מתמודדים עם הפחד

לפרק הקודם

בואי, ספרי איך את מתמודדת עם הפחדים הקטנים והמוסתרים שלך? יכול להיות שיהיה לך רעיון שלא חשבנו עליו…

(פרק 3/3)

#טלטול
יש לי פחדים מאנשים.
אני מתמודדת עם זה. זה לא כיף לי, זה רק גורם לי לא ליהנות מדברים שכולם אמורים ליהנות.
אני רואה מולי מלא בנות שהיו רוצות להיות חברות שלי, אבל אני מתביישת מהן בטירוף אז הן נדבקות ממני ומתביישות גם.
אני מתאמצת לומר שלום, כי אני מתביישת והן מתלהבות ועונות בחזרה. גם עם המדריכות שלי היו לי תיסבוכים כאלה.
אני רואה על העיניים שלהן שהן לא יודעו איך לנהוג איתי.
אני לא יודעת איך לדבר עם אנשים, איך לפתוח בשיחה.
מפחדת מזה.
ואף חברה ואפילו לא מישהו מהמשפחה לא היה מזהה שזה אני הכותבת. זה מוסתר בטירוף.
בנתיים אפשר לקוות שאהיה מושחררת יום אחד:)

ללוש?
יש לי פחד דיי טיפשי מאז שאני קטנה, פחד מרעש חזק כמו מפיצוץ של בלונים קונפטי וכו'..
פעם הייתי מסתירה את זה ופשוט כל פעם כשהייתה פעילות עם בלונים או משהו כזה הייתי "יוצאת לשירותים" וחוזרת כשנגמר…
באיזה שהוא שלב קלטתי שאין לי מה להסתיר את זה ולא יקרה כלום אם חברות שלי ידעו מזה… מקסימום קצת יצחקו עליי…
בפעם הבאה כשהייתה פעילות פשוט אמרתי להן שרעש של בלונים מבהיל אותי ואני יוצאת החוצה, היום רוב החברות שלי יודעות מזה והכל טוב ולא קרה לי שום דבר מזה שסיפרתי… זה הרעיון הכי טוב בעיניי, פשוט לספר…

American Girl

Whenever I am scared or nervous about anything, I think of a couple things. First, the passuk

אל תירא מפחד פתאום

Then, I think

שם השם אלוקי ישראל, מימיני מיכאל. ומשמאלי גבריאל. ומלפני אוריאל. ומאחורי רפאל, ועל ראשי שכינת א-ל. לא תירא מפחד לילה, מחץ יעוף יומם.

No one can hurt me, nothing can hurt me, because Hashem is watching over me. And if I do get hurt, it is supposed to happen.
, Thinking these things, I cant get scared.

אסתי
"אלי אני בצרות" נשמע קולו של אייל מבעד לפומית הטלפון של אלי, זהו האות המוסכם עליהם שהם בצרות צרורות
"אייל, איפה אתה? תן נ"צ. אייל? אייל???" דממה מעבר לקו, אלי לא יודע מה לחשוב, מה קורה שם עם חברו הטוב למען ה'? לפתע שומע רעשים מהטלפון שעוד אחז בידו "אייל?" קורא בתקווה, צרור יריות נשמע בתגובה

יאאא אמאא יונה הזאתיי אני יכולה לשמוע את הירויות ממש בתוך האוזן שליי,
תק תק תק טראחחח
אהה רגע מה זה היה???
אני לא מדמיינת, יש – מישהו – בבית – !
מעיפה מבט לשעון השעה שלוש לפנות בוקר…
זה לא אחד האחים כי את הפסיעות שלהם אני כבר מזהה
טראחח, בום, תק, תק, ווזזז..
אמלהה מה זה הקולות האלה???
מי מסתובב פה? אולי זה גנב? הוא גונב לנו את כל הדברים מהבית!! הוא יכול גם להרוג? הצילוו
מתכסה כולי בשמיכה לא מעיזה לזוז, בקוושי נושמת.. כשאחותי זזה במיטה אני זזה קצת איתה, שיחשוב שאני גם זזה מיתוך שינה
יאא זה נשמע שהצעדים מתקרבים לחדרר.. מה זה? גם בחוץ יש מישהו? אני שומעת צעדים מהחצר..
רגע. שניה אסתי, תירגעי תנשמי עמוק
אם זה גנב הוא אמור לפתוח את הוויטרינה, חכי
טויב מחכה… אחרי המתנה ארוכה אני מגיעה למסקנה שזה מוזר כי כבר הרבה זמן שאני שוכבת ככה ואני לא שומעת שום פתיחת ארון, דלת, מגירה…
לאט לאט עוזרת אומץ וקמה מהמיטה, מנסה לא להשמיע רעש, ואז דווקא נתקעת בארון שמשמיע רעש כאילו נפל עליו פגז. נעמדת כמו בול עץ לשמוע אם משהו מתקרב..
פויי אין רחש, אני מתקדמת לאט, לאט, בצעדים מחושבים, מגניבה מבטים לכל הכיוונים ותוך כדי אני מתכננת פעילות גירוש לפולש ' איך שהוא יראה אותי, אני אקפוץ עליו, אזרוק עליו את השמיכה, אצרח! אז כולם יקומו מהר.. והוא יברח!'
טראחח
ברר עוד פעם זה.. יורדת לי בזהירות למטבח מסתכלת לכל הכיוונים, אולי הוא בכיור? רגע אסתי מה עבר עליך? איך הוא יכנס לכיור??
טראחחח
אמהה זה היה קרוב! מאחורי ממששש
אני מסתובבת מכינה את השמיכה לפעולה ו.. רואה את… המקרר!!!
יואווו אסתי איזה אהבלה את איך שכחת שהמקרר המיוחד הזה עושה קולות בלילה כאילו מראה את נוכחותו..?

בארבע וחצי בבוקר, אני עולה חזרה למיטה, עייפה, סחוטה ועם החלטה נחושה
יותר אני לא קוראת את הספרים האלה באמצע הלילה! נ ק ו ד ה !

כשאני כמעט נרדמת ושוקעת לי בחלומות, אני מגחכת לעצמי 'אסתי על מי את עובדת? מחר את כבר חוזרת לקרוא את הספר הזה… בלילה..'

קשית
לא מתמודדת.
בורחת

פורקת
חושבת על דברים אחרים ודוחפת בכל הכוח את הפחדים, עוזר עד לפעם הבאה וחוזר חלילה, לפעמים פורקת, נושמת עמוק ונושפת, לפעמים מספרת לאבא שלי ששומר עלי ונותן לי את הפחדים והוא כבר מנחם ומרגיע בדרכו שלו….

מקווה שהועלתי

motek
אני לא מתמודדת.
הם פשוט נמצאים שם בפנים עמוק, נחים בשלום על משכבם.

עשן ירוק
מסיחה את דעתי.
נקודה.