקודות…

ומנגד, החברה מאוד רוצה לעזור כי אני תקועה וחייבת לעבור… אבל.

לא. הבטחתי לעצמי שלפחות במבחן אחד בחיים שלי אני אנצח. ובמבחן הזה, מבחן היושר, אני לא הולכת להיכשל. מבחן הבגרות ישקף באמת את הבגרות שלי. שבודק הבחינה יהיה בטוח שהציון שהוא נותן, הוא שלי ורק שלי.
אז בדיתי תשובות על סמך זכרוני מהלימוד בכיתה, ומקסימום שעשעתי את הבודק בתשובות לא קשורות. אבל העיקר שלא נכנעתי וב"ה היום אני יכולה לומר שלא רק סיימתי שתיים עשרה שנות לימוד, אלא השנה בבחינות הבגרות הצלחתי לענות ביושר!