הפלא הוא אני/16

רחלי וחני

הצד השני של הוואצאפ

חזרתי הביתה בהרגשה טובה. יום שלישי הוא היום הקצר במערכת, וזה כבר סיבה לשמוח. חוץ מזה, זה היום שבו אמא משקיעה יותר בארוחת צהריים וגם זה נחמד בדרך כלל (חוץ מהפעמים בה היא מכינה לביבות קישואים…). אבל לקח לי כמה שניות להבין שיש סיבה נוספת לציפור הקטנה שהתרגשה אצלי בלב. אה.. יום שלישי זה היום שאבא יוצא בערב לכמה שיעורים רצופים, וכך הפלאפון שלו נשאר בבית פנוי…
כנראה שכבר ציפיתי לזמן בו הפלאפון יהיה פנוי לשימוש עבורי בנחת.
האמת, כשדברתי עם דיני על הוואצאפ וניסיתי לשכנע אותה גם להיכנס לקבוצה של הכיתה מהטלפון של אמא שלה, היא עשתה פרצוף לא ברור ואמרה: "אני לא מרגישה שזה חסר לי".
"זהו", ניסיתי להסביר לה בהתלהבות, "רק אחרי שתיכנסי ותטעמי, אז תרגישי כמה זה תורם ומה הפסדת".
דיני לא התווכחה, אלא רק אמרה בטון ובמילים שעצבנו אותי: "אני מרגישה שאת מדברת לא ממקום של חשיבה, אלא ממקום שבוי". ובכך בכלל לא נתנה לי אפשרות לשכנע אותה או אפילו לדבר איתה בנושא. מעצבן.

לדעתי הוואצאפ ממש מחבר בין הבנות. יש בנות שבכיתה בקושי יוצא לי לדבר איתן ופתאום כאן, אני מרגישה יותר בענינים. חוץ מזה, בכל יום אני שולחת פתגם או סיפור חסידי קצר. זו היתה החלטה שקבלתי כשדברתי עם לייקי על כך שהצטרפתי לקבוצה של הכיתה. "או שאת משפיעה או שאת מושפעת", כך היא אמרה ברצינות והציעה, "קחי לך איזה תפקיד קטן בו את תהיי במקום שמשפיע ותורם לקבוצה, וכך כל הנוכחות שלך בקבוצה תהיה ממקום טוב יותר". קצת חששתי מ'מה יגידו', אבל הבנות דווקא קיבלו יפה את היוזמה ויש כאלו שאפילו מעבירות את הסיפור הלאה לקבוצות אחרות.
אני לא משלה את עצמי. ברור שיש בוואצאפ גם צדדים פחות טובים. כמו שהיה ביום שלישי שעבר. תכננתי ללמוד למבחן בדינים ושמחתי שתהיה לי גישה זמינה לקבוצה. חשבתי שכך אוכל להעלות שאלות על החומר, ולהיעזר בבנות. זו הייתה תמימות מצדי לחשוב כך.
קודם כל, לא ממש הצלחתי להתרכז כשכל 3 דקות יש צפצוף. בהתחלה נהניתי מהענין, אבל בסופו של דבר עיצבן אותי שלא למדתי כמו שצריך. והכל בשביל מה? לראות את גלריית התמונות של אחיינים של דבורי. הגזימה! כאילו שזה מעניין את מישהו 10 תמונות של כל אחיין מכל פוזה אפשרית.
אחר כך אסתי הראתה את הבגד שקנתה לחתונה של אחותה, אז כמובן שעשיתי לה 'לייק' למרות שלדעתי הבגד בכלל לא משהו.. אבל כולן החמיאו לה, ולא רציתי "לפרוש מן הציבור".
לקינוח, חיוש שלחה כמה בדיחות קרש ואז כל דקה הייתי צריכה להפסיק כדי לראות עוד איזה 'חחח' שמישהי מעלה.
בסוף מישהי נזכרה לשאול: "יו, מה עם המבחן בדינים?" וכולן שלחו רק סמיילים עצובים. אז בטח שלא עלה על דעתי לשאול על החומר בדינים באווירה כזאת. לא רוצה לצאת ה'חנונה' היחידה שיושבת וחורשת למבחנים. חוץ מזה, שבאמת לא ממש למדתי…
רק כשאבא חזר והפלאפון עבר שוב לרשותו הצלחתי ללמוד בדינים כמו שצריך.

אז אני יודעת שיש גם חסרונות לוואצאפ אבל ככה זה בחיים בכל דבר. מה, כשלומדים עם חברה לא צוחקים ומדברים ומבזבזים זמן? חוץ מזה, ההווי החברתי מאוד חשוב בגיל הזה, אפילו אמא אומרת את זה הרבה פעמים.
חבל שדיני מפסידה. טוב, בא נאמר בכנות, זה לא שרק אכפת לי עליה. אני מרגישה שאם דיני היתה גם מצטרפת לקבוצה, זה היה מעלה את הרמה. וחוץ מזה (אולי זה בעצם העיקר) אם דיני תהיה גם, זה ייתן לי סוג של אישור בשבילי, שאני אוכל להרגיש יותר בנוח עם עצמי להיות בקבוצה. אבל לא נראה לי שזה הולך לקרות בזמן הקרוב, חבל…

מילה של דיני:
תמיד זה היה בסדר בעיניי שלחברות טובות יש דעות שונות. אבל הפעם, אני מרגישה שזה שונה. כשמנוחי מדברת על הוואצאפ יש לה סוג של להיטות כזו שאני מיד רואה שאין מה לדבר איתה בכלל. זו לא אותה מנוחי שיש לה דעה, מעריכה אידיאלים, ולא פוחדת להביע דעות שונות.
אז אני רק שותקת ולא מבינה לאן נעלמה האישיות הנחושה שלה. כנראה טבעה לה בין הגלים הסוערים של קבוצת הוואצאפ הכיתתית…

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
אבא תודה 😘 #עוד יותר טוב#
new-emotion-icons_57
מכירות את הרגעים האלו, שאתם מרגישות יותר מתמיד איך ד' קרוב! הוא זה נותן הכל, ...
לפרוק, ולפרוק ולפרוק.
newEmotionIcon_21
תמיד יש את המשפטים שחוזרים עליהם כל החיים. מאז שאנחנו קטנים ועד עכשיו. אל תשמ...
המתיחות בינינו
17
כמו שנכנסת לחיי כך יצאת מחי אבל המתיחות בינונו קשה לייי אל תהיי חברה שלי אבל ...
אח שלי בוא שב לידי
icon_44
אח שלי הכי אחי בוא שב לידי בלי שהכאב יורגש התגעגעתי ממש. כי לא ראיתי אותך מאו...
הראש מעל המים
פרח
וכאילו כל יום הראש מעל המים ואני שוחה, מעולה תמיד משאירה ת'ראש מעל המים מפזמת...
זה בסדר, לא?/ שיר
icon_12
זה בסדר לפעמים להיות בדכאון להביט בשמיים זורעי כוכבים ולחפש רק כוכב צפון להשא...
את לא רוצה. אולי כן?:)
icon_set_3_12
העיניים שלו זכוכית. פיו עשוי מג'לי. אצבעותיו דקות וארוכות. את נושמת בכבדות. &...
חנוכה תשפ"ד.. אני הייתי שם.ואת?...
68
'להודות ולהלל' שכל לב יתפעל 'לשמך הגדול' להודות, בלי לחדול. על ניסך ועל נפלאו...
פוסטים חדשים
וְאוּלַי זֶה סוֹד הַחַיִּים:
לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלְּךָ בְּתוֹךְ מַצָּב לֹא שֶׁלְּךָ. כִּי הַכֹּל זְמַנִּי וְה...

עיניים של ים

אין כותרת 😔
ההרגשה היא בדידות. רוצה מרוב כאב למות. כי מה יש לי לעשות כאן עם כל כך הרבה ני...

שפן ניסיונות 🐇

כבר לא.
כבר לא מפחיד אותי למות. יותר מפחיד לא לחיות. ….

טוהר הלב

!היום יום הולדת
תגידו, גם אתם כמוני – מתרגשת מיום הולדת 17?

סימה א.

אין לי כותרת מספיק דרמטית
טוב לגלות את האתר שאלה רצינית,מה אני עושה עם חברה שאני מפחדת עליה (ויש שטועני...

אחת

לפוליטקאיות שבינינו 😉😉
היי, אוהבת פוליטיקה? עוקבת במתח אחרי מה שחדש ודנה בהתלהבות בפרשיות הבוערות? א...

מישהי אחת

אבא תודה 😘 #עוד יותר טוב#
מכירות את הרגעים האלו, שאתם מרגישות יותר מתמיד איך ד' קרוב! הוא זה נותן הכל, ...

פרגית

לפרוק, ולפרוק ולפרוק.
תמיד יש את המשפטים שחוזרים עליהם כל החיים. מאז שאנחנו קטנים ועד עכשיו. אל תשמ...

חסרת כוחות:(

7 תגובות

  1. תקשיבי הפוסט כ"כ מושלם!!!!!
    מי שכתבה אותו- אחת האלופות!!!
    הוא כתוב בצורה כ"כ טובה שכיף לקרוא אותו:)
    תמשיכיייי

  2. איזה מושלםםם
    איןןן את כותבת מהמםםםם
    תגידי זה סיפור אמיתי?
    או שהמצאת בשביל להעביר את המסר?
    זה גדווולל

  3. יאווווו לאיזה רמה זה הגיע?? אני קראתי עכשיו את הפרק הראשון, והיא ממש השתנתה!! מה הלחץ החברתי הנורא הזה??
    ותכלס… אני גם חושבת שזה הגיע מזה שהמשפיעה שלה אמרה שהן יכולות להתכתב בוואצפ…
    לפני שאני לקחתי- ממש בדקתי את הנושא הזה אם יש לה או לא..
    מקווה להישאר עם הנוקיה שלי.. מקווה נורא לא להסחף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *