איזה מפחיד זה לאבד משהו, או מישהו.
הרגע זה היה פה…
אבידה.
מה נאבד לך? מתי? האם מצאת? איך הסתדרת בלי? איך זה הרגיש לך…
(פרק 4/4)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
19 תגובות
מתולתלת על כל הראש- בול.
יוזבד את מדהימה, יש לציין.
יש לציין שהרהרתי רבות מה לכתוב לך ולא.. לא הכי מצאתי.
תודה מותק. הובכתי מעט.
וואו איזה מוכשרות כולכן!!
כבוד בשבילי ששמי מתנוסס ביחד עם שלכן(:
פשוט כיף לקרוא.
ואת המוכשרת הראשית!!
כתבת יפה כל כךך. הרגשתי הזדהות באיזשהו מקום.
מוכשרת אחת.
יוזבד את מפעימה.
עייני ערך תגובתי למותק. על מה ולמה..?
יוזבד- כיף לראותך❤ קו עקום מקביל – שולחת חיבוק. מתולתלת – רוצה להאמין שתמצאי. הרי – מאחלת לך שתמצאי! מותק של ילדה- דיי אהבתיי מותק שאת. מושקי – מזדהה קשותת
הה, טוב שיש את שותפות, משגרת לך אותות חיים.
תודה טור!
מקבלת אותו באהבה ושולחת לך חזרה
יוזבד את מרגישה שלמה? שמחה בשבילך
אוהבת את הכתיבה שלך
לא, הגיגיתוש,
ליתר דיוק עדיין לא.
גם זה יבוא בסוף.
כאן רק ציינתי עובדה והבעתי תקווה.
ו..תודה הגיגית!
יוזבד, איכשהו עשית לי צמרמורת.
קו עקום מקביל: מגיע לך. אל תתיאשי. מקסימום תתחתני?
מתולתלת: אולי זה הענין, שתמימות לא צריך לחפש. אולי צריך להניח לזה, וזה כבר יבוא לבד. בהיסח הדעת. (תובנה שנפלה לי הרגע. לא יודעת, מה את אומרת? דייקי אותי)
אמאלה, Harry. הגדרת בול. חיפשתי תקווה. הלכתי לאיבוד.
רק, אל תפסיקי לקוות. תחזיקי חזק, בסוף באמת יהיה טוב.
(יש משהו מצחיק במשפט הזה: כל אחד בתורו אומר אותו, ולא משנה מתי הפעם האחרונה שהוא בעצמו שמע אותו ממישהו אחר.)
וואי, מותק של ילדה, נשמע מלחיץ ללכת לאיבוד בתור ילדה קטנה.
חחח מושקי. ס, זה באמת תמיד קורה.
סליחה בטוש. באמת שלא התכוונתי. ותודה.
אני רק בת 15 וקצת יותר מחצי אני לא יודעת 0 מהחיים שלי…???
איה. יוזבד… את מתוקה.
מתוך כל האין והריק הזה.
תגדל יוזבדוש כזאת טובה וחכמה ומלאה שהכי טוב לה.
אני איתך אהובה…
הכי בכנות שיש, עלו לי דמעות לעיניים כשקראתי את התגובה הזו.
הלוואי. ושוב הלוואי. תודה לך, כל כך.
יפה! כל אחת כתבה יותר יפה מהשניה….
סורי אבל אין לי כוח עכשיו לפרט….
תודה בנות!!
אני קוראת את התגובות עם חיוך על הפנים.
אתן ממש חמודות.
ותודה,פשוט תודה.