שקופה
רציתי גם להיות כמו כולן….
רציתי להיות עם חברות ולא להיות בודדה עם חברה אחת…
רציתי, אז מה??
בתחילת שנה הן היו לידי- צחקו איתי, דיברו איתי, השתוללו איתי, אבל עכשיו מה????
אף אחת לא ראתה את ההיא מהטור השלישי שולחן מול המורה שנהייתה שקטה כזו- כי היא ביישנית פתאום. שנהייתה סגורה כזו- כי היא פחדה מהן-מהצרחות, והירדיות אחת על השנייה….
אז פשוט נשארתי שם-לבד בשקט בשקט בלי שמישהי ראתה אותי או אמרה לי בוקר טוב, אף אחת לא ראתה אותי ממטר, אף אחת לא התעניינה בי אחר הצהריים… בכיתה הייתי שקופה, הן עמדו וצחקו ואני עומדת לידן, בשקט מאחוריהן, לפעמים בתוך הקבוצה שותקת, פוחדת, לא מדברת…
אף אחת לא החזירה לי בוקר טוב ,אף אחת לא דיברה איתי בהפסקות וניסיתי לדבר איתן! באמת שניסיתי.
הפסקתי מזמן להיכנס לדכאון בגללן. הפסקתי לבכות הגללן.הפסקתי לקחת אותן ללב.
עכשיו אני בבית, מדברת עם החברה היחידה שלי, זו שעודדה אותי מאחורי הקלעים, שהשתדלה (ואפילו לפעמים הצליחה) לגרום לי לראות שלמרות המצב החברתי הרע שלי עדיין יש ורוד- זה בשבילך, אני אוהבת אותך, את פשוט מהממת!!! מה הייתי עושה בלעדיך?!
אוהבת אותך המווןןן❤❤❤❤❤❤❤❤
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
ווואי כמעט בכיתי כתבת את זה מהמם ומהלב
עצוב
מזדהה מאד!
כתבת כל כך מדויק. כאילו שאני כתבתי..
ממש שמחתי לראות שמצאת לך את החברה הזאת!!! זה ממש יחזיק אותך!
תמשיכי להיות איתה! זה יעשה לך רק טוב!
נכון באמת טוב מאד!
רק תשימי לב לא לפתח תלות..
שרה שמחה, זה השם האמיתי שלך? אני חייבת להכיר אותך ניראלי:)
מזדהה איתך… את מזכירה לי את עצמי?
רק שאני עדיין בשלב של לקחת ללב… וזה קשה נורא
די מוסי זה לא ככה אצלך, אני צכה לדאוג לך לשיחת מודעות רציניתתת.
יאוו חיבוק ממני..
החברה היחידה שלך לא איתך בכיתה?
סורי שאני כותבת פה פשוט אין לי איפה?
איטי, למה צריך לכתוב מייל בתגובה?
אני כבר יודעת ת׳מייל בעפ בזכות זה..
סתם..
אבל זה מעצבן כל פעם לכתוב..
לא חייבים לכתוב מייל
אז יצא מזה משהו טוב;)
אוי
וואי ממש עשית לי עצוב
חושבת עליך…
וואו מרגשת. באמת יקח לתשומת ליבי..
הלוואי שיהיה לך טוב
דבורי מתוקה… לא תמיד את יודעת עד הסוף מה שקורה לי בלב… בסדר? אני אסתדר גם בלי פסיכולוגית צמודה?
עצובב
מזדהה מממשששש
וואו!!את כותבת מושלם!נגעת בי עמוק..מזדהה ברמות!!עם כל מילה…
שנים שהייתי במצב הזה..אבל לאף אחד לא היה אכפת..
ניסיתי גם להשתייך ולחבור..תמיד אהבתי את כולן ..אבל במקום שייכות קיבלתי ניכור..במקום אהבה, שנאה..
ואני הייתי זועקת מבפנים -אני פה!תראו אותי!
אבל הזעקה נבלעה בקירות האטומים..
איכשהוא שרדתי את השנים האלה עד שהגיע המלאך המושיע..חברה שלי שהיא יהלום!
אין כמוה!אוהבת אותה אהבת נפש!!
….,
בה שבסוף מצאת את החברה הזו שעזרה לך..!!