סודות מהעט /3

לפרק הקודם

איך?

איך זה יוצא שאת כותבת?

יש לך השראה? את מתכננת? יושבת על זה ימים? אולי לילות? כותבת באמפולסיביות תוך 2 דקות?

תגלי לנו…

(פרק 3/4)

במבי
תלוי.
אמפולסיביות, זה אף פעם לא קרה לי.
סערת רגשות, בהחלט כן. כמה פרקים שכתבתי בזמן האחרון של אחת אפס אשמים בזה 🙂
בעיקרון, אני כותבת בבוקר או בערב. (מסכימה גם בצהריים או חצות. מסכימה לעצמי כמובן).
ה' ריחם עלי והסכים לתת לי השראה כל הזמן. אוהבת אותו.
האמת שיש ספר אחר שכתבתי בטיסה, בערך שנה (אני חושבת שזה מהר) עכשיו צריכה לכתוב לו את ההמשך תתפללו שאצליח.
את אחת אפס למען האמת אני כותבת רק כשיש לי באמת פניות, כי זה להתחבר לדמויות.
ומבחינתי לשבת ולכתוב סתם רק כדי לצאת ידי חובה זה לא זה. כשאני כותבת אני צריכה להיות לגמרי בפנים.
ובקיצור, חפרתי מדי. אז היה לי כייף לראות אתגר כתיבה שמעניין אותי, תודה 🙂

רוצה לרצות
מממ השראה
זה קורה לי בעיקר שאני נפגשת עם סיטואציה שאני חייבת להנציח אותה
ואני מנציחה את זה בדרך של כתיבה או ציור
בעיקר כתיבה, ציור יותר קשה להגיע ממש לפרטים ודקויות קטנות ורגישות
אני כותבת הכל מהר ולא עוצרת באמצע, ואחרי כמה ימים שאני כבר שוכחת מהכתיבה אני נכנסת לזה וקוראת שוב
אם זה סיפור אני מתקנת קצת, משפרת, מוסיפה או משנה
אם זה שיר אני לא נוגעת בכלום, פשוט קוראת

פרצל?
פשוט…אמ, פשוט יש זמנים שבא לי לכתוב אז אני כותבת וזה רץ לי, ויש פעמים שאני אבהה בייאוש במחברת ואנסה למצוא בדל רעיון איך לכתוב את הרעיון שלי…

c
מי אמר שיוצא?
רוצה כל כך.
לא תמיד מצליחה.
לפעמים כן.
ואז רוצה שמישהו יראה,
יגיב.
יקשיב,
יבין.
אבל לא רוצה.
כי מפחדת.
כי זה לפתוח את הלב שלי למישהו אחר.
וזה קשה.

(אני יודעת שסטיתי רציני מהנושא. פשוט נתתי לידיים שלי לתקתק על המקלדת וזה מה יצא. קבלו בהבנה)

מקושרת
אני כותבת תוך שתי דקות
אבל זה לא אימפולסיבי
לא דרושות השקעות
זה יוצא הישר מליבי

אני לא עורכת
אם אין תיקונים לשוניים- טכנית
נותנת כבוד למה ששופכת
אלו לא רק חרוזים ומילים, מוכנית

אין לי סגנון וסדר
אין לי אף מקצב
עבורי הכל בסדר
לפי הרגש שעולה בי עכשיו

ומי שרוצה לדעת מה שלומי
יכולה לראות את השיר שכתבתי היום
בו מדייקת מקומי
הטוב הוא, אם איום

השראה יש תמיד
והכישרון הוא טבעי
חברותיי יוכלו להעיד
וכותבת אני לפי מצבי

רוב שיריי הם יומני
חולקת מעט עם חברות
זה אישי, ביני לביני
אך לעיתים רוצה להראות

הללוש
אני כותבת כשיש לי השראה, מצב רוח, עצבים..
בדרך כלל זה לוקח לי כמה דקות

בננהספליט
אני יכולה פשוט להגיע למחשב אחרי שקרה לי משהו ואני פשוט מוצאת את עצמי בשותפות ושופכת

Soo
השירים הכי טובים שיצאו לי אי פעם, היו בהשראה שמימית. תרתי משמע.
ברגע שעלה לי משהו, כתבתי. או כמו שאמרתם- באימפולסיביות.
אחר כך ישבתי ושיפצתי ושיפצרתי.

אם את רוצה שיצא לך שיר מיוחד, לכי לטייל. תפגשי אנשים. תיצרי חוויות. השירים שיצאו לך כתוצאה מכך, הם רק הבונוס.

חותרת לעומק
תלוי מה…. בדרך כלל אני כותבת ישר מהלב אל המקלדת, לפעמים זה תובנות שאני חושבת עליהם ימים שלימים ונכנסת לעומק שלהם ורק אז אחרי ניתוח פלסטי מעמיק אני שולחת לשותפות…
ולפעמים זה יכול להיות סיכום של יוםשבועחודששנה וכ'ו…