פעם בשנה! – 6

במבט לעולם אחר, שונה.
אומנם של אנשים שומרי תורה ומצות
אך בכל זאת אחר.
מסתכלת סביבי ומחפשת התשובה
איך זה שלמרות העקרונות הזהים
בכל זאת אנחנו לא כמוהם.
אני מסתובבת לי בין החסידויות והעדות הרבות
וברובן אני מרגישה שחסר לי משהו לא מובן
כולם יראי שמיים ודבקים במצוות כמובן
אבל בחב"ד שמתי לב לדרך חיים אחרת
דרך פחות מאיימת
ואז קלטתי (כמובן בלי להביע דעה סותרת על אף עדה או חסידות)
שברוב המקומות היה חסרה ההתלהבות.
קיימו המצוות, אך מתוך יראה בלבד
והרגש נעלם הוא להיכן??
אהבה ויראה מתוך הדגשה על האהבה
ולא כמו בשאר המקומות בפחד וחרדה
ואז עולה בי הערכה עצומה
על דרך חיי שהיא כך ולא שונה
כי אם לא השמחה והחיות
איך אוכל לפעול ביתר שאת לבוא ההתגלות??

ואחרי שאני יודעת שדווקא בדרכנו טמונה הרבה איכות
לנסות לדמיין איך הייתי מתמודדת בלי החסידות??
אז במקום לשגות בחלומות ודמיונות סתם
הלכתי ללמוד חת"ת, דבר מלכות ולהשלים שיחה
כמובן מתוך חיות ושמחה.
תיכף אשוב (או שלא 🙂 )