מי שטוב לו ושמח – 5

"חבל" היא אמרה לי
"מה חבל?" עניתי לה בפיזור נפש
"חבל שהשתלטה עלייך העצבות"
"כן…" המשכתי לענות, רחוקה ממנה שנות אור.
"מה כן? תעשי עם זה משהו"
"עם מה?"
"את מקשיבה למה שאני אומרת לך בכלל?"
התנערתי ברגע והבטתי בה "כן, אני מקשיבה, בערך…"
"בערך זה לא מספיק"
"אבל זה מה שיש לי כרגע"
היא הביטה בי, לא מבינה כלום.