תפריט
מתגלגל
אני מעלה עכשיו משהו שכתבתי בשעת דיכי, אז אל תקחו קשה… רק תגידו אם אתן מזדהות.
הגידו לי נא, אנשים,
האם שמעתם על כדור הקוצים?
הוא רך, כל כך פגיע,
כל כך רגיש, מיוחד,
צולל לתהומות
ובקצה השמיים נוגע.
אך לא משנה כל זאת-
כי הוא כדור קוצים.
הוא מנסה להתקרב, מנסה להשתתף,
אבל מי הוא בכלל, מי רוצה לגעת-
בכדור קוצים?!
לפעמים, מרוב רצון לשייכות, לאהבה,
לקצת קרבה,
יוצא לו לדחוף את האף…
ואז הוא כבר באמת
דומה יותר לקיפוד.
ואז, בהגיעו לקופסה,
המקום הבטוח לכאורה,
המנגנונים מתעוררים.
כל האפשרויות שבחוץ לא מוצו-
הם יוצאים, הקוצים.
פעם דוקרים,
פעם מלטפים.
הם יודעים לעשות
את אשר הם רוצים.
אבל כשלא הולך,
וזה קורה יותר מדי,
כי אופס-
מה לעשות,
התגלגל הכדור ונפל לבור,
זהו! היום הזה אבוד,
אשמה, לחץ ועצבות-
תלויות על הקיר.
הוא כל כך מסובך,
כדור קוצים מסורבל,
מתפתל כאילו (ואולי באמת)
פקעת של צמר
כרוכה סביב קוציו.
לא, אין לו מקום בטוח, לכדור,
אם במקרה שאלתם,
וגם לא מרחב מחיה פתוח,
עד מתי תמשיך לנוד
כדור קוצים?!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
את מוכשרת ברמות.
תיארת אותי מדוייק אבל אצלי עדיין יש תקווה
אמאלההה!!! פופקרון יש מצב שאני כתבתי את זה???
מזדהה עם כול מילה,כול הכאב,וכול העצב.?
רעיון מעולהההההה? (אבל את הביצוע קרי הכתיבה פחות אהבתי)
תודה על המחמאה.. 🙂
זה בסדר, אני יודעת שאני לא כותבתהכייי…
בסדר, יש לי תחומים יותר טובים..
ואוו מבינה כל כך..ואת כותבת פשוט מיוחד ונוגע וכל כך אמיתי!!!
רגע? אז אני מסיקה שהכדור הזה הוא את. או יותר נכון הפגיעות שלך.
אני חושבת שאת יכולה להגדיר את עצמך יותר כמו כדור. אך בשעת מגננה הקוצים שלו פורצים החוצה ולפעמים מכאיבים..
מצד אחד את כותבת שהוא רך..אבל בואי לא נסתה מהמחשבה שהוא עדין כדור קוצים. אבל אני יכולה להבין את הרצון שלו לאהבה וחום!
או במילים אחרות- את הרצון שלך!! את זקוקה לזה! לדרך הנכונה לקבל את זה! את זקוקה לאהבה!!..אז את בודקת איך מקבלים את זה..לפעמים הקוצים שיוצאים מלטפים, ולפעמים דוקרים..הם מנסים!
אבל כשאת לא מצליחה..את נופלת שוב ושוב. וזה טבעי לגמרי!!
אבל עם כל הנפילות- את תמצאי את המקום שמעלה אותך! שאוהב אותך! את תצליחי!!.
נכון זה לא פשוט שסוגרים וחונקים..והכדור הוא כדור! רוצה לקפוץ ממקום למקום! והכופסה הזאת לא בדיוק עומדת בצרכים שלו..
ולכן הוא יצתרך לבנות לעצמו כופסה חדשה! שהיא רק שלו! שכל מה שהוא צריך נמצא שם במיוחד בשבילו!
וזה הדרך! הדרך שאנחנו סוללים לנו! עם כמה שנעזר באנשים, אנחנו היחידים שבסופו של דבר נבנה לעצמנו את סביבת המחיה שמיוחדת ומובנת רק לנו! אז לא להתייאש! עם כל הנפילות! תמיד תזכרי ותאמיני שהקב"ה איתך וכל החבלות בדרך- זה כדי לקרב אותך אליו!! לא בטוח שנצליח להבין את זה במצבים הכואבים..אבל אחר כך את תביני. מבטיחה(:
דיייי
תודה!
שרה שמחה, פיענחת לי את כתב החידה!
התביישתי לומר אבל לא בדיוק הבנתי את כוונת המשוררת…
טוב שהסברת לי
מוכשרת
במילה אחת: מזדהה!
בשתי מילים: את מדהימה!
בשלוש מילים: אוהבת אותך פופקורן!!
תודה תודה 🙂
אין לכן מושג כמה המילים האלה חשובות לי.
(אפילו אם לא הבנתן את כוונת המשוררת הדגולה 🙂
לא יודעת למה אבל הזכיר לי איך שהסביבה שלי תמיד מתייחסת אלי בתור כדור קוצים. כאילו כולי קוץ אחד גדול שנתקע להם.
וזה ככ מעצבן…… אני לא כזאת קרציה!!! ומה אני אשמה שהחיים חידדו אותי
הו, הנה אחת שהבינה..
לא רק אחת
את מיוחדת כל כך!!
מזדהה מאוד
רק בואו לא נרגיש צדיקים, אנחנו גם מתעצבנים על אנשים כאלה
ואייי אהבתי ממשששש
בד"כ אני פחות אוהבת שירים של דיכי אבל לוידעת הפעם ממש אהבתי
יש לך פוטנציאל גדול, פופקורן (-:
#כדור_קוצים יאפפפפ
ואווו איך את כזאת מוכשרת את מוכנה להסביר???
זה חזק ומעורר מחשבה.
כתיבה טובה..
אהבתי מאוד.